הברון מינכאוזן של המושבה פתח תקוה

קופלמן היה מראשוני המתיישבים בפתח תקווה (נולד תקפ"א – נפטר תרפ"ד).
אבל להיסטוריה של המושבה נכנס לא בשל היותו חקלאי מצליח ולא כי ישב זמן רב שם, אלא דווקא בזכות הלצותיו וסיפורי הגוזמאות שהתפרסם בהם.
עוד בהיותו בעיר הפולנית סלונים שמע כי מוכרים קרקעות להתיישבות ליד הירקון. מיד פנה בכתב לי.מ.פינס בבקשה לקנות חלקה עבורו. העסקה הושלמה ומר קופלמן עולה ארצה ומתיישב על נחלתו ב שנת תרל"ח – 1878 .

קשה לומר שמתיישב זה הוציא פרנסה מחלקתו. כל שזרע גם דורא וגם שומשומין ירדו לטמיון. וכעבור זמן קצר הוא וחבריו להתיישבות בפתח תקווה נטשו את אדמתם.
אברהם קופלמן ומשפחתו נאלצו לעבור ולחפש פרנסתם במוצא. אולם זכרו לו כולם, כי קיבל את כל כשלונותיו עם חיוך על שפתיו. בספר היובל של פ"ת כותבים " להפך מכל חבריו, חלוצי הישוב החקלאי בימים ההם, שהיו עושים את מעשם הרב בכובד ראש ובהרגשת אחריות ,א. קופלמן היה קל ועליז-חיים מטבעו".
פינס שם לב לתכונה זו של קופלמן והחליט כי הוא יהיה האיש הנכון לשלוח אותו לגולה ולנסות לשכנעם כי יקנו קרקע בפתח תקווה לשם המשך ההתישבות במקום.
הצלחתו היתה מעל למשוער. קופלמן הגיע לעיירה ביאליסטוק שבפולין. השליח בכישרונו הרב הצליח לעורר ולהלהיב את דמיונם הקפוא של אחיו בגולה. לצורך כך ערבב אגדה ומציאות והפליג והפריז בשבחה של ארץ ישראל.
"ארץ זבת חלב ודבש" היתה לגביו מציאות אמיתית. וכשאחד הקונים, בן ציון שאטיל חותנו של אליהו ספיר שאל את השליח האם כדאי לו לקחת איתו את כובע הצלינדר שלו ענה לו קופלמן כך : " הרי אמרתי לך בפירוש : ארץ זבת חלב ודבש וכל שיח שם ענפיהם מטפטפים עסיס, למה לך שם צלינדר? האם רק ללכלכו? הנח אותו חביבי, אין צורך" . ובן ציון שמע בקולו ועלה ארצה ללא הצלינדר.
לשאר הקונים היה מספר כך : " יושב לו יהודי על אדמת הקודש בביתו הקטן, הלבן והעטוף כולו ירק אילנות. וליד החלון עץ לימונים. שולח ידו וקוטף את אחד הלימונים חותך ממנו חתיכה ושם בכוס התה שבידו. כך מאכיל היהודי את אשתו וילדיו בפירות ממש כמו גן האלוהים בעדן."
מי שמכיר את מתיישביה הראשונים של פתח תקווה, לאחר המשבר הראשון, יודע כי אלה היו עשרות המשפחות שהגיעו מביאליסטוק – " הביאלוסטיקאים" כפי שכונו בספרי ההיסטורי. כל זאת בעקבות הצלחת שליחותו של אברהם קופלמן.

השבוע מצאנו כי אחת הגוזמאות המפורסמות ביותר של קופלמן, התבררו כאמיתיות לחלוטין. וכך סיפר " על גדות הירקון גדלים אבטיחים בשעור גדול כזה, שחצי אבטיח מספיק מאכל לשובע למשפחה רבת נפשות למשך יום תמים. וכשתוכו של אותו חצי נאכל עד תומו , הרי מתיישבת לה המשפחה בתוך קליפתו המקבלת צורת סירה ומפליגה על מי הירקון. פעמים כדי לטייל ופעמים לשם ציד דגים- דגי הירקון הגדולים והמשובחים,".
בסופה של השיחה היו השומעים מתפעלים וקונים אדמה.
הסתכלו אתם בתמונה ותאמרו האם אנחנו צודקים או טועים. וכך מספרת נוני העובדת בארכיון לתולדות פ"ת:
"כשבקשתי מזיאד הירקן לבחור לי אבטיח לא ידעתי מה מצפה לי. כשהניח אותו על המשקל, להפתעתו הרבה שאלתי אותו אם הוא מכיר את אדון קופלמן. הוא קונה כאן אצלנו??? הייתה תשובתו.לא, לא. "

זיאד לא מכיר את קופלמן אבל אתם קוראנו, עכשיו כבר מכירים. מוסר השכל- 103 שנים חי קופלמן והכל בזכות ההומור והחיוך.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הברון מינכאוזן של המושבה פתח תקוה

  1. שולי הגיב:

    תתחדשו, איזה כיף של בלוג!
    מי שכותב יודע לכתוב, מי שמצלם ידע לצלם, וככה נולד סיפור טוב שמחבר למקום.
    בשמחה אני עוקבת אחריכם ……

  2. Shoshie הגיב:

    סיפור מקסים עם טעם של עוד

  3. פינגבאק: סוד ההקשבה לפעימות הלב של האבטיח | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s