יוסף אלקוני – שלושים למותו

מחר ימלאו 30 לפטירתו של יוסף אלקוני ז"ל.
את הידיעה על מותו קבלנו בין ראש השנה לערב יום כיפור ימי חשבון נפש.
נמלאנו צער רב מאוד. יוסי, כפי שקראו לו חבריו, היה אחד מידידי הארכיון המוסמכים ביותר בכל הקשור למידע היסטורי על פתח תקוה. בנוסף, גם איש יקר שניתן תמיד לסמוך עליו בכל בקשה וקושיה. ידען גדול.
יצא לנו לעבוד איתו כשכתב את ספר הרחובות של העיר. למדנו ממנו הרבה על על חיי היום יום תוך שיטוט בין דפי הפרוטוקולים של המושבה והעיר פתח תקוה. הכרנו את הסיפורים שמאחורי שלטי שמות הרחובות.
אנו מצרפים כמה מילים לזכרו כפי שקבלנו מבנו ליאור.

יוסי אלקוני

נולד בפתח-תקוה, וכבר בגיל 14 הצטרף לגדודי הנוער של ה"הגנה". בשנים 1948-1946 השתתף בפעולות ה"הגנה" בפתח-תקוה עד חודש יוני 1948. אז גויס רשמית לצה"ל יחד עם תלמידי התיכון, "ילידי 1931" (בגיל 16,5) ושוחרר בתחילת שנת הלימודים תש"ט יחד עם "הילדים" – כך נקראו באותה עת – כדי שיוכלו לחזור לספסל הלימודים ולסיים את לימודיהם התיכוניים. ב-1950 חזר לשרות, ואחרי שנפגע מהכשת נחש והיה מוגבל גופנית, הוצב למערכת "מערכות" בה שימש – לפי הגדרתו – "משמשם של כוהנים". תמיד היה גאה לספר שהיה משמשו של "הכוהן הגדול אל"מ אלעזר (לסיה) גלילי עורך "מערכות" (מאז הקמתה ב-1939) שהיה גם מורו ורבו. אחרי שהשתחרר משרות החובה המשיך לשרת כאזרח ב"מערכות" בתפקידים שונים, ותפקידו האחרון היה : המביא לבית הדפוס (מלב"ד) של הוצאת "מערכות".
ב-1959 מונתה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון ועדה של שלושה חברים – שהוא היה אחד מחבריה – שתעבד הצעה לפיה ירוכז נושא הוצאתם לאור של כל פרסומי מערכת הביטחון תחת קורת גג אחת. בגלל חילוקי דעות, פרשו שניים מחברי הועדה וההצעה להקמת ההוצאה לאור של משרד הביטחון – כיחידה במשרד הביטחון– הוכנה, נכתבה והוגשה על ידו. הוא היה ממקימיה ובסופה של אותה שנה החלה ההוצאה לפעול, כשהוא העובד הראשון והיחיד בה.

ב-1965 פרש ממשרד הביטחון, והקים יחד עם שותפים את הוצאת אותפז בע"מ. כבר בשנה הראשונה ראו אור בהוצאה מספר ספרים שזכו להצלחה. עם סיומה של מלחמת ששת הימים הופיעו בהוצאה מיטב הספרים על המלחמה ובכללם אלבום "המלחמה" – שערך יחד עם זאב ענר ושהיה הפרסום הראשון (יולי 1967) על מלחמת ששת הימים. כן הופיעו, מאוחר יותר, ספריהם של: משה נתן "המלחמה על ירושלים", אלי לנדאו "ירושלים לנצח", אביעזר גולן "אנשי הפלדה" ועוד רבים נוספים שכל אחד מהם הודפס בעשרות אלפי עותקים.
באותה תקופה ראה אור הספר האלבום המפואר IN THE FOOTSTEPS OF JESUS שהודפס בשמונה שפות, במהדורות רבות, וזכה לתפוצה גדולה ברבות מארצות תבל.

ב-1971 פרש מן השותפות, והקים את הוצאת מלוא בע"מ, שעסקה בעיקר בהוצאתם לאור של ספרים בתולדות ארץ ישראל ועם ישראל. רבים מן הכותבים היו חוקרים והיסטוריונים, ולא מעט מהכותבים היו אלה שנטלו חלק והיו שותפים במפעל הציוני ובתקומתה של מדינת ישראל.
ההוצאה עסקה גם בפרסומם של ספרים לבני הנעורים, גם הם מקוריים, ורובם ככולם קשורים לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל. הספרים זכו לתפוצה רבה והודפסו במספר רב של מהדורות. הבולטת בין הסופרים לנוער הייתה גלילה רון-פדר שספרה "אל עצמי" הודפס בעשרים ותשע מהדורות. הספר תורגם לשש שפות, זכה להצלחה בחו"ל ועל פיו הופק סרט קולנוע באורך מלא. הספר "נאדיה" הודפס גם הוא בחמש עשרה מהדורות, תורגם למספר שפות וגם על פיו הופק סרט קולנוע. חלק מן הספרים נכללו בביליוגרפיה המוערת לאנשי חינוך של משרד החינוך, ומופצים בקרב תלמידי בתי הספר. ספרי ההוצאה זכו לביקורות חיוביות רבות, ולשבחים רבים.

עשרים וחמש שנים (2000-1975) ראה אור באמצעות הוצאת מלוא בע"מ – בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב ומשרד החינוך והתרבות – כתב העת "עתמול" (עיתון לתולדות עם ישראל וארץ ישראל), בעריכתו של שלמה שבא.

בשנים האחרונות עסק בהכנתם ובהוצאתם לאור של מדריכי רחובות. בסדרה זו ראו אור "מדריך הרחובות – תל-אביב" ו"מדריך הרחובות – פתח-תקוה". במדריכים פורסם מידע מפורט על מקור שמם של הרחובות, וסיפורם של האנשים, של האירועים ושל המוסדות שעל שמם נקראו, מלווים במפות ובתצלומים. המלל כתוב בסגנון לקסיקוני שבכתיבתו ובהכנתו השתתפו תחקירנים, סופרים, עורכים והיסטוריונים, כל אלה ביוזמתו ובמעורבותו המלאה. במדריך הרחובות של פתח-תקווה עסק גם בתחקיר והיה העורך הראשי שלו. מעיון במדריך זה, ניתן ללמוד את סיפורה של פתח-תקוה שהוא סיפורה של ההתיישבות בארץ. המדריך זכה לביקורות חיוביות ולשבחים רבים.

בעקבות פרסום המדריכים הנהיגו עיריות תל-אביב ופתח-תקווה חידוני רחובות שנתיים בין בתי הספר שמשתתפים בהם כל תלמידי בתי הספר, המפגינים בקיאות רבה בתולדות היישוב.

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, ארכיון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s