איקליפטוס לימוני של רחוב שפירא 8

איקליפטוס לימוני של רחוב שפירא 8
עצי האקליפטוס הובאו ארצה בשנות השמונים של המאה ה-19. מטרתם היתה לעזור בייבוש הביצות ,שהתפרסו על שטחי ארץ רבים. אדמת הביצה נחשבה ללא ראויה לעיבוד חקלאי ולהתיישבות, לכן נמכרה על ידי יושבי הארץ בזול. הדבר לא הרתיע את החלוצים והם מתחילים מיד עם הגיעם במלאכת ייבוש הביצות, באיזור חדרה, יסוד המעלה,ופתח תקווה שעל גדות הירקון, ועוד. העבודה המפרכת, קשיי הסתגלות לאקלים החם והלח, ואי הכרת העבודה החקלאית ותנאי המגורים, החלישה את המתיישבים החדשים המורגלים באקלים אירופאי. חלוצים רבים נפגעו קשות ממחלות רבות ושונות ,שלא תמיד נמצא להן מרפא. ילדים היו ראשונים להיפגע אך לא רק הם . יתושי האנופלס הפיצו את מחלות המלריה, קדחת שחור השתן, דיזנטריה שעשו שמות בעולים שזה מקרוב באו. הרעיון לחסל את הביצות באמצעות עיצים שישתו את המי הביצה ויעמדו בתנאי האקלים והקרקע הקשים, הביא את האיקליפטוס לארץ ישראל. העיצים הובאו משני מקורות: האנגלי סְפָּפוֹרְד הביא זרעים מאוסטרליה, ואילו קארל נטר מנהל בי"ס מקוה ישראל הביא עצים מאלג'יר. הנטיעה הגדולה הראשונה הייתה בשנת 1888. אז ניטעו בפתח תקווה , שנוסדה עשר שנים קודם לכן, 60,000 אקליפטוסים לשם ייבוש הביצות. מאז ועד שנת1921 , שבה הגיעו למסקנה כי האקליפטוס אינו ממלא את התפקיד שייעדו לו (ייבוש הביצות), ניטעו מיליוני עצים בראשון לציון, פתח תקווה, חדרה,ראש פינה ומזכרת בתיה. לצמיחתו המהירה של העץ היתה גם חשיבות בפיתוח ענף הייעור ובתעשיית העץ. מֵעָלִים של מינים אחדים מפיקים ברפואה הטבעונית תרופות לטיפול במחלות, בעיקר של דרכי הנשימה. אפשר להרתיח את העלים ולנשום את האדים, יעיל לטיפול בדרכי הנשימה.
יותר מ600 מינים יש לעץ האיקליפטוס, אולם לארץ ישראל היגיעו בתחילת הדרך בעיקר אקליפטוס המקור, והוא הנפוץ ביותר.
מספר פרטים הובאו ממין שכמעט ולא קיים בארץ האקליפטוס הלימוני.ucalyptus) citriodora). בפתח תקווה נמצא אחד מהם ששרד כבר יותר ממאה שנה.
העץ נמצא ברחוב שפירא 8, צמוד לבית משפחת ימיני ששופץ ושוחזר לאחרונה ובקרבת ביתו של זקן שומרי המושבה והמפורסם ביניהם אברהם שפירא.גובהו של העץ כ 35 מטר, והיקף גזעו כ 6 מטרים.
יהודה ברושי , בעבר מרכז סניף החברה להגנת הטבע בפתח תקווה מציין במאמרו "כי עץ זה, כרבים מעצי המושבה, ניטע כדי לטהר את האוויר ממחלת המלריה. העץ ניטע עם שתילים נוספים ע"י בני משפחת רבינזון, שגרו במקום. למעשה היו שני עצים כאלה. בעת מכת הארבה שפקדה את פתח-תקוה בשנת 1915, כיסה רבינזון את השתילים בחבית. עץ אחד ניצל ואילו השני נאכל ע"י הארבה. גרסה אחרת אומרת שהעץ נדרס ע"י סוס של פרש אוסטרלי. נעשו נסיונות רבים להרבותו ע"י זרעים או יחורים, אך כל אלה לא הועילו."
לעץ מראה מיוחד, והממולל את עליו יחוש מיד בריח הלימון החזק הנודף ממנו. אחת לשנה קליפת הגזע החלקה והלבנה מתקלפת וגזעו הלבן נחשף. הגזע החשוף מקבל גווני וורוד, לבן ואפילו נחושתי. הכותרת שלו הינה בעלת עלים צרים במיוחד. פירותיו בצורת אגרטל. והעיקר ניתן לראות אותו פורח כמעט כל השנה. תועדו פריחות בחודשי ינואר וגם באפריל ועד דצמבר. העלים בעלי הרייח החריף שומרים על ריחם גם לאחר שהתייבשו ונשרו.
יש הטוענים כי העץ הובא כאיקליפטוס רגיל ורק כשגדל התבררה זהותו.
אך מתברר כי דווקא הוא , הלימוני בעל תכונות מיוחדות . הוא משמש כעץ מצוין לתעשית קורות עיצים לבניה. גם דבש ניתן לייצר ממנו. באוסטרליה מולדתו המקורית הלימוני נפוץ ביותר בתרבות הגינון המקומית. בברזיל ובסין מפיקים ממנו שמן אתרי משובח הן כדוחה חרקים, הן כמרכיב בתעשית הבשמים והן לשימושים נטורופתיים במסגרת הרפואה המשלימה.
יצרני תרופות בגרמניה ממליצים עליו כמחטא, נוגד נגיפים, דוחה חרקים, נוגד פטריות ומשכך כאבים.
מצאנו במקומות רבים המלצות לשימוש כתוספת לעיסוי תינוקות. תוספת טובה לאמבט, טיפוח שער וטיפול בקשקשת.
מומלץ להדפה במבער ביתי , דבר היוצר אווירה של טיהור וניקיון.

עם השנים הביאה הק.ק.ל מינים רבים אחרים של אקליפטוס המרהיבים ביופים בעת פריחה. אבל לנו תושבי פתח תקווה ישנו העץ שלנו , עץ מוגן מאד האיקליפטוס הלימוני של רחוב שפירא 8 .
כתבה יעל שהם
הערת הארכיון
עצי האקליפטוס היו שזורים בין צריפי המושבה. בארכיון קיים העתק תקנות שהוציא הרב קוק בדבר הכללים והחוקים בנטיעת עצי אקליפטום תוך שמירה על חיי העצים. ניתן לנטוע רק באישור וועד המושבה. יש להקפיד על מרחק בחצר של השכן. העיקר הוא שחל איסור לעקור עצים שכבר נטועים.
המורה והסופר יוסף חנני מתאר בספרו "ריח של אקליפטוס" את החיים של אנשיים קשיי יום כשריח האקליפטוס ועצי ההדר מלווה אותם. ריחות שאפיינו את פתח תקוה במשך שנים רבות.
כמו כן ישנן תמונות המשקפות את הנוף האופייני למושבה פתח תקוה.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, שימור אתרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s