התלם הראשון

התלם הראשון

באחד הבקרים בימי חנוכה בחודש כסלו תרל"ט (דצמבר ) 1878 נאספו רגנר, יהושע, מיכל, ר' דוד, לאזאר (אלעזר) ראב ובנו יהודה, מסביבם מתיישבים נוספים שבאו לחזות באירוע החשוב והמרגש – פילוחה של אדמת אם המושבות.
אלעזר ויהודה רתמו שני שוורים למחרשה האירופית הגדולה שקנה רגנר בשרונה, ופניהם לעבר חלקת האדמה שנבחרה. כיום זהו קצהו של רחוב פינסקר פינת חובבי ציון.
ניתן לשער את ההתרגשות הגדולה שאחזה בנוכחים כאשר סימן יהודה את גבולות השדה. אחריו קבל גוטמן את הכבוד. אחריו יהושע שטמפפר. ראב תיאר את תחושותיו: "כאשר צעדתי ברגל מהונגריה… לארץ-ישראל, חלמתי על הרגע שבו אחרוש את אדמתי… במושבה… ולא האמנתי שאזכה להגיע ליום הזה… תחת שמיים אלה… חברים… עתה עלינו להיות מאושרים שזכינו להיות הולכים אחרי התלם הראשון… שחורשת מחרשה יהודית באדמה שעליה הלכו הנביאים… וזאת לאחר שנעדרנו מארץ-אבותינו במשך שנות הגלות הארוכה… ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!"
על השמחה הגדולה העיבה האדמה השחורה והכבדה שהקשתה על החריש. זו לא האדמה אותה הכירו בני משפחת ראב בהונגריה. המחרשה של הפלחים הערבים, זו עשויה עץ ובעלת להב דק, אותה כינו הפלחים "מסמר", שונה הייתה מן המחרשה האירופית שחרשו בה בני המושבה, שלא התאימה לאדמות המושבה. השוורים שנקנו בשוק של רמלה היו חלשים וחולים. כדי להתגבר על התקלות מהרו לקנות פרדות חדשות בשרונה, ושוורים חדשים וחזקים נקנו בדמשק. כל זאת כדי להמשיך את החריש והזריעה.
למרות מיעוט הגשמים השדה הוריק ולבלב לשמחת המתיישבים, ערביי הסביבה קנאו בהצלחה ופלשו לפתח תקוה להזיק לתבואה ולגזול את הבהמות.
שווה בנפשכם את ההתרגשות הגדולה. אחרי תלאות רבות שנערמו בדרכם: קשיים בקניית הקרקע, קשיים בחיפוש אחר מים, בחריש ובזריעה כשסוף סוף הם מגשימים את חזונם.

לעיון נוסף קראו:
ספר היובל למלאת חמשים שנה ליסוד פתח-תקוה תרל"ח-תרפ"ח, יצא לאור ע"י ועדת ספר היובל שעל יד המועצה המקומית, תל-אביב, דפוס א. איתן וס. שושני, התרפ"ט.

בן עזר, אהוד, פרשים על הירקון (צייר: ד' קרמן), תל-אביב 1989. [על עלילות יהודה ראב וחבריו וגבורתם] חזר ופורסם בעיתון המקוון "חדשות בן עזר" (מרץ-אפריל 2008).

לנג, יוסף, לפתח תקוה, 2012. קובץ מאמרים העוסק באירועים, תופעות, מוסדות, ארגונים ואנשים, שפעלו ויצרו בפתח-תקוה במשך שנים ארוכות ועיצבו במעשיהם את דמותה הייחודית … קובץ המאמרים ערוך בספר בשלושה שערים ובהם י"א מאמרים: א. השער לתולדות פתח תקוה ב. שער החינוך ג. שער התרבות".
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, שימור אתרים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על התלם הראשון

  1. צריך להבין שבאותה תקופה לא היתה קרן קיימת ולא הסתדרות ציונית שיממנו מפעלים התיישבותיים והחברים שבאו מהונגריה ומירושלים מימנו בעצמם את רכישת הקרקע והציוד החקלאי, ולכן הם החלוצים האמיתיים של ההתיישבות בארץ ישראל !
    חזי ראובני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s