מרדכי הורוביץ – סופר ומשורר

קפה קורסו
רבים מכירים אותו כבעלה של נעמי שמר המלחינה והמשוררת הדגולה , או אולי כאביו של הזמר והיוצר אריאל הורוביץ. בויקיפדיה הוא מוזכר כסופר ומשורר. האמת הכל נכון, אך אותנו אנשי פתח תקווה מעניין חלקו בהיסטוריה של המושבה או יותר נכון חלקה של משפחתו שבתקופה של עשר שנים בה גרו במושבה והשפיעו רבות על אופייה.

מרדכי הורוביץ, בנם של בעלי קפה קורסו המיתולוגי, אריה ולאה נולד ב1926 בעיר האסן שבגרמניה. האב איש עסקים מצליח,בעל מחסני מזון גדולים לביצים וגבינות ורשת חנויות מזון קמעוני, נאלץ לעזוב בחיפזון את גרמניה עם עליית היטלר לשלטון. מרדכי מספר: "כי כבר בשנת 1933 מיד עם עלית הנאצים , פושטים אנשי הגסטפו ועורכים חיפוש כללי בביתם והורסים כל מה שניקרה בדרכם. אבא, הצליח להתחבא. אמא מכרה הכל, לקחו את הכסף ועלו ארצה. למרות שלא היו ציונים , פסק האב "עם גויים היה לי מספיק. אני רוצה לחיות רק בין יהודים", הוא מוותר על הויזה יקרת המציאות שהיתה בידו לאמריקה והם יוצאים בדרכם לארץ ישראל." לאחר חצי שנת נסיון בתל אביב עברו לפתח תקווה. אריה ולאה הורוביץ התאהבו במקום. לדברי מרדכי אביו טען כי פתח תקווה דמתה אז, לעירו שבגרמניה.
בראיון שנתן מרדכי לארכיון לתולדות פ"ת ב 2005 , סיפר כי מיד עם בואו קנה אביו את קפה קורסו ממשפחת חרמ"ץ, 1933 . הקפה שכן ברחוב פינסקר מול מוניות ה"מקדים". השם "קורסו", פרושו באיטלקית, "טיילת".
הקפה היה פתוח מהבוקר עד חצות . המסעדה היתה כבר קודם, אבל משפחת הורוביץ הוסיפה לתפריט גלידה מיוחדת שהכינו בעצמם והיא שהביאה להם קליינטים רבים.
בקפה שהיה במרכז המושבה מול גן המייסדים,נהגו לשבת רבים משוטרי פ"ת. אנגלים ויהודים. העבודה הייתה קשה. במוצאי-שבת הייתה תזמורת ורחבת ריקודים גדולה וצעירי פ"ת בני האכרים העשירים אהבו מאד את המקום.
אולם משפחת הורוביץ לא הסתפקה רק בבית הקפה. ההון שאתו הגיעו מגרמניה הספיק גם לרכישת "מלון הרצליה" למגורי המשפחה..
"המלון" שכן בפינת פינסקר, בר-כוכבא. וכלל 11 חדרים. בדיוק כמספר החדרים שהיו למשפחה בגרמניה. בחצר הבנין הייתה כעין רכבת של חדרים. לכל חדר היתה כניסה נפרדת. את החדרים השכירו לעולים החדשים שרק הגיעו.
מול ה"רכבת", היה צריף גדול ששימש כארווה לחיל הפרשים התורכי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. משפחות קרמר וליטבינובסקי קנו אותו והפכו אותו לקולנוע "הרצליה". הקולנוע נסגר כאשר הגג ,קרס. בקולנוע נערכו גם הצגות של כל התיאטראות שהיו אז בארץ.

בתחילת מלחמת העולם הפקיעו הבריטים את "מלון הרצליה" לצרכיהם. ומשפחת הורוביץ נאלצה לעבור לזמן מה לגור ברח' רוזוב. עם חזרתם ל"מלון". הקים האב קבוצת רכישה שבנתה את קולנוע היכל.

מרדכי ואחותו קלרה, הגדולה ממנו בשנתיים,למדו בביה"ס פיק"א ואחר כך באחד-העם. שנייהם היו חברי תנועת הנוער" מכבי הצעיר", שהייתה תנועתם של בני האיכרים במושבה.
אולם ב1943 בהיות קלרה-חיה אחותו היפיפיה של מרדכי, בת 19,היא חלתה במחלת הטיפוס ונפטרה כעבור מספר ימים. בתמונה שנתן מרדכי לארכיון נראית שיירת ההלוויה הענקית עוברת ברחובה הראשי של פ"ת , רחוב חובבי ציון. זו היתה מכה קשה ביותר להורי. לאחר מותה של קלרה,לא יכלה האם להישאר יותר בפ"ת. המשפחה מכרה את כל רכושה ועברה לגור בתל אביב.
עשר שנים חיה משפחת הורוביץ בפ"ת והשפיעה רבות על התפתחותה של העיר באותן שנים. קפה "קורסו" נמכר וגם בעליו החדשים ספגו אסונות. יש אומרים כי קללה שכנה במקום ולבסוף נסגר.
מרדכי הורוביץ שהיה עורך דין במקצועו, כתב מספר ספרים שהמפורסם בינייהם הוא הרומן "קרקס הפרעושים", שיצא לאור בהוצאת צ'ריקובר בשנת 1976. הרומן מציג חברה צבועה ומטומטמת מול יחיד נבחר ומיוחד. יש המוצאים בו אזכורים מחיי המחבר.

ב1969 הוא נישא למשוררת והמלחינה המפורסמת כלת פרס ישראל,נעמי שמר. יש אומרים כי כאשר כתבה לאחר "מלחמת יום הכיפורים" את שירה הידוע "על כל אלה" ובו המשפט "אל נא תעקור נטוע",התאימה לו נעימה צרפתית . מרדכי שהיה איש ארץ ישראל ,ביקש ממנה כי לשיר זה ראוי כי תכתב מנגינה עברית מקורית ולכן הלחינה נעמי שמר את נעימתה , שהפכה ללהיט מיד עם פרסומה.בנם המשותף אריאל הורוביץ יוצר ומוסיקאי בזכות עצמו.
מרדכי הורוביץ נפטר ב2010 בביתו בתל אביב.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s