הצוואה של אדי

IMG_0054פרוטרט של אדי
"כרטיס אדי", הכרטיס המעניק את הזכות לתרום אברים ולהציל חיים, הינו פרי יוזמתו של אדי בן-דרור ז"ל, שנאלץ לחכות עד כלות להשתלת כליה.
רבים ודאי זוכרים את הופעתו של אדי בן-דרור בתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית של מני פאר, "עלי כותרת" בקייץ 1978 . אדי בחור גדול וחזק שעסק בחקלאות מבוקר ועד ערב, חלה לפתע בגיל 26 במחלת אי ספיקת כליות קשה. הרופאים קבעו כי הפיתרון הנכון השתלת כליה.כך נאלץ מגיל 26-28 לחכות לתרומת כליה כדי להמשיך לחיות. פעמיים כמעט וניתנה הכליה. אדי כבר נסע לבית החולים לניתוח ההשתלה אך ברגע האחרון משפחת התורם התחרטה. הייאוש והאכזבה הובילו אותו לאולפן הטלוויזיה כדי להתחנן על נפשו. הוא ביקש מאביו ואמו, כי יפעלו להקמת עמותה לתרומת אברים ולהחתמה על כרטיס שיאפשר לרוצים ולמאמינים בכך , שיתרמו את אבריהם לאחר מותם להצלת חולים . לבסוף נתרמה כליה לאדי, אך גופו החולה לא החזיק מעמד והוא נפטר. ביום השלושים למותו הכריזו הוריו על הקמת "אגודת אדי", ובכך ממשו את צוואתו .
אדי(אהוד)בן-דרור בנם השני של שמואל ודבורה – ילידי פ"ת בני שתי משפחות של ראשוני המושבה שתרמו רבות לפיתוחה ושגשוגה.
דבורה לבית מכנס, הייתה ביתם של דב מכנס ושושנה ליכטנשטיין נולדה ב1926.משפחת אהרון לייב מכנס עלתה לארץ ישראל מהעיירה קארלין שברוסיה הלבנה, בשנת תרמ"א (1881) והתיישבה כעבור שנה בפ"ת. אחד עשרה ילדים הביאו לעולם. כל אחד מהם תרם את תרומתו הגדולה להתפתחותה של ארץ ישראל. דב היה בנם החמישי.
דב יליד 1896 התחנך באווירה חקלאית-ציונית. שנים רבות היה האחראי על השמירה בפ"ת. הצטיין בכושרו הגופני כמתאבק ופרש. לאחר נישואיו לשושנה הקימו יחדיו את בית הקפה המפורסם "הציפור הכחולה". שני ילדים היו להם אורי ודבורה.
דבורה היפיפיה והמוכשרת נישאה לשמואל בן-דרור(פריימן) הספורטאי המצטיין של המושבה. מספר בנם גדי: " החתונה נערכה תוך כדי מלחמת השחרור, 1948 בהפוגה הראשונה. הזוג הגיע לרב בעודם במדים . דבורה היתה נהגת בתפקידה הצבאי ושמואל לוחם בעל נסיון עוד מתקופת שירותו ביחידה הא"י של הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. זוג זוהר מאצולת פ"ת.
שמואל נולד בפ"ת 1924 לאביו מרדכי בן-דרור (פריימן) שהגיע לפ"ת בשנת 1911. חקלאי במקצועו, אך ספורטאי בכל רמ"ח אבריו. כנער שיחק כבר ב"מכבי אבשלום" בכדורגל. היה שחקן בליגה הלאומית וקפטן של נבחרת ישראל בכדורגל. מספרים עליו כי הוא הראשון שתקע גול במשחקי נבחרת ישראל בחו"ל. ב-1996 קיבל את אות יקיר פ"ת על תרומתו האדירה לקידום הספורט בעיר. שמואל נפטר ב-2009.
דבורה תבדל לחיים ארוכים, אף היא קיבלה את אות יקירת פ"ת ב- 2009 על תרומתה הציבורית לחיי העיר.
כיום כשמאות אלפי תושבים נושאים איתם את "כרטיס אדי" ומאות ילדים ומבוגרים ניצלו חייהם בזכות תרומת איברים, קשה להאמין עד כמה קשה היה בתחילה להביא את תרומת
ב-1996 קיבל את אות יקיר פ"ת על תרומתו האדירה לקידום הספורט בעיר. שמואל נפטר ב-2009.
דבורה תבדל לחיים ארוכים, אף היא קיבלה את אות יקירת פ"ת ב- 2009על תרומתה הציבורית לחיי העיר.
דר' תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות סיפרה "כי ראשית פעולתה של דבורה ושמואל בן דרור הייתה בקלפיות בפתח תקווה. באותה שנה היו בחירות בעיר. כל חבריו של אדי ניצבו בכל אחת מן הקלפיות בעיר עם דוכן החתמה מיוחד לאגודת אדי. כל אחד שהגיע להצביע קיבל הסבר על הצורך בתרומת אברים. בהמשך דבורה ושמואל עברו מאדם לאדם, ממשרד למשרד בין בתי הכנסת ובחוגי בית ביחד עם רופא וסיפרו את סיפורם האישי במקביל להסבר רפואי כדי להחתים ולהגביר מודעות. באופן זה החתימו על "כרטיס אדי" עשרות אלפי אנשים. את הפרטים שבטפסי ההחתמה הדפיסו דבורה וחברותיה על גבי הכרטיס שנשלח לביתם של החותמים.. דבורה פעלה באופן אישי אצל חיים לנדאו (ז"ל) מי שהיה אז שר התחבורה, כדי לשלב את ההחתמה על כרטיס אדי באמצעות רישיון הנהיגה- דבר שנשאר כערוץ החתמה עד היום, כל אדם שמחדש את רישיונו ימצא גם את ספח ההרשמה למאגר אדי. כיום כשמשרד הבריאות מטפל בנושא בצורה ממלכתית ראוי לציין את פעולת ההתנדבות הראשונית. והכל התחיל כאן בפ"ת.
כתבה יעל שהם

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s