- רות ושלומית בגן
- הגן, רות צרפתי. יהודה צרפתי יושב בגנו
לכבוד ט"ו בשבט הקרב ובא, רצינו להציג בפניכם את ספרה המרגש של רות צרפתי. הגן, פרק אחד מחייו של אבא, בו היא מספרת על אביה, יהודה צרפתי, ברוך הכשרונות ואהבתו הגדולה לגן שבחצר ביתם. היא מפליאה לספר על ילדותן המאושרת, שלה ושל שולמית אחותה, בכפר "בהדרגה". רות מתארת את חיי היום של משפחה צנועה. בדרכה במיוחדת היא מתארת ומציירת את אורחות חיי היום יום דרך הגן הקסום, כיצד שינויי עונות השנה שופכים אור וצבע שונה על בעלי החיים הפוקדים אותו, העצים והצמחים ומשפיעים על המשפחה כולה.
הרשו לי לצטט מהדף האחרון של הספר:
"….איש מאיתנו לא יכול היה לשאת את המשא הגן הזה על כתפיו. כשהלך מאיתנו אבא, הוא נגדע כמו אלון גדול ועצום. הוא נפל הכוח ובעוצמה כפי שרק אילנות גדולים כמותו נופלים. איש לא ירש את גנו של אבא, אפילו אמא לא יכלה לשאת את משא הגן על כל תקוותיו שלא הוגשמו, היא קמה ומכרה את הבית והגן ועקרה למקום אחר, רחוק מן המקום הזה. ומי שבא לגור בבית לארח שאבא הלך לעולמו לא ידע דבר על אגדת הגן המופלא, וגם לא על כל מה שהתרחש במקום הזה. והגן על כל מה שקרה בו עבר לשכון בעולם של זכרונות."
עכשיו גם אתם יודעים.
דברים שכתבה חגית בת של רות צרפתי
רות צרפתי נולדה בפתח תיקווה ב 1928. כשרונה בלט כבר בגיל צעיר, עוד בטרם התגייסה לצבא למדה אצל הפסל משה שטרנשוס, מחלוצי הפיסול המופשט בארץ, לו נישאה. לזוג נולדה בת יחידה-חגית.
בתחילת דרכה הציגה במסגרת קבוצת "אופקים חדשים",ובתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם ביניהן במוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת – 1970 יצגה את ישראל ב"ביאנלה" של ונציה. בעיפרון, בצבע ברישום, רות היא אומנית רבת גוונים, שראתה בפיסול את יעודה החשוב ביותר. היא עסקה גם בעיצוב בדים ובובות בצבעוניות עליזה מלאת תום. הבובות, והצעצועים שיצרה ואספה מוצגים במוזיאון הילדים הישראלי בחולון.
רות צרפתי זכתה בפרסים חשובים, ביניהם פרס אנדרסן ופרס בן יצחק של מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים.
רות חתומה על כ-60 ספרי ילדים אף כי הספר הראשון שאיירה לא היה ספר ילדים אלא ספרו של חיים הזז "חתן דמים". הספר הראשון שכתבה וגם איירה היה "חושחושית".
ההיסטוריה של האמנות הישראלית רוויה בעבודותיה. מ"אופקים חדשים" של שנות החמישים ועד לאיורים למיטב היוצרים כלאה גולדברג, מרים רות, גילה אלמגור, נורית זרחי, בשביס זינגר וכמובן ע. הילל לו עיצבה את דמותו המיוחדת של "דודי שמחה".
"אל איורי הספרים הגעתי מהציור" אומרת צרפתי "מימי לא למדתי לאייר ספרי ילדים ועד היום אינני רואה ביצירתי הבדל בין ציור לאיור. ההבדל היחידי הוא שבאיור אני חייבת להתייחס לטכסט כתוב".
נוני ירון, ארכיונאית