"ישגיחו עליהם לבל יתהוללו"

בית ספר פיק"א

בית ספר פיק"א

בית ספר פיק"א

בית ספר פיק"א

פתח תקווה הוקמה בשנת תרל"ח, ארבע שנים לפני הקמת מושבות העליה הראשונה. כך יצא, שהקדימה אותן בתחומים רבים כולל בתחום החינוך.

ועד המושבה מחוייב היה בהתאם לתקנון, לספק את צרכי המתיישבים החדשים ולשם כך: " למנות רב, שוחט, ומלמדי תינוקות". עוד נכתב בתקנון כי אסור להורים להשבית את הילדים מלימוד, אפילו בעבור עזרה בבית או בשדה.

מכך משתמע כי החינוך והלימוד היה בראש מעייניהם של חלוצי פ"ת כבר בראשית דרכם. הלבטים היו רבים והמחלוקות קשות על נושאי הלימוד ושיטות הלימוד.
מאחר וקבוצת המתיישבים הראשונה הגיעה מירושלים נטו רבים ללכת כמנהג ירושלים ולשים מלמד שיהיה מקובל על רבני ירושלים והעיקר: שילמדם תורת ה' וגם ישגיח עליהם לבלתי יתהוללו". מכאן אנו למדים כי לא רק לימוד לשמו אלא גם החינוך ועיצוב האישיות היה בראש דאגתם.

על פרק ראשון זה בתולדות החינוך והלימוד בפתח תקווה לצערנו יש מעט מאד מסמכים ודברים כתובים.
לדברי דר' יוסי לנג חוקר תולדות פ"ת, גם המקורות והמסמכים שמצויים כיום בידינו לא נחקרו דיים.
בספרו האחרון "לפתח תקווה" טוען דר' לנג כי מחלוקות רבות ניטשו במושבה במשך שנים.בבסיס, חילוקי הדעות נבעו מהשקפות עולם שונות לגבי עיצוב דמותו של הדור הצעיר.

איכרי המושבה שהיו רובם ככולם שומרי מסורת והקפידו על תרי"ג מצוות , לא יכלו לעכל בקלות את התכנים החילוניים שנפוצו בארץ ובעיקר התכנים הלאומיים.

מורי פ"ת חלקו על מורי המושבות האחרות ביחס ללשון העברית.לדבריהם קל יותר לפרש את המקרא בשפת הז'רגון – היידיש. עוד סברו כי רבים מן המורים לא יודעים עברית על בוריה , אך דעתם לא התקבלה.

גורם נוסף שתרם לא מעט למחלוקות החינוך היו אנשי הברון רוטשילד. פקידי הברון שהיו אנשי העולם הגדול. נטועים בתרבות מערב אירופה ומרכזה פריז,רצו להעניק מתרבות זו לבני המושבות. מיד עם הצטרפותה של פ"ת ,לפחות בחלקה ,תחת חסות הברון רוטשילד הוא מקים את בית הספר הראשון במודל המודרני. ביה"ס ממש . לא עוד תלמוד תורה או "חדר".
ב1885 מוקם בית הספר פיק"א שקיים עד היום . בשנת 1904 מינה רוטשילד את המנהל המיתולוגי, שעיצב את תולדות החינוך בפ"ת- דוד חיון.

דוד חיון – מנהל בית הספר, בן ר` שלמה מוגרבי חיון נולד בדמשק ביום כ"ב בניסן תרמ"א 1881. למשפחה שנחשבה לאחת האמידות בקהילת היהודים בדמשק. את ראשית חינוכו קיבל דוד חיון "בתלמוד תורה" "וכל ישראל חברים" בדמשק. תשוקתו ללימודים וכישרונותיו, משכו את תשומת ליבם של מחנכיו. לפי המלצתם נשלח דוד להמשיך בלימודיו בבית מדרש של כי"ח בפריז.
חיון המשיך את לימודיו במחלקה לפדגוגיה של אוניברסיטת סורבון וגם לבית המדרש לרבנים. הוא שלט היטב בצרפתית ובעברית. חיון קיבל מן הממשלה הצרפתית תעודת הוראה ממדרגה גבוהה.
אחרי סיום לימודיו בשנת תרס"ד 1904, נשלח להורות בבית ספר עממי לילדי יהודים בתוניס. אך ליבו נמשך לציון והוא ביקש מהנהלת יק"א שתשלח אותו לאחד מבתי הספר שלה בארץ ישראל ואמנם כעבור שנה נתגשם חלומו ודוד חיון נשלח לנהל את בית הספר בפתח תקוה ובו 28 תלמידים בלבד.
חיון נקשר בליבו לבית הספר הקטן ול"אם המושבות" ולא עבר זמן רב דוד חיון נתגלה כמנהל מסור, מחנך למופת ואיש ציבור שדברו השקול נשמע בתשומת לב וביחס של כבוד ע"י אוהדים ויריבים ועל ידי דורות של תלמידים, הורים וחברים למקצוע.
משפחת חיון מקימה את ביתה בפ"ת עם הצטרפותה של אשתו רבקה לבית מויאל שליוותה אותו ואת פעילותו עשרות בשנים.
דוד חיון שביקש להחדיר ללב הדור הצעיר חינוך לאומי-ליברלי, הכין תכנית לימודים מסודרת לכיתות הקיימות, עשה להרמת המורל של המורים וליכד את ההורים ואת הכוחות המתקדמים במושבה סביב בית הספר. הוא דגל בשיטת "עברית עברית" בהוראת כל המקצועות. חיון ייעץ להורים לייחד תשומת לב רבה לתזונתם של הילדים. הוא גיבש
תכנית שנתית לכל כיתה וכיתה וייחד שעות רבות ממערכת השעות ללימוד תנ"ך, היסטוריה ולשון העברית. בנוסף לתכנית זו, היונקת משורשיו הציוניים והערכיים של בית הספר, פעל חיון להכין את בוגריו לתפקוד בחברה הטכנולוגית המודרנית באווירה דמוקרטית פתוחה, סובלנית ומכבדת .

דוד חיון. הוא שחיבר גם את הספר הראשון על תולדות החינוך בפ"ת. למרות מיעוט המקורות הכתובים על ראשית החינוך שהקשו על מתן מלוא המידע, הרי ספרו מהווה אבן דרך חשובה להבנת התפיסה החינוכית בארץ ישראל המתחדשת.
דוד חיון נפטר ביום ו` 20.10.1958 . ביה"ס פיק"א הנמצא כיום ברחוב ביל"ו נקרא על שמו.

בית הספר פיק"א ההיסטורי השוכן הרחוב פיק"א פינת רוטשילד, נמצא בשלבי שיקום והפיכתו למוזיאון לתולדות החינוך בפ"ת.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, חינוך, מנהרת הזמן, פיק"א, ראשית המושבה, שימור אתרים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s