הבית שבראש הגבעה

חזית חדר האוכל, צלמת נוני ירון

חזית חדר האוכל, צלמת נוני ירון

המבנה המרשים של חדר האוכל העזוב והמוזנח, ששירת בעבר את ראשוני קיבוץ גבעת השלושה, נמצא כיום בלב פתח תקוה. ותיקי הקיבוץ ובניו, מבקשים לשמר את המבנה המיוחד ולהפוך את המקום לאחד מנכסי התרבות של אם המושבות.הגבעה הקטנה והבלתי מורגשת כמעט, אינה מותירה רושם רב על מי שעובר ברחוב אלרוזורוב בפתח תקוה. איש לא שם לב גם למבנה הגדול השוכן בראשה. אולי מוטב כך. צריך להיות ממש אמיץ כדי לבקר במקום המוזנח הזה, שמראהו כיום הוא ניגוד גמור למה שהיה בעבר: מבנה חדר אוכל גדול ושוקק חיים, פרי יצירתו של האדריכל המפורסם אריה שרון – שבנה את חדר האוכל על פי מיטב מסורת הבאוהאוס. יחד עם נוי מטופח, ועצי גרוויליאה גדולים הפורחים בזהב עם בוא האביב .

המיקום מצוין. ממול נמצאת "קרית המוזיאונים" של פתח תקוה והגן היפה של יד לבנים. למרגלות הגבעה שוכנת אכסניית הנוער של פתח תקוה (יש דבר כזה).
קשה לדעת מה צופן העתיד למקום. בינתיים החלטנו לאסוף קצת מידע על המקום יחד עם הארכיון לתולדות פ"ת. לשם כך הזמנו את ותיקי קיבוץ גבעת השלושה, כדי שיספרו מעט מזיכרונותיהם באשר להווי חדר האוכל.

בשנת 1933 עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה, מגיעים לארץ אלפי עולים, שנמלטו מציפורני הגסטפו. הסוכנות היהודית שהיתה אחראית לעליתם פנתה לקיבוץ גבעת השלושה ששכן אז בלב פ"ת, לקלוט כמה עשרות צעירים מהעולים החדשים.
מכיוון שהסוכנות היהודית העניקה לקיבוץ תקציב בעבור קליטת העולים, בקשו החברים מהסוכנות ,הלוואה נוספת מיוחדת לבניית חדר אוכל גדול שיספיק לחברים החדשים שיקלוט הקיבוץ.
פשפשנו בעלונים הישנים של קיבוץ גבעת השלושה ונוכחנו לדעת כי, תכנון חדר האוכל נעשה בצורה מקצועית. חברי הקיבוץ פנו לשני משרדי אדריכלים בבקשה להציע תכניות למבנה. תנאי יסודי לתכנית היה לתכנן מבנה בעל אולם מרכזי גדול, ללא עמודים ,המלכד את כל חברי וילדי הקיבוץ בהרמוניה אחת. אחד משני המשרדים היה שייך לתנועה הקיבוצית והשני, האדריכל המפורסם אריה שרון.
עם השלמת התכניות, נתלו את ההצעות שהוגשו, על קיר בקיבוץ. החברים, כפי שהיה מקובל בימים ההם, בחרו את ההצעה המוצלחת ביותר בעיניהם. כשספרו את הקולות התברר שחברי גבעת השלושה העדיפו את תכניתו של אריה שרון, שהתקבלה לאחר תיקונים קלים.

התקציב הספיק בקושי לתכנון ולרכישת החומרים, אך לא להוצאות הבנייה. מכיוון שכך, הפשילו חברי הקיבוץ שרוולים והחלו בבניית הבניין בעצמם. בניית חדר האוכל, שהחלה בשנת 1936 נמשכה שלוש שנים.

עלי בנדר, כיום חבר קיבוץ עינת, היה בן חמש כשהחלו לבנות את חדר האוכל והוא מספר:. "באותה תקופה החיים בקיבוץ התמקדו בדבר אחד – בניית חדר האוכל.במקום ללכת לגן, הלכתי לראות איך אבא שלי יוצק את הבטון. זה היה גג ענק. למטה עמדה מכונת הבטון והעובדים ערבלו את החול, החצץ והמלט ביד. את סלי הבטון העלו לגג באמצעות גלגלת".

"אבי עמד למעלה ושפך את סלי הבטון, יחד עם עשרה חברים. והנה, לפתע התמוטטה התקרה, הבטון נשפך ארצה ויחד אתו האנשים שהיו על הגג. אני ועוד ילד נשארנו תלויים על קורה עד שחילצו אותנו. למראה התקלה הוזעקו עשרות מפועלי פתח תקוה כדי שיוכלו לקחת את הבטון הנוזלי לפני שיתייבש ולנצל אותו. בחלק מהבטון השפוך סללו את כביש הכניסה מפתח תקוה לגבעת השלושה."
ישראל כרמי, מפקד חטיבה 7 בצה"ל, ומאנשי "פלוגות הלילה של וינגייט", הוא שערבל את הבטון במערבל: "הגג התמוטט משום שרצינו לחסוך כסף. השתמשנו ב'טברות' (תבניות בנייה) ישנות. הן לא עמדו במשקל העצום של הגג וקרסו. לא הייתה ברירה ונאלצנו לצקת את הגג מחדש".
חדר האוכל היה המקדש של הקיבוץ. כל חבר קיבוץ עבר בו לפחות שלוש פעמים ביום. כאן היה הרדיו היחיד שהיה בקיבוץ. במלחמת העולם השנייה נתלתה בחדר האוכל מפה גדולה והזיזו את הנעצים על פי התקדמות "כוחותינו". לחברי גבעת השלושה היה עניין אישי בקרבות. רבים מהם התגייסו לצבא הבריטי, ולרבים מהם היו בני משפחה בשטחי הכיבוש הגרמני.

כמו בכל קיבוץ שכיבד את עצמו, גם בחדר האוכל הזה היה "סליק" של נשק. במלחמת העצמאות ספג חדר האוכל הפצצה של מטוסי-אויב ,שטייסיהם זיהו אותו בטעות כבית חולים בילינסון. בגג חדר האוכל נוצר חור., אך רק שני חברים ששיחקו שחמט נפגעו מרסיסים. שלוש פצצות שנפלו ליד גני הילדים לא התפוצצו.
חדר האוכל בקיבוץ שימש גם כאולם תרבות. בו נערכו מסיבות ליל הסדר. כאן הציגו "הבימה" ו"האוהל" את מיטב הצגותיהם. גם סרטים הוקרנו בו.

באותו זמן, הימים שלאחר קום המדינה, הקיבוץ קלט עולים רבים, פליטי שואה וילדי עלית הנוער. פתח תקוה אף היא התפתחה ובתיה החלו להקיף את מבני המשק. ואז נפלה ההחלטה לעבור ולהקים את בתי החברים באזור בו נמצאות, האדמות החקלאיות של הקיבוץ, בדרך לראש העין.
הקיבוץ הישן על כל בתיו, נמכר לעירית ת"א לשם הקמת בית אבות במקום. חדר האוכל עוד הספיק לשמש כחדר אוכל לתושבי בית האבות, עד שנעזב לגמרי.
עם השנים עברו שטח חדר אוכל והגינון סביבו לידי עירית פ"ת. עתה הוא עומד בשיממונו ומחכה לגואל.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הבית שבראש הגבעה

  1. מור הגיב:

    מדהים . רק לא מבין מה יהיה השימוש שלו אחרי השימור?
    אפשר לעשות משהו בסגנון שרונה,
    מיותר לבנות מוזיאון מול קרית המוזיאונים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s