אחרון ה"ירקונים"

אברהם וטויבה וינקלר עם נכדים 1935שני רחובות, הנושאים את השם וינקלר, אישרה ועדת השמות של עירית פתח תקווה. רחוב אחד על שם אלתר וינקלר שאושר כבר לפני שנים רבות ואילו בימים אלה אישרה הועדה כי גם אברהם וינקלר, בנו של אלתר ,יזכה בנפרד ברחוב על שמו . ולא בכדי ניתנה להם זכות זו. הרי שניהם היו אחרוני ה"ירקונים", שנשארו על גדת הירקון ולא נטשוה למרות שכל חבריהם עשו זאת. עשרות משפחות כללה קבוצת הירקונים שהגיעה להתיישב על גדת הירקון אולם לא יכלו להחזיק מעמד. בזה אחר זה הם נוטשים . רבים חלו ונפטרו ממחלת הקדחת. אדמתם לא הניבה יבול שיכול היה לפרנסם. איתני הטבע וסכסוכים ומריבות בינם לבין עצמם ובינם לבין מתיישבי פ"ת האחרים גברו והם עוזבים את אדמת טייאן שעל גדות הירקון וחוזרים למקום שממנו באו, לירושלים. "האחד שהשאיר אחריו משפחה ונשאר בפתח תקווה למרות הנטישה ההמונית ובה הגיע לגיל שמונים היה ר' אלתר וינקלר."
היסטוריון יצחק זיו-אב, במאמרו "שני רגעים עם העבר" כותב כי ידעו לספר וותיקי המושבה כי בגיל 80 נפח את נשמתו בישיבה, בדעה צלולה, ולא לפני שנפרד מכל אחד מן המסובים.
היו שאמרו כותב זיו-אב כי ר' אלתר הקדים ובא אל אדמתו שעל גדות הירקון ,לפני בוא ה"שלישיה" מהשיר הידוע על "בוקר לח בשנת תרל"ח" ,ותיקי פ"ת המהוללים שטמפפר, גוטמן ויואל בסלומון רכובים על סוסיהם. לדעתו של זיו-אב ההיסטוריון, הוא אישית לא מצא סימוכין על כך. לכן נשאיר את הסיפור כפי שאנחנו מכירים אותו וזה עדיין לא גוזל מאום ממשפחת וינקלר שנשארה יחידה ממתיישבי הירקונים ותקעה שורשים עמוקים באדמת ארץ ישראל ולא נרתעה משום מכשול שעמד בדרכם של המתיישבים הירושלמים שהגיעו להתיישב "על גדת הנחל המרעיל", כפי שכונה הירקון באותם שנים.

סיפרו של ר' אלתר וינקלר או כפי שכינוהו במושבה ר' אלתר הסייד, מתחיל בעיר הוסיאטין שבאוקראינה בשנת 1814 (תקע"ד). בגיל 40 לוקח אלתר את בנו אברהם את אשתו לאה ועולים לא"י ומתיישבים בירושלים. רבים מהקהילה היהודית בירושלים מתקיימים באותו זמן מכספי "החלוקה". ז"א כספים ששליחים שיצאו מירושלים לארצות הגולה לאסוף עבור מחייתם של אנשי הישוב הישן בירושלים. בספרי ההיסטוריה מודגש כי אלתר שלנו שזה עתה הגיע לירושלים עם משפחתו, לא רצה לקחת מכספי החלוקה. הוא רצה למצוא מקור פרנסה מכובד ולעבוד בו. הוא אינו מעוניין ליפול כנטל ולאכול לחם חסד. לא פלא לכן כי כשמתארגנת הקבוצה הגדולה של תושבי ירושלים לצאת ולחפש מקום התיישבות באדמת ארץ ישראל, ר' אלתר ומשפחתו מן הנרשמים הראשונים לקניית אדמה ולהתיישב בה. שתי חלקות קרקע הוא קנה עם קב' "הירקונים". אולם כפי שכבר ציינו חגם של המתיישבים מבין הירקונים הפך במהרה לכישלון. בפרק "ניצוצות אורה בימים קודרים " כותב ההיסטוריון : "סבלם של בני המושבה היה כאין וכאפס לעומת תלאות "ירקונים". הקדחת עשתה בהם שמות.גם מקרי המוות בקרבם, נודעו מאוחר מאחר ותקופות רבות לא ניתן היה להגיע אליהם ולא כל שכן להגיש להם עזרה רפואית.היתה זו מלחמה עזה עם הטבע שאנשי ירושלים לא הסכינו בה כלל. ואם חזרו בבושת פנים לירושלים כפי נכתב בספר, הרי נעשה הדבר מאחר וכלו כל הקיצין.

אולם אלתר ובנו אברהם שהודות לחוסן גופם שרדו את התקופה הנוראה ההיא, נרשמים בין 28 המשפחות עליהם פרש הברון רוטשילד את חסותו והעניק להם רצועת קרקע רחבה בין רחוב חובבי ציון בלבה של פ"ת היום ועד לרחוב הברון הירש, התוחם את השוק של פ"ת מצד צפון.

אלתר הסייד, חפר בור גדול במרכז השטח שלו ליד רחוב סלור ומילא בו סיד. בור סיד זה היווה את מקור הפרנסה העיקרי של כל המשפחה. אלתר ייצר את הסיד המשובח במו ידיו. כל בוני הבתים בפ"ת וסביבתה ניצרכו לחומר בנין זה. גם בחומרי בנייה אחרים ,שהוחזקו על השטח, סחרה המשפחה.

אלתר נישא פעמיים. עם לאה ובנו אברהם הוא מגיע מאוקראינה לירושלים. לאחר שמתה אשתו הראשונה הוא נישא לרעייתו השנייה, חיה ונולדת לו הבת צ'רנה.

בנו של אלתר , אברהם מרחיב את המשפחה. לאברהם וינקלר נולדו 6 ילדים. חמישה מהם נשארו בארץ . שניים מהם בפ"ת. אברהם ומשפחתו ממשיכים את מקצועו של אלתר ומתפרנסים ממנה בכבוד.
נכדו של אברהם וינקלר, נחמיה רוזנבלום, שמספר לנו את סיפור גבורתה ותפארתה של משפחתו, מוסיף כשבתו של אברהם, לאה מתחתנת ב1928עם שמואל רוזנבלום החלוץ שמגיע לפתח תקווה בעלייה הרביעית מפולין , אברהם מעניק מתנת חתונה לזוג הצעיר את השטח שנשאר לו ליד הירקון והזוג נוטע בשטח ,עשרה דונם תפוזים מזן ולנסיה השופע מיץ טעים. הפרדס המניב נמצא לא הרחק מהירקון, מעבר לכביש 5 בצד של איזור התעשייה סגולה. שמואל הפך לפרדסן ואורז מוצלח המייצא את הפרי העסיסי גם לחו"ל.
נחמיה רוזנבלום איש גבה קומה , זקוף ואיתן שכבר עבר את שנות השמונים לחייו מספר כי אימו לאה בתו של אברהם וינקלר , נפטרה בגיל צעיר. בת ארבעים הייתה במותה. אביו שמואל מצליח להשיג אישור עליה (סרטיפיקט) להביא גם את אחיו גוטליב ארצה. שאר המשפחה הושמדה בשואה. ומוסיף נחמיה כי " תכתבי בבקשה כי סבי אברהם וינקלר תרם חלקת קרקע ברח' נורדאו פינת מוהליבר להקמת בית ספר נצח ישראל. עד היום נמצא שם שלט התרומה."

נחמיה בן יחיד היה להוריו , אך זה לא מנע ממנו להתגייס לפלמ"ח במלחמת השחרור להלחם בחטיבת "הראל", גדוד הפורצים ולשחרר את ירושלים. בכך סגר מעגל. מירושלים לפ"ת ומפ"ת לירושלים. על פעילותו הציבורית- חינוכית בעזרה ויעוץ לקשישים, זכה באות יקיר העיר פ"ת.
תפארת אבות יפה לבנים ולבני בנים ב"אם המושבות" .
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אחרון ה"ירקונים"

  1. חזי ראובני הגיב:

    כתבה מעניינת מאד, רצוי לדעתי לרשום את שם הכותבת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s