"השלושה" מגבעת השלושה

פסל השלושה1 במאי 1925 עולים להתיישבות שלוש קבוצות של פועלים – "חבורת מעבר", "פלוגת עין חרוד" וקבוצת "אחווה". שלושת הקבוצות מחליטות להתאחד ולהקים קיבוץ חדש , קיבוץ "גבעת השלושה". הקיבוץ מוקם על גבעה רמה , הנמצאת כיום בקצה רחוב ארלוזרוב, וממולה קרית המוזיאונים של יד לבנים פ"ת

חלוצי הקיבוץ החדש שעבדו עד אז בפרדסי המושבה, החליטו פה אחד להנציח בשמו של הקיבוץ ,שלושה פועלים מחבריהם בעבר ,שמתו בכלא דמשק ב1916 בתקופת השלטון התורכי.

מי היו השלושה ובאיזה נסיבות מתו? על כך נמצא עדויות שונות , חילוקי דעות בין הכותבים מדוע נפלו לידי התורכים, על כולם מוסכם כי היו פועלים צעירים שזה עתה עלו ארצה. הם השתייכו לקבוצת הפועלים "אחווה", ועבדו בפרדסים של איכרי פ"ת.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר התורכים חושפים את ההתארגנות המחתרתית של"נילי" הם מבינים כי יתכן ויש עוד כוחות הפועלים נגדם ועלולים לעזור לאויב האנגלי. הם פוקדים על וועד המושבה להסגיר לידיהם גורמים בלתי נאמנים. ועד המושבה עומד בפני דילמה קשה , את מי להסגיר לידי התורכים.. האם לשלוח לעבודת פרך בצבא התורכי בעלי משפחות, אבות לילדים או צעירים שזה עתה היגיעו. בבית הועד מתכנסים פועלים רבים ועולה הרעיון : " בואו נשלח חלוצים בעלי דרכון אוסטרי, אולי בהם לא יפגעו. אחרי הכל אוסטריה הייתה בעלת ברית של התורכים במלחמה זו. איננו יודעים במדויק האם נמסרו לתורכים שמות הפועלים בעלי האזרחות האוסטרית או שהללו התנדבו למשימה. באווירה של אותם זמנים שתי האפשרויות מתקבלות על הדעת.
בספר "במאסר ובגולה" של י. ציגל, היוצא לאור כבר בשנת תרע"ט 1919 מספר הסופר
כי קבוצה של "אחד עשר" פועלים נלקחה על ידי התורכים למאסר" ותכף החלו מכים וחובלים בהם עד שרעדו אמות הסיפים. כל המושבי העמדה ושמעה אותם קולות נוראיים, שהיו בוקעים ועולים עד לב השמים".אל קבוצת ה11 הפתח תקוואית מצטרפים עוד ועוד בדרכם צפונה. עד שהגיעה הקבוצה המובלת באזיקים ל130 ומעלה. האסירים שהואשמו בהשתמטות מעבודת הצבא הובלו לבסוף לדמשק. "

שלושה מהם לא חזרו.
הפרטים הרבים ביותר אודות נסיבות מותם של שלושת פועלי פ"ת נמצא בספרו של דוד בדר- "ציונים עלי דרך". בעמ' 153-155.
על שטרייפלר כתב:
" עד שבא אותו יום מר לפועלי פ"ת כשאחד עשר נתיני אוסטריה ונטע גולדברג(הרפז) בראשם מסרו עצמם כדי להציל את שאר החברים- לרשות הממשלה התורכית, או יותר נכון לצפרני הנמר ג'מל פשה והוגלו לדמשק, לאחר שספגו מלקות ופליקות. בדמשק הם שבויים כמורדים פוליטיים, שוכבים ומתגלגלים בין האסירים, טרף למחלות ולכל מיני רמשים זוחלים.שטרייפלר חלה….בטיפוס ואח"כ בדיזינטריה ומת בכלא ומקום קבורתו לא נודע".
על יצחק מהרינג כותב דוד בדר כי היה יליד בולוחוב ליד טורקה. אין הוא מציין כי היה אזרח אוסטרי. אולם ידוע כי בולוחוב השוכנת בגליציה המזרחית היתה שייכת לאימפריה האוסטרו הונגרית. מהרינג שימש זמן מה כמזכיר בית הספר החקלאי בפ"ת. " כשמסר עצמו כיתר חבריו לידי הז'נדרמריה התורכית הדגיש שלא ישוב חזרה. אבל כשאמרו לו שאסור לו ללכת הוא ענה : באשר ילכו חברי אלך גם אני". נפטר בי"ד או ט"ו בשבט תרע"ח, בכלא התורכי.נקבר בבית הקברות היהודי בדמשק.
על מנחם גרויליך כותב דוד בדר כי נפטר בבית החולים של הכלא התורכי בדמשק בח' בטבת תרע"ח.גם הוא בן העיירה היהודית טורקה שבגליציה.
בן למשפחת חסידים." בשעה שהצעירים מגליציה גויסו לרשות השוטרים , שליחי חסן בק וגמל פשה אמר : מה? אחי הולכים לקדש שם פועלי ארץ ישראל ואני אשב כאן. והלך גם הוא לחצר בית ועד המושבה, ולא שב אחורנית אפילו למשמע הצעקות , המלקות והפליקות. ..חלה ולא קם.

אנו מביאים סיפור זה ,בעוד קיבוץ גבעת השלושה נערך לחגיגות 90 שנה להקמתו. אולי יגיעו לידינו עדויות נוספות. אולי ימצאו קרובי משפחה לשלושת הפועלים שמתו בכלא דמשק.

נשמח על כל עדות נוספת. נשמח לקבל תמונות אם ישנן.

בקיבוץ עינת, שחבריו היו בעבר בין מקימי ומייסדי גבעת השלושה, ניצב פסל "השלושה" שנעשה בידי הפסלת הדגולה בתיה לישנסקי , שאחיה יוסף לישנסקי היה בין עולי הגרדום בדמשק, לאחר שנחשפה מחתרת "נילי". אחותה של בתיה , רחל ינאית-בן צבי היתה בין מקימי "השומר".

הפסל עובר עתה שיפוץ ושיקום .

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, שימור אתרים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "השלושה" מגבעת השלושה

  1. חזי ראובני הגיב:

    כמה הערות לכתבה : קבוצת "אחוה" לא נמנתה עם הקבוצות שהקימו את גבעת השלושה. הקבוצה נתפזרה במהלך מלחמת העולם הראשונה כאשר חלק מחבריה התגייסו ל"גדודים", אם כי יעקב פרוז'נסקי (אחוה) שהיה בין מקימי קבוצת אחוה עמד בראש מתיישבי גבעת השלושה.
    שנת מותם של "השלושה" בכלא בדמשק היא 1917 . (בטעות נרשם על האנדרטה לזכרם בקיבוץ עינת 1916 כשנת מותם).
    רחל ינאית בן צבי היתה כמובן גם אשת הנשיא השני יצחק בן צבי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s