פוטו פרג'

השם פוטו פרג' הפך כבר מזמן למטבע לשון שגורה בפי כל , שמשמעותה מהירות ביצוע. אם ביקשו ממך משהו לעשות מידית יכולת לענות: " מה אני פרג'?", ואנשים יבינו אותך. סמי פרג' מספר שבאחת מישיבות הממשלה ביקש ראש הממשלה מנחם בגין מאחד השרים ביצוע מידי, והוא השיב לו בנונשלנטיות :" מה אני פוטו פרג' , מהיום להיום". כל זה פורסם בעיתונות של אותם ימים. גם אסי דיין בשירו המפורסם "שיר פרחה" בביצועה של עפרה חזה, הכניס את משפחת פרג', כאשר כתב "השמש של פרג' קורעת את הים ": משפחת פרג' הציבה סטנדרטים חדשים במקצוע הצילום. "רצינו להיות ראשונים, לראות מה יהיה בעוד מספר שנים ואותו ליישם בסטודיו שלנו. השקענו המון בציוד מתקדם, לא השקענו הנדל"ן".
פגשתי את עזרא צעיר הבנים של משפחת פרג' ואת בנו בן בפוטו פרג בפ"ת והוא
והוא מספר: "סיפורה של משפחת פרג' מתחיל בעיר הבירה של עיראק, בגדד. סלים בילבול נושא לאישה את שמחה בת העיר חלב שבסוריה. האב נגר ומומחה לכל תיקון, האם תופרת. עשרה ילדים נולדו להם בבגדד. הפרנסה דחוקה. גרים בדירה קטנטונת. מגיל צעיר יוצאים הבנים לעזור בפרנסת המשפחה. אחד מן הדודים עבד בחנות צילום ששייכת כמו רוב עסקי הצילום בבגדד לארמנים. הדוד מלמד את יחזקאל וסמי האחים הגדולים בני 12 ו13 את אומנות הצילום. ב1951 150 אלף יהודי עיראק עולים לארץ ישראל. רכבת אווירית מטיסה אותם ישר לישראל הצעירה. המטוסים נוחתים בלילה ( כדי שלא יראו לאן הגיעו). משפחת בילבול משנה את שמה לפרג'- ישועה בעברית. הם מבלים כחצי שנה במעברות של עתלית ופרדס חנה ועוברים 1952 למעברת עמישב ליד פ"ת. המגורים אוהל. השכנים 95% מיהדות עיראק, 8500 משפחות ושתי משפחות של רומנים. שתי אחיות גדולות כבר נשואות והשלישית נישאת במעברה. בבית נשארים שבעה, כשהתאומים הקטנים בני שנתיים. האב סלים ושני בניו הגדולים יוצאים מיד לעבודה להביא פרנסה למשפחה הגדולה. עבדו מכל הבא ליד. בפרדסים של איכרי פ"ת. סמי זוכר את פרדסי בן עזר , את בתי האריזה של יכין ואת מקשאות האבטיחים. כעבור מספר חודשים הם זוכים לעבור לגור בצריף.

הצריף גודלו 2.6 מטר על 5.5 . אולם אחד גדול ובו מיטות ,ישנים שנים –שלושה על כל מיטה. פינת מטבח , שולחן אוכל. שירותים בחוץ. בשיטפון הגדול של 1953 מפנים את כל הילדים לקיבוצים בסביבה. בגיל 40 נפטרה האם שמחה.את שני התאומים בני 8 במותה נשלחים לחברת נוער בקיבוצים.
יחזקאל שקורא לעצמו פרי וסמי בשעות אחה"צ מתחילים לעבוד בחנות הצילום של ברנר ורוכשים בכספם מצלמה ומתחילים לצלם בשכונה.ב1955 הם לוקחים הלוואה של 750 לירות וקונים בדמי מפתח מקום קטן ברחוב מוהליבר בפ"ת. שם נקבעה הסיסמא "מהיום להיום", שם הם קבלו את פירסומם הארצי.
המקצוענות והחריצות השתלמו וכבר ב1957 הם יוצאים מהמעברה ועוברים לגור בלב פ"ת. ברחוב הפורצים. סמי מספר כי :" כשביקשו מאנשי המעברה לעבור לרחוב הפורצים הם סרבו בכל תוקף. לא רוצים שיקראו לנו פורצים- גנבים. רק לאחר שהחליפו את שם השכונה לרמת-וורבר, הסכימו לעבור."
קשה להאמין אך תוך פחות מעשר שנים משפחת פרג' הופכת אימפריה. כל הבנים וגם חלק מהבנות, למדו את תחום הצילום והתפתחו בו. ב1965 הם כבר קונים סטודיו בתל אביב וב 1972 הם קונים את כל מתחם קולנוע "ארמון – דוד" בדיזינגוף. עד היום רוב בני פרג' לדורותיהם עוסקים בענף הצילום לסוגיו השונים. שלושים שנה עבד עזרא ברחוב חיים עוזר עד שעבר עם בנו לקניון הגדול. בן פרג' הקים ביה"ס לצילום ומעביר קורסים במקום. אחיו קובי , עובד כבר מספר שנים על סרט שמספר את סיפורם המופלא של בני פרג'. דרמה של משפחה- חלוצה. קובי מקווה שתוך שנתיים ואולי מוקדם יותר יסיימו. הסרט יוקרן ביס- דוקו.
באנחה קוראת לב אומר לנו סמי פרג' "היינו צריכים להתרגל לעידן הדיגיטלי". אבל אל חשש הם עדיין רצים לפני המחנה ומשתדלים להקדים את כולם בכל החידושים של ענף הצילום.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s