"ראש הזהב" של פתח תקווה

רק 60 אלף צופים הצליחו לגדוש את ספסלי איצטדיון הכדורגל ברמת גן ,וזכו לצפות בגול ההיסטורי כשהבקיע נחום סטלמך את שערה של נבחרת הכדורגל של ברית המועצות, בנגיחת ראש אדירה.היציעים קרסו מעוצמת השמחה שפרצה מאלפי הצופים. כובעים עפו, שכנים התחבקו והתנשקו. קריאות וצהלות השמחה שפרצו ממאות אלפי המאזינים לרדיו ב31.7.1956 בכל רחבי הארץ, מהדהדות עד היום באזני אלה שהיו צמודים למקלטים . נפש לא נראתה ברחוב. כל הארץ הייתה מרותקת . נדמה כי משחק הכדורגל בין המעצמה הענקית הפך למאבק הגורלי בין "דוד לגולית". שמחת העם לא ידעה גבול. כותרות העיתונים של אותה תקופה כינוהו "הקרב ההיסטורי ברמת-גן".
יהושע ביצור כתב הספורט של מעריב מתאר זו כך: במשך דקות ארוכות ניהלו ה"צברים" משחק פתוח כשהם מסכנים פעם אחר פעם את "מסך הברזל" של יאשין ,הענק הרוסי .
למרות שהמשחק נגמר לבסוף ב1:2 לטובת הרוסים , נבחרת ישראל יצאה מאלמוניותה האסיתית וקנתה לה מעמד ודרוג של ממש בעולם הכדורגל. נחום סטלמך, יעקב חודורוב ושייעה גלזר וחבריהם הפכו לגיבורים לאומיים.
נירה סטלמך האישה שהייתה איתו מגיל 15 ואם שלושת ילדיו, מספרת: היינו חיילים, נחום היה מד"ס ואני בתותחנים. אמנם בהתערבותו של אלוף , אבל הסכימו לשחרר גם אותי כדי לחזות במשחק."
"בסיום המשחק" , נזכרת נירה "נערכה מסיבה גדולה לשתי הקבוצות. אני רקדתי עם לב יאשין הענק הרוסי המדהים". מוסיף ניסים קלדרון ההיסטוריון של הפועל פ"ת." לימים חלה לב יאשין בסכרת ונאלצו לכרות את רגלו. הוא הגיע לארץ להרכבת פרוטזה בחב' "גפים" נחום סטלמך ליווה אותו לאורך כל הדרך.
נחום סטלמך נולד בפתח תקווה ב19 ביולי 1936 להוריו חנה ויחזקאל שעלו מפולין בעליה הרביעית. המשפחה גרה ברח ארלוזורוב 10 והתפרנסה מחנות מכלת שכונתית. נחום הצעיר , בן יחיד להוריו החל לשחק מגיל מוקדם מאד. אמוניו הראשונים היו על מגרש הדשא בקיבוץ גבעת השלושה ששכן אז בלב פ"ת, קרוב למקום מגוריו.
עוד בהיותו חייל, נחשב כבר לאחד מגדולי הכדורגלנים של ישראל ולסמלה הבולט ביותר של קבוצתו, הפועל פתח תקווה. בגיל עשרים החל לשחק בנבחרת ישראל בכדורגל. באותה תקופה עבד סטלמך כפקיד מודיעין בבית חולים בילינסון. סטלמך שיחק בנבחרת ישראל 60 משחקים (ברוב המשחקים שימש כקפטן הנבחרת) והבקיע בהם 22 שערים, רובם הובקעו בנגיחת ראש הודות למיומנותו זו זכה סטלמך לכינוי "ראש הזהב".
בעונת 1955, תחת הדרכתו של המאמן-שחקן משה וארון ובכיכובו של נחום סטלמך הצעיר, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה והייתה לקבוצה הראשונה מחוץ לתל אביב שזכתה בתואר זה. שנתיים לאחר מכן, בעונת 1956/1957 הוסיפה הפועל לארון התארים שלה גם גביע מדינה ראשון, לאחר שגברה 1:2 על מכבי יפו במשחק הגמר.
סטלמך כקפטן הוביל את קבוצתו, הפועל פתח תקווה, להישג חסר תקדים שאף קבוצה עד היום לא הצליחה לשחזר,בין השנים 1959 – 1963 זכתה הפועל פ"ת, בחמש אליפויות ישראל רצופות. בשנים ההם כל חובב כדורגל ממוצע הכיר את שמות שחקני פ"ת. רצאבי, חלדי, בועז קאופמן, וכמובן השוער יעקב ויסוקר. בסך הכול זכה סטלמך עם הקבוצה בשש אליפויות, בחמש סגנויות ובגביע מדינה אחד. סטלמך, כבש במדי פתח תקווה 154 שערי ליגה, הישג מרשים לאור העובדה שבניגוד לכובשים מובילים אחרים בליגה, כמעט כל שעריו היו שערי שדה – הוא לא היה בועט הפנדלים הבכיר של הקבוצה.
נחום סטלמך נפטר ב1999 מדום לב בגיל 62 , בני דורו זוכרים אותו כענק הכדור רגל של פ"ת. חיפשתי רחוב על שמו ולא מצאתי. אולי הגיע הזמן.
במשך השנים יצרה הפועל פ"ת שחקנים מצטיינים רבים, שרבים מהם היו מובילים בכדורגל הישראלי ובנבחרות ישראל בכדורגל . מלבד נחום סטלמך היו הויסוקרים, ניר לוין, אלון חזן, רפי כהן, וואליד באדיר ועוד רבים אחרים.
בעונת הכדורגל הזו שזיווה של פ"ת הועם במקצת ובתקווה ששתי הקבוצות יחזרו לליגת העל, טוב להיזכר במעצמת הכדורגל – פתח תקווה.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "ראש הזהב" של פתח תקווה

  1. חזי ראובני הגיב:

    בין שחקני הפועל פתח תקוה ששיחקו בנבחרות ישראל ראוי להזכיר את שמואל רוזנטל ששיחק גם בנבחרת הנוער ששיחקה באליפות אסיה בשנת 1964 וכן באליפות העולם (המונדיאל) של שנת 1970 במקסיקו – המונדיאל היחידי עד היום שנבחרת ישראל השתתפה בו. משחקני שנות ה-60 שיחקו בנבחרת ישראל (ואולי לא הוזכרו בבלוג) גם דרור קשטן (כיום מאמן "בני יהודה") , שלמה נהרי, זכריה רצבי, שלום פטרבורג (פטה).
    במשך השנים שיחקו רבים מכדורגלני הפועל פתח תקוה גם בנבחרת ישראל וקשה להזכיר את כולם.
    בשנים האחרונות התאמנה הפועל פתח תקוה במגרש האימונים בקיבוץ עינת והמתחם שם נקרא על שם נחום סטלמך, אבל בשנה האחרונה עקב מצבה הכספי של הקבוצה והדרדרותה לליגה השניה הועברו האימונים למגרש אחר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s