"יום הדמים" בכיבוש עבודה עברית

משמרות פועלים, מתוך אלבום 50 שנה לגבעת השלושה

משמרות פועלים, מתוך אלבום 50 שנה לגבעת השלושה

היה זה יום ששי ה16 לדצמבר 1927. עונת קטיף התפוזים בשיאה. קבוצת פועלים מובטלים מתושבי המושבה ואתם קבוצה מחברי קיבוץ גבעת השלושה השוכן בלב פ"ת החליטו לעשות מעשה. משעות הבוקר המוקדמות הם הציבו משמרת מחאה ליד פרדסי פסקל ואנגל, למנוע כניסתם של פועלים ערבים לשם עבודה בקטיף. הם הציבו שלטים בסיסמא " אל תנשלו את הפועל היהודי". בעלון הקיבוץ מאותו ה"יום דמים" נכתב כך: העמדנו משמרות ליד פרדסי פסקל ואנגל ולא נתנו לערבים שבאו לעבודה להיכנס לפרדסיהם. הפרדסנים החליטו להכניס אותם בעזרת המשטרה(הבריטית). לקחנו בחשבון התנגשות עם המשטרה, העמדנו בשורה הראשונה את החברות וקיווינו שהג'נטלמניות הבריטית תציל את המצב.
מעשה הצבת משמרות המחאה היה דבר יום ביומו כבר מתחילת בואם של החלוצים אנשי העליה השניה והשלישית.,. מצב זה של אי קבלת פועלים עבריים לעבודה בפרדסי המושבות גרם למשבר ומצוקה . הפועלים העבריים התהלכו מחוסרי עבודה בעת שבקטיף עבדו המוני ערבים.איכרי המושבות לא הסכימו לקבל לעבודה את העולים החדשים שזרמו עם עלייתם ארצה, למושבות החקלאיות בחפשם אחרי פרנסה. פועלים הסתובבו רעבים ומחוסרי תעסוקה והתחננו ליום עבודה.
האיכרים טענו להצדקת מדיניותם כי הפועל הערבי זול יותר , מיומן יותר בעבודה חקלאית ואינו מרים ראש ודורש. הם לא סמכו על ה"אינטליגנטים" מרוסיה ופולין בעלי הדעות הסוציאליסטיות שיעבדו בפרדסיהם. לעומתם "עבודה עברית" הייתה חלק עיקרי מהאידיאולוגיה של החלוצים שרצו להשתחרר מדמות היהודי הגלותי שאינו עוסק בעבודת אדמה .בעבודה עצמית ,הם ראו את הגשמת החלום הציוני.
מתח מתמיד זה הגיע לשיאו ב"יום הדמים".
המשטרה הבריטית והערבים שהיו במקום התנפלו בחמת זעם על אנשי המשמרות. 15 פועלים ו4 פועלות נפצעו ביניהם פצעים קשים והובלו לבתי החולים. 17 פועלים נאסרו והובלו למאסר ביפו. זעקת הפועלים החרידה את המושבה. האסיפה המונית בחצר העירייה הוקעו האיכרים והפגנה רבת משתתפים נערכה הרחובות פ"ת הקריאות: " לחם ועבודה".
עיתון "דבר" מיום ה18 לדצמבר 1927 הביא ציטוט מהטיימס הלונדוני בו נאמר: החלו אי סדרים בגלל השתמשות הקולוניסטים היהודים ( כנוי לאיכרי המושבות באותה תקופה) במושבה פתח תקווה בפועלים ערבים בקטיף תפוחי זהב ובאריזתם." ידיעה דומה הועברה לעיתוני חוץ רבים האמצעות סוכנות הידיעות "רוייטר".

אחד מאיכרי המושבה, יעקב קרול שנקרא בפי כל "הפרדסן הציוני", משום שהיה לוחם לעבודה עברית והעסיק יהודים בפרדסו, הוציא "גלוי דעת של החקלאים הלאומיים" בו כתב כך : " נרגשים ומלאי צער אנו מכריזים את מחאותינו הנמרצות נגד המאורע המחריד והאכזר כשעשרות בחורים ובחורות מחוסרי עבודה עד רעב, הוכו נפצעו ונאסרו על ידי המשטרה.. בשל דרשם את זכותם בעבודת הקטיף." והוא הוסיף כי העבודה העברית היא לא רק עניין של הפועלים אלא חובה היא על כל יהודי שאינו מתכחש לעמו ולארצו. רק כך יתקיים בנין הבית הלאומי .
גם הועד החקלאי של איכרי פ"ת הוציא חוברת מיוחדת למאורעות הדמים. בחוברת מצהיבה בשם " ברור דברים" שמצאנו בארכיון לתולדות פ"ת מתאריך סיוון תרפ"ח , נכתב כך: אין צורך להטיף מוסר לאומי לאיכרים. הרי יכלו כמו 90 אחוז מבני עמנו לשבת בארה"ב.
אבל על לאומיות בלבד אי אפשר לבסס משק חקלאי. משק המבוסס על עבודה שכירה חייב לשמור על שווי משקל בהוצאותיו. בכל עבודות העידור יד הפועל העברי על התחתונה, מאחר והוא התחיל בה בבגרותו בעוד הפועל הערבי מתחיל בה מילדותו.
בסיכום נאמר כך " מנהיגי הפועלים לא הצליחו לכבוש את הקטיף , אבל עלה בידם עיקר חפצם ,להעמיד את ההסתדרות על סדר היום ולעשות את הפועל , בייחוד את הפועל המאורגן לנרדף ונדכא שמצווה להגן עליו. ואילו את האיכרים מודדים ושוקלים רק על פי הרווחים שלהם.
ואנחנו שואלים, האם השתנה משהו מאז ועד היום.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "יום הדמים" בכיבוש עבודה עברית

  1. חזי ראובני הגיב:

    כתבה מעניינת מאד , לציין שבמשך השנים היו עוד תקריות עקב משמרות של פועלים למניעת כניסת ערבים לעבודה בפרדסים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s