נבואת יואל

עצי שקדים פגועים בעקבות נזקי ארבה

עצי שקדים פגועים בעקבות נזקי ארבה

יואל שפירא (98) נולד בעין גנים ב ט' באייר 1915. יום לאחר לידתו ב י' באייר נחתו להקות הארבה באזור פ"ת.

בביתו המרווח בגבעת שמואל מספר יואל , כיצד השפיע מכת הארבה של 1915 על חייו. הוריו שהיו אנשי ספר והכירו היטב את התנ"ך , החליטו להעניק לו את השם יואל על שם הנביא יואל מתרי-עשר.
יואל הנביא מייטיב לתאר בנבואתו את עצמת מכת הארבה : " יתר הגזם אכל הארבה,ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל", .."הובישו איכרים הילילו כורמים על חיטה ועל שעורה כי אבד קציר השדה."(יואל, פרק א' פסוקים ד' – י').
נבואתו הנוראה של הנביא, התגשמה באותה שנה. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה . התורכים שולטים בארץ ישראל. הארץ נותקה מן העולם. אין משלוחי תוצרת חקלאית ובעיקר תפוזים לארצות חוץ. נזקי הארבה, העצימו את המכה והרעב בארץ.
למשפחת שפירא כמו לרוב חקלאי פ"ת ועין גנים היו חלקות שדה ופרדסים. ההדרים בחודש אייר הם כבר לאחר הפריחה. ניצני הפרי או כפי שיואל שפירא אומר בעברית המשובחת שבפיו – החנטים, החלו לבצבץ. נחילי הארבה חיסלו את כל העלים שעל העיצים ובלי עלים כידוע אין הפרי יכול לגדול. כל היבול של אותה שנה ירד לטמיון. זאת היתה קטסטרופה. הארבה שהה כשלושה עד ארבע שבועות בסביבה. וכמו שבא כך נעלם. אך בזמן שחנה במקום השמיד כל צמח, כל פרי וכל ירק. אמנם לאחר זמן החלו העלים ללבלב שנית , אבל פרי, לא היה באותה שנה.
הצרה במכת הארבה אינה רק בחגבים המגיעים בלהקות וזוללים. החגב מטיל ביצים מהם בוקעים הזחלים, הללו בהמוניהם עולים על כל מכשול ומחסלים מה שהשאירו חגבי הארבה.

יואל מספר מפי הוריו ישראל ושרה, כי הערבים בסביבה ניסו לשים פחים כגדרות סביב החלקות החקלאיות אך שום דבר לא עזר. הזחלים טיפסו על חומות הגדר והמשיכו בזלילתם.
אמו של יואל סיפרה לו בילדותו כי כדי להאכיל את ילדיה ומשפחתה, אספה את פירות פרח טורמוס הבר בשדה ונאלצה להשרות אותו במים לשם הוצאת המרירות ואז לבשלו ולהגישו כתחליף למזון שחוסל על ידי הארבה. במכה זו נפגעו כולם. אכרי פ"ת וחקלאי עין גנים. ערביי פג'ה הכפר הערבי הקרוב ביותר למושבה , לקחו בידיהם פחים רייקים וסירים והיכו בקול כדי לגרש את הארבה. אולם הזחלים לא התרגשו מכך והמשיכו בזלילת היבול.

בשכונת "מחנה יהודה" לעומת זאת, דווקא עם בוא הארבה היה אוכל בשפע. התושבים יוצאי תימן היו מורגלים באכילת החגבים. על פי חוקי הכשרות חגבי הארבה מותרים באכילה ואפילו מהווים מאכל תאווה בהכנה נכונה. גוף הארבה מכיל חלבונים בשפע והינו טוב לבריאות. ילדים וזקנים יצאו לאסוף את החגבים. לשם סימן הכר ניתן לראות את האות ח' על גב החגב. אם הוא קיים סימן שמותר באכילה.

בספרו של יצחק רוקח, "פרדסים מספרים" הוא כותב כי מכת הארבה של 1915 עלתה והתפשטה על כל האימפריה העותומאנית, מאיסטנבול ועד קהיר ומהים הכספי ועד לים האדום. רוקח הכותב את זיכרונותיו, " נדהמים היינו למראה הנחילים העצומים הללו וזקני הפלאחים הערבים הזהירו אותנו, לא מן הגדולים אתם צריכים לחשוש , אלא מפני הקטנים (כלומר הזחלים). " ג'אמל פחה שהיה מושל סוריה וא"י באותה תקופה מינה את האגרונום אהרון אהרונסון לפקד על המלחמה במזיק . אך למרות מומחיותו כלום לא עזר. השלטונות התורכים פרסמו פקודה , שיש לאסוף את ביצי הארבה לשקים ולהביאם למשרדי השילטון.גם זחלים צריכים היו התושבים לאסוף. "ואם חשבתם שנחל הירקון היה מכשול בפני הזחלים , מסתבר כי הללו בהמוניהם יצרו בגוויותיהם גשר על הירקון שעל גביו עברו המליונים מגדה לגדה." כותב רוקח בספרו.
לדבריו הדבר היחידי שעזר לעצור את המכה היה חריש וקבורה.
מכת הארבה חזרה על עצמה בשנת 1955. איזור פ"ת וקיבוצי הסביבה נפגעו קשות.
גם אז יצאו עם סירים ושופרות לגרש את הארבה ולא צלחו. עד היום אין תשובה ברורה למדענים מדוע לפתע הופך החרק ללהקה אדירה ויוצאת לדרך כנחילי ענק ומכים בכל מה שעומד על דרכם.

כתבה יעל שהם

אביו ישראל שפירא עלה ארצה מאירלנד ב1906 בהשפעת חיים ויצמן שהיה המנהיג הציוני הגדול לאחר פטירתו של הרצל.

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על נבואת יואל

  1. כתבה מעניינת מאד, מעניין שהיום בעזרת טכנולוגיה של ריסוס ופיתוח חמרי הדברה ניתן להתגבר על המכה,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s