ארון הקודש המפואר של ישיבת לומז'ה בפ"ת

בראש השנה תשי"ד (1953), מחליטים בשרות הבולאי להקדיש את סדרת הבולים "מועדים לשמחה", לשלושה ארונות קודש היפים והמיוחדים ביותר בארץ. אחד מן השלושה הוא ארון הקודש הגדול והמפואר הניצב בבנין ישיבת לומזה שבפ"ת.
הארון הבנוי מאבן עם עיטורי סטוקו (גבס)מופלאים של אריות , מנורה ולוחות הברית ועוד סמלים יהודיים המקובלים בארונות קודש מתנוסס לגובה של למעלה מחמישה מטרים. הרקע והצורות צבועים בצבעי גלידה מרהיבים בשילוב של צהובים , תכלכלים וורודים עתיקים.בתחתית הארון באותיות קטנות נרשמו שמות האמנים שיצרו את הארון המרהיב- יוסף אליעזר ובנו מרדכי דינבורג, תל-אביב הלל הזקן 4,תרצ"ו (1936) .

בנין ישיבת לומזה, מבנה גדול ומפואר ניצב ברחוב הרצל בפ"ת, בנייתו מתחילה בשנת 1926 על קרקע שניתרמה על ידי משפחת סלור.כאשר מייסד ישיבת לומזה בפולין הרב הגאון והצדיק ר' אליעזר שולביץ ז"ל, תלמיד מובהק של רבי ישראל סלנטר, עולה לארץ ישראל ב1922 עם קבוצה של 40 בחורים תלמידי הישיבה ובוחרים בפ"ת כמקום מושבם.
כפי שהיה פירסומה הרב בפולין ,כך התפרסם במהרה שמה של ישיבת לומזה בארץ והופכת אבן שואבת לגדולי תורה לחסות הצילה וללמד דורות של תלמידים. אחד מתלמידיה היותר מפורסמים היה הרב אלעזר מנחם שך. שהפך עם הזמן גם לראש הישיבה. בהמשך מקים הרב שך את ישיבת פוניבז' שבבני ברק. הישיבה שמפתחת תורת מוסר מיוחדת וסדר יום קפדני ללומדים בה הייתה מפורסמת מאד בעולם היהודי , כאשר ישיבות קטנות יותר מאמצות את דרכה המיוחדת בלימוד התורה.

בעיתון "דבר" מה20 ליוני 1930 מתאר העתונאי את חנוכת הקומה השניה של הישיבה כשלכבוד הטקס מגיעים לפ"ת הרב קוק והרב עמיאל שני הרבנים הראשיים בא"י באותה תקופה.
בכתבה בעיתון נכתב כך : " בית הישיבה בנוי לתפארה ברח' הרצל והוא היפה ביותר בין בתי המושבה. " עלות הבניה 6500 לא"י מתרומת נדיבים ולומדים בו גם מילדי המושבה. הזקוקים לכך מקבלים בין 2-3 לא"י לחודש.

עם השלמת המבנה הם מחפשים מי יבנה את ארון הקודש. גם כאן נראה כי רצון העוסקים בדבר להקים משהו מיוחד במינו. אין לנו מידע אם עשו מכרז, מה שברור שלהקמת ארון הקודש נבחרו בני משפ' דינבורג אב ובנו. בצילום שנמצא בידי בנותיו של מרדכי דינבורג נרשם תאריך 1936 זמן שבו נחנך הארון.

על בוני הארון המופלא מספרות ורדה ושולי בנותיו של מרדכי כשהן מחזיקות את הצילום היקר בחרדת קודש.

יוסף אליעזר דינבורג ובנו מרדכי עולים לארץ ב1925 מהעיר וילנה שבליטא. הם מתיישבים בתל אביב המתפתחת בשנים אלה במהירות ועוסקים בבניה. " אנחנו לא יודעות אם היו השניים קבלנים או פועלי בנין פשוטים. ברור שהם בנו במו ידיהם. לפחות בנין אחד שהיום הוא בנין לשימור ברח' רוטשילד בת"א ,נבנה על ידיהם.

האב היה עוד בעירו וילנה פסל וסיים בית ספר לאומנות יהודית במקום. נראה כי אלה היו הכישורים הדרושים אותם חיפשו פרנסי ישיבת לומז'ה כאשר בחרו באליעזר דינבורג כמעצב ובונה יצירת אומנות מופלאה זו של ארון הקודש הנדיר בבית הכנסת של ישיבת לומז'ה.

ורדה ושולי שתי בנותיו של מרדכי דינבורג החליטו כי עם צאתן לפנסיה יעסקו בחיפוש שורשים. מצאו את התמונה באוסף התמונות המשפחתיות ואפילו לא ידעו היכן בדיוק נמצא ארון הקודש. הן לקחו את התמונה ופנו לרבנות פ"ת, כדי לדעת באיזה בית כנסת נמצא ארון הקודש שבתמונה היקרה וכך נודע להם הסיפור. לאחרונה שופץ הבנין וחודש. הארון גם הוא עבר שיפוץ יסוד' ונצבע במקצועיות אמנותית מחדש.

ומוסיפה ורדה " היו לנו קרובי משפחה בפ"ת , משפ' שבח ומשפ' בן עמוס אולי בזכותם קיבלו האב והסב לבצע את יצירת האומנות הזו." כיום מענין אותנו מאד אולי הסב שהיה פסל ואמן מחונן עשה עבודות נוספות ברחבי הארץ. אולי באמצעות הכתבה יוודע לנו מידע נוסף אודות עבודותיו.

ישיבת לומז'ה נוסדה בשנת תרמ"ג. במשך כל שנות קיומה הייתה מן הישיבות הגדולות, שבמדינות פולין וליטא ואף היו זמנים, שבהם הייתה מקובלת כגדולה שבישיבות. גדולה בתורה ומוסר, באיכות ובכמות. כמעט בכל מדינת פולין לא הייתה ישיבה דומה לה בחשיבות, ובחורים ששאפו לעלות במעלות התורה היו נודדים למשכנה ללמוד בה תורה.

יש מהם, שהיו באים אליה בשעה שהיו עדיין בבחינת מתחילים בלימוד הגמרא ויצאו תלמידי-חכמים מושלמים, רבנים ידועי שם או ראשי ישיבות מפורסמים. כל זה, בזכות עמלם בתורה ובזכות ההדרכה המצוינת בדרך הלימוד שרכשו להם בישיבה זו.

הזכות הגדולה של ייסוד ישיבת לומז'ה, תלויה בהרב הגאון והצדיק ר' אליעזר שולביץ ז"ל, תלמיד מובהק של רבי ישראל סלנטר.
ישיבת לומז'ה רחוב הרצל, פתח תקוה

נשלח לארכיון על ידי שי פרקש

נשלח לארכיון על ידי שי פרקש


הערה, תמונת ארון הקודש נשלחה לארכיון על ידי שי פרקש בעת בפעולות שימור של הישיבה. מימין הבנאי והפסל יוסף דינבורג שבנה את הארון. משמאל בנו מרדכי דינבורג שעזר לאביו.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה דת, ישיבות, מנהרת הזמן, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על ארון הקודש המפואר של ישיבת לומז'ה בפ"ת

  1. ישראל קרמר הגיב:

    יש טעות כי הרב עמיאל היה מרבני ת"א ואולי אז כבר רבה האשכנזי הראשי של ת"א, אך הוא לא היה הרב הראשי לא"י כי הרב קוק היההרב הראשי האשכנזי לא"י ולצדו היה הרב יעקב מאיר הראשל"צ והרב הראשי הספרדי לא"י.

  2. ישראל קרמר הגיב:

    טעות נוספת היא שלא הרב שך הקים את ישיבת פוניבז' בארץ אלא הרב מפוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן. הרב שך הוזמן בתשי"ב (1952) לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז' בידי הרב מפוניבז' לאחר שהתרשם מאוד מהרב שך בבקרו בישיבת קלצק ברחובות שבראשה עמד הרב שך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s