"בפרדס ליד השוקת" – שם למדו ילדי פ"ת שחיה

לשם השקיית הפרדסים ,נהגו בעלי הפרדסים לחפור בריכת אגירה אליה הזרימו את המים וממנה יצאו המים להשקיית העצים. ילדי פ"ת נוהגים היו "להתפלח" לבריכה והשתכשך במימיה הקרירים בימי הקיץ הלוהטים. באחד הימים קרה אסון ,אחד הילדים טבע בבריכת "רוסינוב " שהייתה בבעלות המשפחה . מנחם רוסילוב החליט שראוי לבני המושבה ללמוד שחיה כדי שמקרה מצער זה לא יחזור על עצמו. לשם כך שכר על חשבונו את השחיין המהולל – משה ברקר, שזה עתה היגיע מגרמניה והתיישב בפתח תקווה.

כך החלה מסורת ארוכה ומפוארת של שחיינים פתח תקוואים, הכובשים מקומות ראשונים בתחרויות ארציות ובינלאומיות בענף השחייה.

משה ברקר , המורה לשחיה האגדי של המושבה, עולה ארצה מארפורט בגרמניה בשנת 1933, שנת עלית היטלר לשילטון.
הוא מקים ברחוב חובבי ציון חנות טכסטיל ומקווה להוציא את פרנסתו ממנה. אולם כפי שסיפרנו כבר , מנחם רוסילוב בא אליו עם הצעה קוסמת יותר- מורה לשחיה לילדי פ"ת אצלו בבריכת ההשקייה הבנויה בלב הפרדס. ברקר שהיה אלוף שחיה בגרמניה נרתם מיד למשימה. בארץ באותה תקופה לא הכירו את התחום הזה בכלל.

כל ילד צויד בשש פחיות שמן "מגד" קטנות ורייקות המושחלות על גבי חבל . את הפחיות הניחו על גב הילד וקשרו את החבל סביב מותניו. הפחיות שימשו כמצופים ואילו לידים הוכנו קרשים מיוחדים אותם החזיק השחיין הקטן בשתי ידיו. בתחילה הוא למד רק כיצד להניע את רגליו – "אחד, שתיים , שלוש ארבע" קורא המורה והילד מכווץ את רגליו כצפרדע ומותח אותם חזרה. לאחר שלמד להניע נכון את רגליו, נלקח ממנו הקרש והוא החל להניע את הידים. ככל שהתקדם התלמיד בלימודי השחיה הורדו ממנו הפחיות בהדרגה. המורה היה שומר על השחיין החדש עם מקל ארוך כשהוא עצמו עומד על שפת הבריכה. לאחר כעשרה או חמישה עשר שיעורים הושלמו לימודי השחיה והילדים זכו בתעודה לא לפני שעשו בחינה כחוק בה שחו ללא כלי עזר כ300 מטר.
על תרומתו הגדולה לקידום ספורט השחייה, זכה מנחם רוסינוב לציון לשבח מטעם "חבל ימי לישראל", גוף ששם לו למטרה לקדם יורדי ים יהודים בארץ הקודש. כל העיתונים היומיים כיסו את האירוע בכתבות נלהבות.

בריכת "רוסינוב" אולי היתה הראשונה אך לא האחרונה. בבריכת רייספלד, שהיתה ברחוב בורוכוב, לימד לשחות אברשה גינזבורג את ילדי קיבוץ גבעת השלושה . לכבוד אירוע זה אף חובר שיר :
" החופש בא, החופש בא
מוביל אברשה לבריכה
גם גלגלים גם פחיות
וכך כולם לומדים לשחות."

"בתחילה קצת פוחדים
מים גם כן קצת שותים
אך לבסוף הביטו וראו
איזה שחיינים עלו"
עם הזמן מונה ברקר למורה לשחיה הרשמי של "מכבי אבשלום" ואילו אברשה גינזבורג כמורה הראשי של הפועל.
יהודית ואלגה בנותיו של ברקר הצטרפו למקצוע והחלו ללמד התעמלות ושחיה , ובנו של אברשה , איציק גם עסק בזה.
בצליחת הכנרת בשנת 1943 זכו שתי "בנות ברקר" במקום השני והשלישי.

ברבות הימים בנו שתי תנועות הספורט את בריכת "מכבי" ובריכת "הפועל". width="296"]ברקר משה מלמד שחייה את ילדי פתח תקוה ברקר משה מלמד שחייה את ילדי פתח תקוה
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s