קודחי – המים מפתח תקווה

קודחי – המים מפתח תקווה
על אנדרטה צנועה בדרך לים המלח ליד צוק הסלע המוביל למערות קומרן, תמצא את שמותיהם של אברהם זליקוביץ ו חיים יוסלביץ מפתח תקוה. השנה 1938 תרצ"ח.
מי הם השניים ועל מה ולמה נרצחו שם, ניתן לקרוא בארכיון "ההגנה".
אברהם זליקוביץ נולד בשנת 1907 בליטא ובשנת 1925 עלה לארץ. הוא התגורר בפתח-תקווה, והיה מראשוני חברי הסתדרות העובדים במושבה הוותיקה. נמנה על הלוחמים למען עבודה עברית. לא התפלאנו לשמוע כי היה גם פעיל בשורות ה"הגנה". אברהם נישא לבלה ולזוג היו שני בנים אשר וצביקה.
חיים יוסלביץ נולד בפולין, בעיירה בשם ז'אטל. בהיותו בן 19 עזב את בית הוריו ויצא להכשרה באחד מקיבוצי תנועת "החלוץ" בפולין. בשנת 1935 עלה לארץ והשתקע באותה המושבה – בפתח-תקווה. הצטרף ל"הגנה" ועבד תקופה מסוימת ב"תנובה".
בהמלצות ממשלת המנדט ובסיועה, יוצאות משלחות לחפש מקורות מים ,כדי לאפשר הקמתם של ישובים חדשים בספר הארץ. כך החלו בשנת 1938 נקודות קידוח מים בנגב ובערבות יריחו שבצפון ים המלח.
במקביל , כדי להגן על פעילות זו , מוקמת משטרת הישובים העבריים בה מאמנים כ3000 נוטרים המצויידים בנשק בריטי.
זליקוביץ ויוסלביץ נמנו על חברי קבוצת הקודחים שיצאה מפ"ת בשנת 1938 כדי לקדוח בארות מים באדמות הג'יפטליק שליד עין פשח'ה. הקבוצה לוותה ב10 שוטרים מ"משטרת הישובים" של מירושלים.מטרת הקידוח, לאפשר הקמתו של יישוב חדש- קיבוץ בית הערבה.
את קבוצת הקודחים הוביל הקבלן הפתח תקוואי ברוך ריבקינד שתפקידו היה הקמת מחנה קבע בו יגורו כל זמן החפירה.את מקום הקידוח סימן הגיאולוג.
בארכיון תולדות ההגנה נמצא מסמך שבו תיאר נוטר צעיר את הנעשה במחנה.
"העובדים בקידוח לא רצו להפסיק את העבודה ולצאת לחופש. שני בדווים הובאו להשתתף בשמירה והמפקד הקים להם אוהל מחוץ למחנה. הם צפו על הנעשה מראש הצוק בשעות היום בלבד. מפקד המחנה היה גם הנהג ויום יום נסע בליווי שני נוטרים למפעל ים המלח להביא מצרכי אוכל ועיתונים. הליווי נחשב לחוויה, משום שבמפעלי ים המלח אפשר היה לאכול גלידה ולשתות מים קרים. במחנה שרר חום נורא ובמשך היום לבשנו רק תחתונים.
"את המים לצרכי המחנה ספקו לנו ערבים מהסביבה על חמורים. המים היו דלוחים, אחרי הצהרים היו סופות חול לרוב. האוכל והלחם היו מתערבבים בחול".
ה 21 ביולי 1938, החל כיום רגיל שבו נשמרה שגרת המחנה והעבודה נמשכה כסדרה עד שעה חמש. במחנה היו באותו היום 9 עובדים.
על שני השומרים: שלמה יצחקי ואברהם עבדי-צדק שהגיעו למחנה רק לפני שבוע, הוטל לעלות על הצוק לתצפית. סמוך לשעה 5.30 אחר הצהריים, התקרבו למחנה כ- 20 ערבים מזוינים לבושי מדים .
כאשר נורו היריות ראשונות נפגעו הנוטר הוותיק שלמה שווילי שנפל מתעלף והמרצחים שהתקרבו יותר ויותר חשבוהו למת. אברהם עבדי-צדק נהרג במקום. – שלמה יצחקי הצליח להסתתר מאחורי סלע ועשה עצמו מת. תכסיס זה הצילו ממות.
אנשי הכנופיה נכנסו למחנה, שברו את מנעול ארגז הנשק ולקחו את חמשת הרובים עם 900 הכדורים, שני אקדחי 'מאוזר'. הם הרגו בסכיניהם את זליקוביץ ששכב פצוע והסירו את שעונו מידו בסכין. הם הרגו גם את חיים יוסלביץ, שמצא מקלט בין קיר המגן והצריף, והסירו גם את שעונו בסכין. כשראו כי מכונית המחנה המתקרבת,.זרקו פצצה לבין ההרוגים, והסתלקו מהמקום.
אנשי הטנדר ראו את תמונת הזוועה וגילו כי הנוטר משה עדאקי חסר, חששו שנלקח בשבי.
איש לא ידע כי הוא רץ יחף לקליה להזעיק עזרה.
כשהגיע עדאקי לקליה מיד הוזעקה למקום מכונית "מגן דוד אדום" והרופאים ד"ר רוז וד"ר סלמון בלוית משמר חזק, יצאו למחנה.
את עדאקי, יצחקי ושווילי הפצוע קשה בבטנו העבירו לבית החולים "הדסה" בירושלים.
אברהם זליקוביץ וחיים יוסלביץ אנשי פ"ת נקברו ב"סגולה".
צביקה זליקוביץ( משורר וצלם אמן) בנו הצעיר של אברהם ביקש שנכתוב "כי אביו לא היה לוחם, הוא יצא לקידוח רק משום שרצה לעשות לפרנסתו ולהביא לחם לילדיו הפעוטים בני 7, ו3. "
ארבעת חודשי הקיץ של שנת 1938 צוינו כחודשי שיא של 'המרד הערבי' ובמהלכן נרצחו 223 יהודים , בייניהם ארבעת הרוגי קידוח עין פשחה.
בשנת 1975, לאחר 37 שנות שתיקה הוציא משה עדאקי לאור עם שולמית הר אבן ספר בשם "באש נצורה" בו הוא מגולל את פרשת חייו רבי-העלילות והמעש וגם את סיפורה הטראגי של קבוצת הקודחים בקליה. מאז אותה שנה עולים בני משפחות הנופלים להעלאת זיכרם .

אברהם זליקוביץ

אברהם זליקוביץ


מצבה בבית הקברות סגולה

מצבה בבית הקברות סגולה


נכתב על ידי יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s