המוסנזונים

חמישה סופרים ידועים העמידה משפחת מוסנזון ממושב עין גנים. אבל למעשה אין מישהו מצאצאיה הרבים של המשפחה שלא כתב. חלקם כתבו וטמנו את יצירתם במגירת הארון. חלקם הצליחו כעיתונאים, כפרסומאים אבל ללא ספק הכתיבה אצלם ב d.n.a .
במשפחה מספרים כי כאשר רצה הרופא לשלוח את יגאל מוסנזון מחבר "חסמב"ה" לבדיקות דם, טענו אנשי המעבדה כי אי אפשר לעשות לו את הבדיקה, "בעורקים יש יותר דיו מדם".
ורד מוסנזון, שאחותה הבכירה דבורה עומר נפטרה לפני כחודש בכפר מעש אומרת: "גדלתי בבית שבו דיברו על כתיבה והעריכו כתיבה. כל השבט עסק בזה. אפילו הסבא שמעולם לא הכרתי כתב שירה והיה מתוסכל כי איש לא פרסם את שיריו. אז כתבתי גם. זה כמו שמי שגדל בבית שמבשלים בו יודע לבשל, ומי שבארוחות הערב בביתו מדברים על עריכת דין נמשך למשפטים. לי אמרו שאני מוכשרת עוד לפני שידעתי מי אני, ואמרו לי שאני יודעת לכתוב עוד לפני שבאמת ידעתי לכתוב. זה מייצר את האפשרות לכתוב אבל גם מניח עליך ציפיות כבדות מאוד".
אשר מוסנזון- הסבא של שבט מוסנזון ודבורה אשתו, מגיעים לארץ ישראל ב1911 מהעיירה קמיניץ-פודולסק שבאוקראינה עם ילדיהם ישראל בן הארבע ומשה בן השנה., ומתיישבים במושב "עין גנים" שליד פתח תקווה.
מושב עין גנים המכונה גם המושב העברי הראשון בארץ , היה מקור גאווה לאנשי העליה השניה שהקימו אותו .כל גדולי הדור באותה תקופה באים לחוות את היצירה השיתופית המיוחדת הזו. כמשפחת דיין שמתחילה את ראשית דרכה בא"י , כך גם משפחת מוסנזון.אשר מוסינזון
דבורה האם הצעירה נפטרה ממלריה, כעבור שלוש שנים בלבד ואשר בעלה, נישא שוב , גם הפעם לאשה בשם דבורה והזוג מביא לעולם ב1917 את יגאל מוסנזון.
הסבא אשר שכינה את עצמו "סופר ומשורר", אסף בקפדנות כל נייר סירוב ממערכות העיתונים אליהם שלח חומר כתוב. אולם פרנסתו במושב הייתה במשק החלב. עם בואו ארצה הוא קונה פרה ומתחיל בשיווק חלב. המשק גדל ופרח והילדים משה וישראל היו רצים בין הבתים למכור את החלב מתוצרת המשק. ישראל ממשיך בדרכו של אביו ומקים משק בעין גנים. בנו עמוס מוסנזון , מתגייס לפלמ"ח מפרסם את ספרו הראשון בשנת 1952 "ספר החיוכים" בהוצאת ניומן. במהלך השנים, פרסם גם את "גבעה אחת" בהוצאת ה"קיבוץ המאוחד" וכן מספר סיפורים קצרים נוספים וביניהם אחד שתורגם לאנגלית ופורסם בקובץ סיפורים קצרים בשם Short Asian Stories.
לעמוס היה טור הומוריסטי קביע בעיתון "על המשמר".
משה עוזב את מושב עין גנים והולך להגשמה. מצטרף להכשרת גרעין "מחנות העולים" שיועד להקמת קיבוץ מעוז חיים.בהיותו בהכשרה נישא ללאה וב1932נולדה ביתו דבורה. משה מתגייס לצבא הבריטי, מפרסם את ספריו "מפנקסו של חייל עברי" ו"מכתבים מן המדבר" שזוכים להצלחה .
בתו הבכירה, הסופרת המפורסמת דבורה עומר כלת פרס ישראל ,כתבה עשרות ספרים לבני נוער וילדים. מספריה המפורסמים ביותר "הבכור לבית אב"י" ו"שרה גבורת נילי". משלושת נשותיו נולדו לו חמישה ילדים. כולם כותבים. כל אחד בדרכו. ביתו הצעירה ורד הוציאה את ספרה הראשון כבר בהיותה בת 19 מכרה 120 אלף עותקים מ"דברים שצריכים לעבור", ספר ההגיגים שכל נערה בארץ נצרה מתחת לכרית.
. להיטה האחרון של ורד "ארגז הכלים הצהוב – מדריך לגידול רעיונות" (2008),
יגאל מוסנזון מסופרי דור הפלמ"ח מתפרסם בכתיבתו במחזה "בערבות הנגב" שמוצג בתיאטרון "הבימה" תוך כדי קרבות מלחמת השחרור ונהפך ללהיט . שני האחים משה ויגאל מצטרפים כחברים לקיבוץ נען שליד רחובות. בנען מפרסם יגאל את ספרו "דרך גבר". כתוצאה מהשערורייה שמעורר הספר, נאלץ יגאל לעזוב את הקיבוץ. מראשית שנות החמישים של המאה העשרים הוא מתחיל בכתיבת ספרי "חסמב"ה". הסיפור מתחיל בפרקים שמתפרסמים מדי שבוע ב"משמר לילדים". ההצלחה מידית. עד סוף ימיו המשיך יגאל מוסנזון בכתיבת ספרי "חסמב"ה" שהפכו למחזות ולסרטים. עד היום מוקרנים סיפורי "חסמב"ה" בטלוויזיה. יגאל אחראי לכתיבת מחזות זמר כמו "קזבלן" עם יהורם גאון כשחקן וזמר ראשי. ו"אלדורדו" שהפך גם לסרט מצליח בכיכובה של גילה אלמגור.
מילדיו של יגאל התפרסמו אביטל מוסנזון ז"ל, גילי שחקן הכדורסל המצטיין והעיתונאית רנן מוסנזון.
גם הדורות הבאים של משפחת מוסנזון ממשיכים בכתיבה. אשר מוסנזון מייסד השושלת שהתחיל במושב עין גנים ושגמר את חייו בנסיבות טרגיות כשהוא מאוכזב ומדוכא, ודאי היה שמח לשמוע על הצלחתם של צאצאיו הרבים בארץ ישראל.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, סופרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על המוסנזונים

  1. orimosenzon הגיב:

    יש עוד כמה מוסנזונים שכותבים אבל על כלכלה, פיזיקה ומחשבים..

    • Vered Mosenzon הגיב:

      יש גם כאלה שכותבים מרשמים ומצילים מתחלואי הסוכרת (דר. עפרי מוסנזון) מנהלים מוזיאונים לילדים (גיל עומר) עורכים להפליא סרטים (רון עומר) ובר, ילדתי, שבכלל כותבת משום מה באנגלית, ועוד, מוזמנים להוסיף, בספירה אחרונה משהו כמו 130 אנשים (התבלבלנו קצת באמצע. קורה.)

    • Vered Mosenzon הגיב:

      יש הרבה, מאותו אשר ושתי הדבורות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s