מושב תחת אש- כפר סירקין

מושב כפר סירקין, שוכן ליד שכונת עמישב בפתח תקווה,בצד המזרחי של כביש 40. המטייל בין שבילי הכפר, עובר ליד בתים חד קומתיים מוקפים גינות מטופחות ומוקפים עיצים גבוהי צמרת. שלוות הכפר אינה מסגירה את ימי האימה שעברו על תושביו בימים של טרם מדינה.
כפר סירקין הוקם על ידי קבוצת פועלים שעבדו בעבודות חקלאיות שונות אצל איכרי פתח תקווה שהסכימו להעסיק פועלים יהודים. משאת נפשם הייתה לבנות לעצמם ולמשפחתם בית קטן למגורים עם שטח אדמה סביבו ולספק לעצמם תוצרת חקלאית מעשה ידיהם.

מספר אריה מאור מבניו הראשונים של המושב ונחשב כהיסטוריון של הישוב. " באותם ימים היה פרוספרטי בא"י. ישובים עירוניים חדשים הלכו וניבנו. ידי "סולל בונה" היו מלאות עבודה. מהנמלים ייצאו את תפוזי "ג'פה" המפורסמים באירופה. ומפעלי תעשיה הוקמו זה אחרי זה."
כאשר פנתה קב' הפועלים המתגבשת לק.ק.ל, שיעזרו להם לרכוש קרקע להקמת ישוב חקלאי חדש, נענו בשלילה. תשובת הק.ק.ל לא ריפתה את ידי הפועלים שחלקם כבר היו בעלי משפחות עם ילדים קטנים והם החלו במבצע חיפוש קרקע לרכישה. הסתבר להם כי צמוד למושבה פ"ת יש שני ישובים ערבים המעונינים למכור קרקע חקלאית במחיר טוב כפי שהציעו להם אנשי הקבוצה.
1050 דונם נרכשו מאנשי פג'ה ומהכפר הערבי מ'זירה. השטח שנרכש השתרע בין שני הכפרים. כך שדי מהר נסתיימה ונחתמה העיסקה והקרקע שנקנה בכספם של המתיישבים חולקה בין 200 המשפחות . כל משפחה קיבלה 5 דונם בדיוק.

הקבוצה מנתה 50 משפחות מעולי גרמניה שנמלטו ממנה מיד עם עלית היטלר לשילטון. קבוצת נדבנים ממצרים הקימה קרן בשם "מימוניה" על שמו של הרמב"ם במטרה לעזור ביישוב העולים החדשים מגרמניה. קב' העולים ה"ייקים" חברו לחלוצים שבאו מרוסיה ופולניה לשם הקמת הישוב החדש.
ב1934 החלו בבניית הבתים על הקרקע שנקנתה וחשבו כי הגיעו אל המנוחה והנחלה.
לשם שמירת הבית והשדות נשכר שומר בדואי, אבו יחיא, ערבי מבוגר שרכב על סוסה זקנה ונוצרי יחסי ידידות עם המתיישבים . אף אחד לא הכין את החלוצים לפרוץ מאורעות תרצ"ו-1936. תגבורת של נוטרים נשלחה לכפר. הילדים והנשים פונו מדי לילה ל"גלות" בפ"ת. הילדים הבוגרים נרתמו למשימות בטחון והפעילו תחנת איתות להעברת מידע. ידיעה שפורסמה בעיתון "דבר" מיום ה11.8.1936 נושאת את הכותרת "כדורים עפו מעל כפר סירקין". המתקפה הזו של פורעים ערבים מכיוון מגדל צדק נבלמה. לילה שלם נשמעו מתחי יריות משני הצדדים אך נפגעים לא היו. אולם בערב פסח 1937 בשעה שבבתים הקטנים של הישוב נערכו לליל הסדר שם לב השומר על מגדל המים בפ"ת באיתות אזעקה שהקפיאה את דמו: " אנו מוקפים בהמון ערבים . התחמושת שברשותינו מועטה! אם לא תבואו לעזרתנו – הקיץ עלינו הקץ". הקשר הצעיר רץ כשבידו התשדורת המאיימת אל תחנת המשטרה ונתן קפלן, קצין יהודי במשטרה הבריטית שקיבל ראשון את הידיעה על ההתקפה גייס כמה שוטרים יהודים ועל טנדר כבוי אורות התקרבו לכפר. הפורעים שהיו כבר במבואות הכפר התכוננו לפרוץ לבתים. בפקודת אש של השוטר קפלן ספגו בהפתעה מטח שהפיל כמה מן הפורעים . שלושה מהם נהרגו כמה נפצעו והם החלו במנוסה מהירה. כפר סירקין ניצל. המפקד הבריטי במשטרה אמר לקפלן, "את הפרס שאתה ראוי לו לא תקבל, כי סיכנת את חיי אנשיך בהרפתקאותיך הנועזת".
משאית שהובילה תוצרת חקלאית, עלתה על מוקש שהונח על דרך העפר בכניסה לכפר . איטה גולדברג והנהג זאב נפצעו קשה. האנס האניגר שרכב על אופניו קילומטר מן הכפר נרצח. ולטר אלדין והאנס לוינברג נרצחו בדרכם לעבודתם במחנה הבריטי בראש העין.
בראשית מלחמת השחרור 1947 חדרה חוליית פורעים לכפר.כשנכנס הצבא העיראקי לעזרת ערביי ארץ ישראל ב15.5.48 , כוחות עיראקים משתלטים על איזור מגדל צדק וראש העין. עד סיום המלחמה וחתימה על הסכם השלום הפך כפר סירקין למוקד הפגזה בלתי פוסק.
קשה כיום לתאר את הכפר הפסטורלי ככפר ספר, אולם תושביו הוותיקים של הכפר עדיין זוכרים את המצוקה הביטחונית הקשה . התושבים שקעו בחובות כתוצאה מקשיים כלכלים במצב זה והיו נאלצים לקבל הלוואות למימון ל השלמת בנית הבתים והקמת מוסדות הכפר. הדרכים למושב הקטן היו דרכי עפר שנים רבות.
באלבום כפר סירקין כותבת דבורה חריף שגדלה בכפר : " הגשמת החלום, לעבד את האדמה, בקרקע העברית שלנו הייתה משאת נפשם של הורי. כמו כל תושבי כפר סירקין ההורים שלי עברו תקופות קשות מאוד, אך על הכל התגברו בזכות אהבתם הרבה לארץ".

אריה מאור שמשמש היום יו"ר ארגון חברי "ההגנה" בפתח תקווה, הקיים ומחזיק את המוזיאון הקטן של הכפר בחלל מגדל המים במרכז הכפר ומאפשר הצצה היסטורית על אותם ימים רחוקים.
ואומר לנו " כל הארכיון נמצא אצלי. אינני יודע מי ימשיך וישמור אותו אחרי".
כתבה יעל שהם