מלאבס או מולאביש או אומלאבס

הבא לחקור את מקורו של השם מלאבסים שניתן למייסדי פתח תקווה על ידי הערבים בסביבה ניתקל בבעיה קשה . בכל מקום בו מוזכר שם הכפר וסביבתו, אותו קנו "חמשת הרוכבים" ב שנת תרל"ח (1878) נכתב השם אחרת, שלא לדבר על פרוש השם.
לראשונה נמצא את הכפר על מפה שהכינו מודדי הקיסר נפוליון בבואם לארץ ישראל. המודד הראשי של צבא נפוליון , פייר ז'אקוטין נצטווה על ידי הקיסר בשנת 1799 להכין סידרת מפות המתארות את מסלול תנועתו של הצבא הצרפתי במזרח התיכון. ז'אקוטין וצוות המודדים שלו הכינו 46 מפות ,מלוב ומצרים במערב ועד לסיני וא"י. 6 מפות טופוגרפיות בצורת תבליט מכין המודד המלכותי. אחת מהן מוקדשת לאזור יפו והסביבה ומציינת את תל מלאביס. העבודה על המפות נמשכת מספר שנים ומסתיימת ב1803.
דר' חיים מייטליס מפנה אותנו למפה משנת 1878 בתקופה העותומאנית זאת אומרת כנראה המפה שהייתה בידי מתיישביה הראשונים של פ"ת ושם באותיות אנגליות מופיע השם מולביס.

על מפה זו נראה הישוב מולביס כישוב גדול הנמצא על צומת דרכים חשובה. אולם כפי שידוע לכולם כשמגיעה המשלחת של המתיישבים הראשונים ורוכשי הקרקע הם מוצאים התיישבות קטנה. הפלחים הערבים שנמצאו במקום " דווים וסומים וצהובי פנים" מחלות קשות פגעו בהם. לפי המסופר ב"ספר היובל " לפתח תקוה, "ליבם של הרוכבים נמלא יאוש."

עם שקיעת השמש המשלחת שבה ליפו. רק יואל משה סלומון שידע ערבית על בוריה מחליט להישאר במקום ולחקור יותר לעומק את תושבי הסביבה הקרובה והרחוקה יותר. מפי התושבים בכפרי הסביבה נאמר לו כי מקור המחלות הן הביצות מסביב ופגרי העדרים שמתו במחלות והושלחו לירקון וסביבתו.
הצעתם של תושבי הסביבה להתיישב על התל הגבוה המרוחק במקצת מאזור הביצות .ובאמת ניתן לראות את תל ג'אדר וחרבת מלביס על גבעה מלאכותית המתנשאת כיום בתוך שכונת "לב הסביונים" כחלק משכונת אם המושבות.

חוקר הירקון המפורסם פרופ' שמואל אביצור טוען שמקור השם הוא צלבני מן המאה ה12 ושם המקום נקרא בולבוס בספרו "הירקון" הוא מביא פרוש זה מפי הארכיאולוג מ. אבי יונה.
לאחר חיפוש המקורות רבים ומגוונים נראה כי ללא ספק המקום היה בעל חשיבות בזמנים עברו אך עם התמעטות האוכלוסיה בגלל פגעי טבע , שיטפונות וביצות ירדה חשיבותו ובעלי השטח רצו למוכרו במחיר מוזל העיקר להפטר ממנו. כך נסגרת העיסקה.
חפירות ארכיאולוגיות במקום גילו ממצאים מן המאה ה4 לספירה בתק' הביזנטית. נמצאו חרסים רבים, בית בד גדול וארונות קבורה מאבן מעוטרת.

היום יזכר המקום כמקום נפילתו של אבשלום גיסיין אחד מארבעת בני פתח תקוה שנפלו על הגנתה במאורעות תרפ"א. אל ארון הקבורה העתיק (סרקופג)שנמצא שם היו עולים מדי שנה מאות מתושבי פתח תקווה להעלות את זכרו של אבשלום. הסרקופג התמלא אבנים קטנות שציינו את המבקרים הרבים שבאו לפקוד את המקום.

מאחר והיה חשש שארון הקבורה יפגע או יגנב הוא נלקח בסופו של דבר מן הרחוב שנקרא גלעד לזכר הקרב והועבר אחר כבוד לפתחו של בית הספר בנווה עוז.

במוזיאון ההיסטורי של פתח תקווה ידריכו את תלמידי העיר על השתלשלות השם מלאבס ויספרו כי תושבי המקום הקדומים סיפרו את האגדה היפה בה נילקח השם מלאבס מן המילה מלבוש. וזה ניתן על שם סוכריות השקדים המצופים בלבוש סוכר לבן. ידוע היה כי מפעל כזה היה במקום.
עוד יספרו שם על השייך האחרון שהגיע ממצרים ונקרא בשם "חמד אל מצרי" אשר בימיו היה הכפר אמלבש על שטח גדול מאד. אולם לאט לאט איבד חמיד המצרי רצועה אחר רצועה מאדמותיו ולבסוף שקע בחובות והיה נאלץ למכור את אדמותיו. משפטים נערכו לו לחדר המצרי ולאחר פסק הדין ,מת האיש משבץ לב.

כנראה כי את כל הסיפורים הללו לא ידעו הראשונים- החולמים. הם רצו להגשים את חלומם הגדול ולהתיישב על קרקע בא"י ולעבד בה את אדמתם. ואכן צדקו כאשר בחרו בשם פתח תקווה "מעמק עכור לפתח תקווה" (הושע ב' י"ז) . המשא ומתן על קנית השטח ארך כשבוע ימים. 1070 נפוליונים שולמו לסלים קסר על 3375 דונם. והחוזה נחתם בבית הקונסול האוסטרי ביפו בין סלים קסר לבין : דוד גוטמן, יואל משה סלומון, נתן גריגרט, יהושוע שטמפר וזרח ברנט.

המאורע החשוב הזה נרשם ביומנו של טוביה בנו של יואל משה סלומון כך : "והנה נפתח עתה פתח תקווה, לשוב ולהתנחל על אדמת אבותינו מימי קדם". שומרי פתח תקוה

מאחר ונזכר במקורות הישוב גדר, יתכן והרחק בימים עברו אמנם ישבו שם יהודים.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מלאבס או מולאביש או אומלאבס

  1. שלמה גודוביץ הגיב:

    הממצא הקרמי באתר מעיד על ישוב האתר החל משלהי התקופה הפרסית. הממצא המרשים ביותר: גת מהתקופה הביזאנטית מהמצא הקרמי מסתבר כי במקום התקיים ישוב החל משלה התקופה הפרסית ועד לתקופה העותמנית בת

  2. מר גודוביץ שלומות וברכות
    נשמח לשמוע ולקרוא מידע נוסף על מקורות הארכאולוגים של פתח תקוה.
    האם התפרסמו מאמרים על תל מלאבס?
    בברכה
    נוני ירון ארכיונאית

  3. פינגבאק: Mapping the Palestinian villages erased and replaced with Jewish towns | michaeldesmond

  4. פינגבאק: המפה הראשונה בה מופיעה פתח תקוה- איך באמת קראו לה? | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s