"עץ המריבה בכפר גנים"

על גבול כפר גנים, בפינת רחוב לוחמי הגטו ורחוב יהלום מתנשא לגובה אדיר עץ אקליפטוס בעל גזע עבות וענפים רחבים. כל ילד בשכונה מכיר את העץ ושהה בין בדיו. אולם מעטים יודעים את סיפורו ההיסטורי והשפעתו הגורלית על תולדותיה של פתח תקווה.
כאשר החלו יוזמי חברת "כפר גנים" ב 1923 לנהל משא ומתן על קנית שטח החולות הענקי שהשתרע בחלקה הדרום מערבי של המושבה עם ערביי יהודיה, טענו בעלי הקרקע להפתעת הרוכשים, כי גבול אדמתם מתחיל ברחוב ארלוזורוב. דוד גולדברג הכותב את הסיפור בזיכרונותיו מציין כי המועצה המוסלמית העליונה היא שהסיתה לכך. היזמים טענו לעומתם כי הם טועים. אמנם בעבר חלק זה של המושבה היה בבעלות ערבית אך עוד בשנות התשעים של המאה ה19 היא נקנתה על ידי פקידי הברון רוטשילד עבור מתיישבי פ"ת. בעלי הקרקע שהייתה במחלוקת היו עתה בני משפחת יטקובסקי. אנשי יהודיה התעקשו והחליטו לפנות לערכאות משפטיות. במימון המועצה המוסלמית שכרו אנשי יהודיה את אחד מעורכי הדין המפורסמים והיקרים של אותה תקופה. לא נשארה ברירה ליזמים וגם הם שכרו עורך דין מטעמם. למזלם עובדיה יטקובסקי נטע בקצה השטח מספר עצי אקליפטוס שהיו נפוצים באותה תקופה, וזאת כדי לסמן את גבול רכושו.
בית המשפט בישיבתו הראשונה נאות לבקשת עורך הדין מטעם פ"ת שיחתכו וינסרו את עץ האיקליפטוס שבגבול,בגובה מסויים מהקרקע וכי וועדת מומחים בבוטניקה יחד עם משפטנים משני הצדדים יבדקו את הגזע החתוך ובמקום יקבעו את גילו של העץ לפי מספר העיגולים הנמצאים בין קליפת הגזע לליבה. וזאת לדעת כי סודם של העצים חבוי בגזע שלהם, וליתר דיוק במה שנקרא 'קמביום'. זוהי שכבת תאית עבה המתווספת לגזע בתקופת הגידול באביב. היא מתחילה להתפצל ומצמיחה רקמות חדשות בחלק הפנימי והחיצוני שלה ואלה יוצרות מעין טבעת שמרחיבה את קוטרו של גזע העץ.
מדי שנה מתווספת טבעת כזו בין קליפת הגזע לבין ליבתו. אם נספור את מספר הטבעות הפנימיות נוכל לדעת את גילו של העץ.
המומחים קבעו שפתח תקווה צודקת וכי טענת אנשי יהודיה הינה עלילה מרושעת. ומוסיף דוד גולדברג בזיכרונותיו כי אחיו יוסף שנוכח אותו יום בבית המשפט "נכנס הביתה וכולו זוהר ועייף – פתח תקווה הרוויחה במשפט !!". מאז התייחסו אנשי כפר גנים לעץ האקליפטוס כגבול בין פ"ת ליישובם.
המשא ומתן על מחיר הקרקע ותנאי התשלום נמשך ונמשך עד ערב שבת. אברהם דגן ממייסדי כפר גנים סיפר בחגיגת 80 שנה למקום, כי השבת התקרבה והמתדיינים עדין לא חתמו על המוגמר. אשת הרב נגשה לבעלה הרב של השכונה והסבירה לו שמדובר כאן "בגאולת קרקע בארץ ישראל" .הרב שראה בחשיבות העניין וברגישותו, היתר למתדיינים באופן חריג, להמשיך בדיון למרות כניסת השבת ולהביאו עוד באותו היום לידי גמר.
וכך אמנם קרה.
בספרו של אהרון שדר (פרקליט מחוז ת"א שנים רבות) שהיה בן למייסדי כפר גנים ממשפחת שדרוביצקי, הוא כותב שהאדמה הצחיחה נקנתה בפרוטות מבעליה הערבים על ידי יוזמים פרטיים. ו"כדי שהקונים לא יירתעו משממונו של המקום התחכמו המוכרים וקראו לו "כפר גנים" – חולות היו המציאות וגנים היו בחלום".
מטרות המייסדים:
1. לפתור את בעיית האבטלה בפ"ת, ולמנוע עזיבת הפועלים (700 במספר) את המושבה בחיפושם אחר מקומות עבדה חדשים.
2. להקים כפר חקלאי ובכך לאפשר לפועלים דלי אמצעים חלקת משק קטנה להגדלת ההכנסה.
במקום נקדחו 2 בארות. האחת, ע"י המתיישבים והשניה ע"י חברת "כפר גנים". מרבית תושבי הכפר היו פועלים שרכשו חלקות קרקע והקימו עליהן משק. התוכנית המקורית של חברת "כפר גנים" הייתה להקיף את ערי הארץ בכפרי גנים לא יצאה אל הפועל. אך בפ"ת בוצעה, אם כי לא בצורתה המקורית. במקום גנים צמחו פרדסים ומשקי עזר קטנים. בשנת 1934 קבלו אנשי כפר-גנים את הקושנים והסתיימה פרשת המיפרוז – חלוקת השטחים או כפי שזה נקרא היום פרצלציה.
כתבה יעל שהם
הערת הארכיון בית משפחת יהלום שבגבולו עמד עץ המריבה. פינת רחוב יהלום ורחוב דב הוז

בפינת רחוב דב עוז ורחוב יהלום. מקומו של עץ המריבה

בפינת רחוב דב עוז ורחוב יהלום. מקומו של עץ המריבה

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s