הבול העברי הראשון

חזקה עליה, על "אם המושבות" שהרבה אירועי בכורה נפלו בחיקה. ראשונים היו מייסדיה שיצאו מן החומות ופנו לעבודה חקלאית. ראשונה הייתה בעצם הקמתה כמושבה, ארבע שנים בטרם הוקמו שאר מושבות העלייה הראשונה. כל אלה כבר נחקקו בדפי ההיסטוריה וידועים לכל.

בול המושבה פתח תקוה

בול המושבה פתח תקוה


אולם לרבים תהייה זו הפתעה כי , בפתח תקווה הוקם סניף הדואר הראשון מבין המושבות ולכבודה הונפק הבול העברי הראשון. ברוך אורן שבסיפוריו מספר את הסיפור על אירוע זה מציין כי " המסופר להלן מצלצל כסיפור מהסוג של "אלף לילה ולילה" , אך הוא אמיתי על כל פרטיו".

את סיפור המעשה מצאנו בין כתביו הרבים שנמסרו לארכיון לתולדות פתח תקווה בכתב ידו הציורי והיפה.
בשנות התשעים של המאה ה19 עת בארץ ישראל עדיין שלטו התורכים, היו בעיות תקשורת רבות. סדרי הדואר היו מסורבלים ביותר והוסיפו לצרותיהם של המתיישבים החדשים סבל נוסף.

מייסדי המושבה שהגיעו אליה מירושלים או מארצות אירופה נזקקו נואשות לקשר עם משפחותיהם שנשארו בנכר או נותרו בירושלים. גם המשפחות במקומם רצו לדעת מה שלום יקיריהם ה"נחשונים" שיצאו להגשים חלום ולכבוש את השממה . ה"פוסטה" התורכית פעלה אך ורק במרכזי הערים יפו וירושלים והדרך אליהם היתה קשה.
אם אחד המתיישבים החליט לעלות לירושלים היה עובר בין הבתים ולוקח מכתבים או חפצים אחרים מכל המשפחות ובהגיעו לירושלים עבר שם בין המשפחות וחילק את הדואר שהופקד בידיו. ואחר כך עם שובו למושבה חילק את שהביא מירושלים.

מאחר ועל הדואר התורכי לא ניתן היה לסמוך החליטו הקונסוליות האירופיות של גרמניה , אוסטריה, צרפת , רוסיה ועוד להקים סוכנויות דואר משל עצמם. סוכנויות אלה התחרו בינם לבין עצמן על הלקוח העברי החדש כי רבים העולים החדשים שהגיעו מארצות אלה.

מצב בלתי נסבל זה רק חיכה ליזם העברי הראשון שיעשה מעשה ויפתור את הבעיה ובכך לתת מענה למצוקות המתיישבים בתחום התקשורת.
היוזמה הראשונית באה עם ה"דיליז’אנסים" של משפחות גרף והלפרין שהיו אוספות את הדואר מועד המושבה ומביאות אותו ליפו ושם חולק בין סניפי הדואר השונים ועם שובם באו התושבים אישית לקחת את מכתביהם. אמנם נמצאה תרופה לחלוקת הדואר באמצעות פייגה-מינה, הדוורית הראשונה. במחיר סימלי הביאה את המכתבים ישירות לבתי הנמענים.
ולא נחסיר מכם פרט מענין, כי הדוורית לא ידעה קרוא וכתוב אך נמצא לה פיתרון. איש ועד המושבה היה מסדר בין עשר אצבעותיה , לפי סדר בתי התושבים וכך הלכה ברחוב כששתי ידיה שלוחות קדימה והמכתבים בין אצבעותיה. אומרים כי כוח זיכרונה היה המופלא ועובדה שלא קרה מעולם כי מכתב שהיה שייך ל"קמיצה" הגיע בטעות ל"אגודל".

אבל המושבה הלכה וצמחה והבעיה החמירה. לעזרת פתרון מודרני יותר בא מתיישב חדש במושבה בשם ר' יצחק גולדנהירש. העולה החדש מרומניה התגלה כפעיל ציבורי וכחקלאי חרוץ ובעל יכולת. מיד עם היבחרו לוועד המושבה לקח על עצמו לטפל בסוגית הדואר. ר' יצחק פנה לסוכנות הדואר האוסטרית ביפו, כי תפתח סניף דואר בפ"ת. האוסטרים מאד רצו בהצעתו של גולדנהירש אולם היזם העמיד תנאי. על הקונסוליה האוסטרית להנפיק בול חדש – בול עברי לפתח תקווה שיהיה שימושי בארץ ובחו"ל. הבול יהיה צבעוני ומושך וגם חותמת מיוחדת לפתח תקווה תונפק .

כל דרישותיו של "שר הדואר" הראשון ב"אם המושבות" נתקבלו ובוצעו במילואן. בסוף 1908 הוזמנה אצל אחד הציירים הצעת הבול והנ"ל עשה עבודה מושלמת. הציור מסמל את תמצית שאיפותיהם של תושבי המושבה- מחרשה, עץ תפוזים, מחרשה ושדות. בחלק העליון של הבול מתנוסס שמה של פ"ת. הבול זכה להצלחה גדולה בין אספני הבולים בכל העולם.
הכנסות הועד הסתכמו ב1400 פרנק זהב והאוסטרים ואפילו "שר הדואר" זכו ברווח נאה.
הצלחת הבול גרמה לא מעט צרות למפיק . שלטונות האימפריה ראו בכך חתירה תחת שילטונם ורצון לעצמאות יהודית. הבול נגנז זמן לא רב לאחר צאתו. והציור היפה בשינוי קל הוכנס אחר כבוד לסמלה של העיר פ"ת.

לצערנו לא טרחו הראשונים לציין את שמו של צייר הבול המקסים. אם כתבה זו תאפשר גלוי שמו של הצייר, דיינו.
כתבה יעל שהם
קראו עוד על בול פתח תקוה
בול פתח תקוה

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה בול פתח תקוה, מנהרת הזמן, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הבול העברי הראשון

  1. יהונתן הגיב:

    בשנים האחרונות סמל המחרשה היפה וההסטורי הפריע לכמה טיפשים חרוצים מצמרת העירייה והם החליטו להחליפו, בניגוד לחוק ובעלות של מליוני שקלים, בסמל שלושת האפסים הריקים מתוכן (שבמובן זה אכן מייצג אותם היטב).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s