דמוקרטיה נוסח פתח תקווה

השלטון העצמאי העברי הראשון התחיל במושבה פ"ת. מיומה הראשון נטלה לעצמה פתח תקווה עצמאות בכל הנוגע לחייה הפנימיים. לשלטונות התורכים נצרכה רק בתחום הנדל"ן. כאשר היו סכסוכים עם השכנים הערבים בנושא בעלויות או גבולות אז פנו לשלטון העותומני ששלט באותה עת בארץ .
משנת יסוד בתרל"ח (1878) עד תר"מ ( 1880 ) ניהלו המייסדים את ה מושבה . לרוב היה זה דוד גוטמן ששיתף כמה מזקני העדה כיועצים. בשנת תר"מ נקבעו לראשונה תקנות הבחירות על ידי "חברת פתח תקווה". בבחירות הראשונות השתתפו 62 בוחרים מתוך אלה רק 7 איש ישבו קבע במקום כל השאר שרכשו קרקע אך המשיכו לגור בירושלים.
הבחירות התקיימו שנה, שנה בין ראש השנה לחול המועד סוכות. שבעה היו חברי הועד ולהם שבעה סגנים. על נבחרי העם היה לדעת קרוא וכתוב ואף לדבר בעברית.
עצמאות זו נמשכה עד הכיבושה של ארץ ישראל בידי בריטניה.
לאחר הכיבוש הבריטי בשנת תרע"ח- 1918 התקיימה אספה כללית ובה הוצע בפעם הראשונה לבחור נוסף לועד גם מועצה בת 15 איש.
כמו-כן הוקמה לצד המועצה גם ועדת ביקורת בת 5 חברים. כמעט מדי שנה הוכנסו שינויים בתקנון ובעקרונות הפעולה של הועדים.
ב1921 הוכרה בשעה טובה פתח תקווה, כמועצה מקומית על ידי השלטון הבריטי. במעמד זה הופרדו עניינייה המוניציפאליים של המושבה מענייני החקלאים ולמעשה פעלה כמועצה מקומית לכל דבר כפי שקיימות המועצות המקומיות היום בארץ.
במחצית פברואר 1930 נתקיימו בחירות למועצה המקומית הרביעית . בבחירות אלה ניתנו לראשונה זכות הצבעה להמוני תושבים ופועלים עם הורדת שיעור המס המקנה זכות בחירה – משתי לירות לחצי לירה. 17 רשימות הופיעו בבחירות אלה, אולם רק שבע רשימות זכו לנציגים במועצה.
הדיונים במועצה היו סוערים מראשיתה. שלמה שטמפפר שנבחר כראש הועד שוב, הבטיח לשרת את כלל הציבור ללא הבדל דעות או מפלגות.
שלמה יצחק שטמפפר (1876-1961) היה בנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקוה. למד במחזור הראשון של בית הספר נצח ישראל בפתח תקוה, ניהל את עסקי "פרדס שטמפפר", הפרדס הראשון שניטע בפתח תקוה, והקדיש את עצמו במסירות ובדאגה לצורכי המושבה ותושביה.

שלמה שטמפפר

שלמה שטמפפר


בסיומה של מלחמת העולם הראשונה, נבחר למשרת ראש הוועד. בהיותו בראש הוועד נמנה עם הגוש האזרחי, אולם בניגוד לחבריו שהתנגדו ב-1934 להפיכת פתח תקווה לעיר הוא תמך במהלך, דבר שיצר קרע בינו ובין חבריו וקרב אותו למפלגות הפועלים‏. בסופו של דבר קיבלה פתח תקווה מעמד של עיר ב-1937,. וכך הוכרה כעיר הראשונה בין מושבות העליה הראשונה וזאת שלוש שנים בלבד לאחר הכרתה של תל אביב כעיר. בעיות קואליציה היו כבר אז. למועצה נבחרו 6 נציגי הפועלים. 4 נציגי האכרים. 4 הגוש הדתי 1 נשי ויצו. סה"כ השתתפו בבחירות העירוניות הראשונות 6000 בעלי זכות בחירה. ו שלמה יצחק שטמפפר היה לראש העיר הראשון שלה.
ביולי 1940 התקיימו בחירות למועצת העיר והפעם שטמפפר התמודד במסגרת רשימת החרדים. בבחירות לראשות העיר מקרב חברי המועצה הנבחרת הודיע שטמפפר, שלא יתמודד על התפקיד ראש העיר, משום שהשלטונות אינם רואים בו מועמד. במקום זאת נבחר שטמפפר לתפקיד סגן ראש העיר. ויוסף ספיר זכה לבסוף בתפקיד‏ ראש העיר.
דר' זהבה בן דב, נכדתו של שלמה שטמפפר סיפרה לי בכאב את האירוע. המשפחה לא ראתה בעין יפה את חלופי המעמד של סבא שלמה הנערץ. לדעתם נעשה לו עוול וכך גם לעיר פ"ת. זהבה סיפרה לי בערגה על האיש הדגול. היא זכתה להכירו מקרוב. לבקר בביתו- צריפו הקטן. "סבא, היא נזכרת היה מנהיג מסוג אחר. צדיק, עושה שלום, מתון, מנהל בשקט ולא נידחף. המשיך כל חייו לגור בצריף אותו רכש בדמי מפתח בכוונה מיוחדת וזאת כדי לא ליהנות מכספי ציבור. היה יוצא לרחובות העיר כדי ללחוץ יד ולהגיד שלום לכל עובר אורח. מספרים עליו כי יום אחד הגיע אליו יהודי וביקש ממנו כי יעזור לו במימון חתונת ביתו. ענה לו שלמה שטמפפר " כסף אין לי אבל קח את השעון שלי אותו קבלתי לחתונתי ומשכן אותו עבור מזומנים. כאשר ירווח לך הוציא את השעון מהמשכונאי והחזר לי."
היה פעיל במוסדות ציבור ובהם בהנהלת "החקלאי", קופת מלווה חקלאית, וכן פעל להקמת מוסדות חינוך כלליים ודתיים. עודד יוזמות כלכליות והקמת מפעלי תעשייה.
יהושע שטמפפר

יהושע שטמפפר


בנו בנימין שטמפפר היה ממייסדי נתניה, ובתו שושנה הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית בארץ. נכדו (בן בתו רבקה) הוא הפרופסור יהושע בן אריה, נכדו האחר הוא הפרופסור שאול שטמפפר מן האוניברסיטה העברית.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s