סוכות בפתח תקווה בתר"ע- 1909

בא' סוכות תר"ע כותב ברל כצנלסון את מכתבו הראשון מארץ ישראל אל אחיו באמריקה. כתובתו אז עין גנים, פתח תקווה.
ברל כצנלסון גדול מנהיגי תנועת העבודה בישראל, עולה לארץ בערב ראש השנה תר"ע, 1909 . הוא נוחת עם ספינתו בנמל יפו, אליו הגיעו כל העולים החדשים באותה תקופה, זמן "העלייה השנייה". לאחר מספר ימים בהם הוא מבלה ביפו וב"אחוזת בית" שזה עתה הוקמה, מחליט ברל וזוג חברים שעלו איתו ארצה , ללכת ולחפש עבודה בפ"ת.
בספרון קטן שיצא במספר עותקים בודדים בהוצאת "עיינות", הובא לדפוס סיפור עלייתו של ברל מן העיירה בוברוייסק שברוסיה הלבנה לארץ ישראל תחת השלטון התורכי. כמו כן מודפסים בסיפרון המצוי בערכיון ההסטורי של פ"ת, שני מכתביו הראשונים הנשלחים מהארץ למשפחתו בגולה. גם תאור עלייתו והמפגש הראשוני עם הארץ החמה והחיים הקשים בה וגם המכתבים שנכתבו עדיין ביידיש ותורגמו לעברית בשפתו העשירה והציורית של ברל, מאפשרים לחוש ממש את כל המתרחש בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים.

וכך הוא כותב על פ"ת, אליה הוא מגיע ברגל מיפו בערב סוכות : " לעיינינו נגלה הרחוב הראשון בפתח תקווה. הודהמנו למראה המותרות. חצרות מכוסות ירק-נוי, שדרות של ברושים רכים וזקופים מן השער אל הבית. הבתים- דירות עשירים מטופחות. גזוזטרות, מרפסות ווילאות. בשער אחד הבתים לא חסר גם לוח נחושת קטן ועליו שם בעל הבית. ובצד עמוד-פנס. אין זו היציבות והאמידות של איכר. זהו ברק-הנוי של בעל אחוזה או של הסוחר שלבו הולך שבי אחרי חיי בעל-אחוזה. במבוא אחד הבתים, שלפניו נמשכה שורת ברושים הדורה להפליא התנוססה כתובת: "הוטל ירקון", זהו בית המלון האריסטוקרטי של המושבה. "
ברל כצנלסון , שקבע להיפגש עם הסופר יוסף חיים ברנר ועם המשורר דוד שמעוני מבין כי לא ימצא אותם במלון המפואר אלא במלון שנקרא "הוטל רבינוביץ" שאת שרידיו ניתן למצוא עוד היום. זוהי אכסניה של הפועלים . " כאן חי כל איש בזכות ה"הקפה"( זאת אומרת לא משלום אלא כאשר יש לו כסף) ומוסיף ברל " עד שבא היום וזכות זו נשללת ממנו פתאום. ". כאן בהוטל רבינוביץ הוא פוגש את שני ידידיו הסופרים והם יוצאים לטייל לכיוון עין גנים. " המושבה החדשה שנוסדה בשנה שעברה על ידי פועלים. הרעיון הוא כותב "שלפועל יהיו דירה, גינת –ירקות ומשק-חלב- באופן שיוכל הפועל להחזיק מעמד.
וכך הוא ממשיך ומתאר את ההבדל בין עין-גנים הפועלית לבין פ"ת.
" היתה שעת צהריים נעימה. מן האויר הדחוס שבחדרי ההוטל ומן האויר הרוחני הממלא את פתח תקווה, הגענו ובאנו אל הרפובליקה הקטנה, החפשית שצמחה וקמה . כל מי שאינו מוצא לו מקום בפתח תקווה החרדית נמלט לכאן כאן עולם חופשי."
ברנר מפגיש את ברל עם א.ד גורדון. המפגש גורם לברל התרגשות גדולה. או כפי שהוא כותב "בכל שרויה רוח שכינה, הרגשה שאתה נמצא בבית. זו רוח טהורה. כשהוא מגיע ומתיישב אצל גורדון מתקבצים אנשים מן הבתים הסמוכים. קבוצה של בחורים ובחורות הגיע לבית כשהם שרים בזמן הליכתם. הדבר " שהרנין את לבי ביותר היה ההתלקטות סביב לגורדון,והעובדה שנערים בני 18-20 באים סביב ליהודי לא צעיר (גורדון היה אז כבן 50)."
כתבה יעל שהם

ברל כצנלסון מבלה מספר חודשים ראשונים בעבודה חקלאית בפרדסי המושבה . בעיקר הוא עובד ב"בחריה" איזור חקלאי הנמצא ליד הירקון.
את העבודה בפרדס מצא לו א.ד.גורדון ." בשעה שאני עומד ועובד בין שורות תפוחי-הזהב ולפני מרחב כל "בחריה", שאין עיני יכולה לתפוס אותה מלוא שיטחה ומסביב משתרע העולם הגדול, העשיר- טוב לי ונחת לי".
ברל כצנלסון מאחד את מפלגות הפועלים למפלגה אחת גדולה. מקים את הסתדרות העובדים ואת כל מוסדותיה- קופת חולים, תנובה, המשביר, בנק הפועלים, עיתון "דבר", סולל בונה ועוד'
נפטר ב1944, בגיל 57 . הלוויתו יוצאת מתל אביב אל בית העלמין בכנרת שם טמונים רבים ממנהיגי תנועת הפועלים. הלוויה עוברת על ציר ז'בוטינסקי בפ"ת. אלפים עומדים לאורך הציר ומלווים את מנהיגם בדרכו האחרונה.

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s