מה"תקווה" לפתח תקווה

מה"תקווה" לפתח תקווה

זכתה פתח תקווה כי דווקא המשורר שחיבר את ההימנון הלאומי שלנו "התקווה", נפתלי הרץ אימבר הוא שיחבר עבורה את השיר הראשון אודותיה.

זה לא שיר שהוזמן על ידי פרנסי המקום. השיר נכתב מעומק הלב . מילותיו מתארות את מעשה היצירה ונותנות ביטוי להמיית ליבו ולהתפעלותו האמיתית של המשורר בבואו לחזות בפלא עבודת היהודים החדשים בארץ הקודש.

אימבר נולד להאדל בת יעקב צבי שוורץ ולשמואל יעקב בעיר זלוצ'וב שבגליציה, אביו התפרנס בדוחק מניהול פונדק קטן, אימבר קיבל חינוך תורני כנהוג אז . נפתלי שהוכר כעילוי לא הקל על רבו בחדר.
הוא סירב לשבת לשולחן התלמידים, ובמקום זאת ישב מתחת לשולחן ודרש מרבו שייבחן אותו בסיום יום. רבו נדהם מכישרונו ומיכולותיו, ובגיל שמונה למד אצל גדול המלמדים בישיבה שבה למדו בני 15. בגיל 10 כבר כונה עילוי שבעילויים .
בגיל 18, בעקבות מות אביו וקשייה של אמו לנהל את בית המרזח ולטפל בשאר חמשת אחיו ואחיותיו, ובעקבות האווירה האנטי-חסידית בעיר שלא היטיבה עִמו, עוזב אימבר את ב עיירתו ומתוודע לתנועת ההשכלה בעיר ברודי, שם החל ללמוד אצל מורים שילמדו אותו לימודים כלליים. הוא יוצא לנדוד בארצות מזרח אירופה- רומניה, הונגריה ועוד' בשנת 1878, ברומניה הוא כתב את שני הבתים הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵינוּ", אשר גרסה קצרה ממנו שנקראה בשם "התקווה", נקבעה כהמנונה הרשמי של מדינת ישראל.
לארץ ישראל הוא מגיע רק בנובמבר 1882. אימבר מתפרנס כמזכירו ומתרגמו האישי של סר לורנס אוליפנט. אימבר לימד את לורנס ואליס עברית, ואילו אליס לימדה את אימבר את השפה האנגלית. בשהותו בארץ הרבה לבקר במושבות הראשונות.וכמובן בפתח תקווה., ואף כתב שירים לכבוד חלקן, אשר הפיחו בקרב המתיישבים ביטחון ותקווה. שירתו, הרוויה במוטיבים לאומיים והערצה רבה ל"יהודים החדשים" אנשי העלייה הראשונה שהוא פגש בארץ, מהם הוא זכה לאהבה והערצה רבה.
פתח תקווה, נפתלי הרץ אימבר

Untitled-2הוא מתאר את הצרות והקשיים שעוברים המתיישבים על גדות הירקון : "בצת רפש ואגמים גבולותיכם יתארו. בימי קיץ החמים הקדחת יעוררו."
ואמנם לא ירחק היום וב1884 והוא עצמו נפגע מקדחת חזקה. סר אוליפנט ממן את הטיפול בו ורק לאחר שלושה חודשים הוא מבריא. נפתלי הרץ אימבר לא מחזיק מעמד זמן רב בארץ ישראל ולאחר שלוש שנים קשות הוא נוטש את המפעל הציוני. בעיתון "המליץ" היוצא לאור בעיר הרוסית פטרבורג מתפרסם מכתב של המשורר ב1902 הוא מתלונן על כך כי לא זכה לכבוד לו הוא ראוי והוא כותב: "בן 48 שנים אנכי כיום. כל ימי הקדשתי את עטי ועתי לקדש לישראל, לארצו ולתקוותו. בשנת 1878 כבר כתבתי את השיר "התקווה" שהרנין ליבות בני הגולה. אך ישראל שכח עושהו."
כותב "התקווה" נפתלי הרץ אימבר, לא זכה לראות את מדינת ישראל הבוחרת בשירו, כהמנון הלאומי ומושמע בכל טקס רשמי בארץ ובעולם.
שירים נוספים נכתבו על פתח תקווה . שירו של יורם טהר- לב על "חמשת הרוכבים" מושר בפי כל. שיר נוסף הוזמן על ידי עירית פ"ת מהמשורר עמנואל הרוסי לפאר את שמה של אם המושבות במלאת לה 70 שנה. השיר שנעימתו חוברה על ידי מרק לברי הושר בפי כל תושבי ותלמידי העיר ומתחיל במילים " שירו שיר תודה לפ"ת אמא".
.המשורר נתן יונתן שגדל בפ"ת חיבר יחד עם המלחין נחום היימן גם הם שיר על פתח תקווה אליה הם מתגעגעים :"זה הזמן שאוהב , זה הזמן שכואב,זה כמו שיר אהבה , זהו פתח תקווה".. גם ניר טרטר כותב על פ"ת אך בשמץ בושה. . – היום במלאת לעיר 135 שנה, שיר חדש וודאי שלא יכתבו, אבל ראוי לזכור את מייסדיה ורק בשירו של אימבר ניתן לחוש באמת מה הם עברו חלוציה הראשונים של המושבה וראוי להעריצם על כך.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s