משפחת שטרייט

שני האחים לבית שטרייט מגיעים לפ"ת במסגרת העלייה השניה. הבכור ישעיהו עולה ארצה ב1907 באותה האוניה בה עולה ארצה גם הסופר ש"י עגנון. אחיו הצעיר , שלום עולה בשנה אחריו. הם מגיעים מהעיירה טלומאץ שבגליציה הנמצאת תחת הקיסרות האוסטרו הונגרית. הקשר בין השנים היה כה חזק עד שבהקדשה שכותב שלום שטרייט לאחיו ישעיהו כאשר הוא מגיש לו את הספר הראשון שכתב "בעלות השחר" הוא כותב כך: "לאחי הבכור ישעיהו,שנשמה אחת מקננת בשני גופיינו השונים". ובאמת שונים לגמרי היו אחד מן השני .
בעוד ישעיהו היה איש מעשה שמיד עם הגיעו יסד את בנק "קופת מלווה חקלאית" וניהל אותו עד יום מותו הרי אחיו שלום היה איש רוח. כל נפשו ופועלו היו נתונים לספרות, הגות ולימודים. האחים שטרייט בונים לעצמם בית דו משפחתי, על הגבעה במעלה רחוב רוטשילד. בעצמם בנו את הבית אבן אחר אבן. ובגאווה סיפרו כי זה היה הבית הראשון בפתח תקווה שנבנה על טהרת העבודה העברית- כיאה לחלוצי העלייה השנייה.

ישעיהו נישא לברכה סלומון , נכדתו של משה יואל סלומון ממייסדי המושבה ולהם ארבעה ילדים. שלום איש הרוח התעכב קצת ורק ב1929 כעשרים שנה לאחר עלייתו מוצא את בת זוגו לוטה שעולה ארצה מוינה. לזוג שני ילדים שמואל ואסתר ז"ל סופרת הילדים המפורסמת שנפטרה החודש.
במהרה הפך בית משפחת שטרייט למין "מוסד " לסופרים ואנשי רוח ולעולים חדשים שהחלו לזרום באותה תקופה. בכתבים ביוגרפיים של סופרים רבים הם מתארים את הפינה החמה שמצאו אצל משפחת שטרייט עד שהסתדרו בארץ ומצאו את פרנסתם.
שלום שטרייט שהיה איש משכיל מאד , נאור ורחב אופקים החל לכתוב סיפורים עוד מגיל צעיר. בהשפעת ידידו הנערץ הסופר יוסף חיים ברנר החל לכתוב גם מסות וביקורת סיפרות. העידו עליו חבריו שמעולם בביקורת הספרותית שכתב, לא פגע באיש. מאמריו הרבים פזורים בכתבי העת של אותם הימים "מאזניים", "גיליונות" , "דבר" ועוד רבים. אולם מעולם לא נאספו ולוכדו לספר למרות שהיה בין מייסדי אגודת הסופרים העבריים יחד עם הסופרים הידועים– ג. שופמן, ש"י עגנון, יצחק למדן , אשר ברש ופיכמן .כולם היו מבאי ביתו והוא מבאי ביתם.
באחד הראיונות שנתנה בתו אסתר לעיתונות בהם סיפרה על בית הוריה אמרה. "אבא כאיש רוח מחליט ב1928 להקים את הגימנסיה הראשונה במושבה- גימנסיה "אחד העם". יחד עם שותפו ברוך גורדון. הלימודים התקיימו בחדרים שכורים עם תלמידים מועטים בעיקר בכתות הגבוהות. אבא לימד ספרות ותנ"ך ואילו גורדון שותפו לימד את המקצועות המתמטיים. רק בשנת 1932 עברה הגמנסייה למשכן הקבע שלה . הבניין בן שתי הקומות כלל שבע כיתות מרווחות . ביה"ס נוהל לפי המתכונת הבריטית שדרשה ארבע מכינות מא-ד' ושמונה כיתות לבני הנעורים. תלמידיו הרבים סיפרו כי קשה היה להורים רבים לשלם את שכר הלימוד. יש לזכור כי אז בטרם הוקמה המדינה, בתי הספר היו פרטיים וההורים רצו שהילדים שלהם ילמדו בבית הספר. אז היו למשל אנשים מכפר גנים ,שהיו להם משקי עזר. במקום לשלם כסף לגורדון ולנו הם היו מביאים ביצים ,או גבינות ,או חלב. היו חנויות בגדים שהיינו רושמים שם את הבגד וזה היה מתקזז עם שכר הלימוד.
כשנשאלה אסתר מה אפיין את החינוך של אבא שלה היא ענתה :"אני יודעת מה הוא רצה לתת לי –והחינוך הזה קיים עד היום גם אצלי וגם אצל אחי . קודם כל אהבת הארץ. אבא שלי תמיד היה מספר לנו, כמה נורא היה לחיות בגולה. שלום שטרייט ידוע היה כמורה יוצר ואדם חם ואנושי. עד היום זוכרים תלמידיו את החוויות שבשיעורי התנ"ך והספרות. בימים ההם אמרו שהדרך הטובה להכיר את הארץ ולאהוב אותה באמצעות הרגלים. בטיולים הרבים שערך לתלמידים ברחבי הארץ , הצליח להחיות להם את אירועי העבר. כך סיפרו כי בהגיעם אל מול הר תבור , היה נעמד והורה בידו על ההר ואמר: " בראש ההר הזה , ממש כאן עמדו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם כשנלחמו מול רכב סיסרא שר צבא חצור "
בחג השבועות תש"ו (1946) בעת שחזר מבית הכנסת כשתיק התפילין ומחזור התפילות בידו, נתקל בשורש של עץ הקזוארינה ונפל ארצה. מהנפילה נשברה לו עצם הירך . בשעת הניתוח בבית החולים = " הירקון" בתל אביב קיבל דום לב ומת. בן 58 היה במותו.

שלום שטרייט לא זכה לראות בהתגשם חלומו – הקמת מדינת ישראל. הגימנסיה שהקים גמנסיית "אחד העם" עדיין קיימת כמוסד עירוני ומנחילה דעת לתלמידים רבים.
כתבה יעל שהם

מארכיון רוחמה ואלי גולדברפ.

מארכיון רוחמה ואלי גולדפרב.

הערת הארכיון: בין התלמידים מופיעות רוחמה גולדפרב לבית אריאלי, רינה אידלשטיין לבית לוצקי, יהודית גינת לבית ישראלית

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה חינוך, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s