יוספה מרקוס-פיש – צלילים של פעם

שלוש בנות הביאו לעולם הדר' יוסף וויזר ואשתו רוזה ממשפחת מיליס. דורה, קלרה ובלה. דר' וויזר שהיה היועץ המשפטי של ממשלת אוסטריה בראשית המאה העשרים דאג כי בנותיו יקבלו את החינוך המוסיקלי הטוב ביותר כיאה לבנות הגדלות בבירת המוסיקה הקלאסית וינה.הצטיינותן המוסיקאלית התגלתה במהרה ושלושתן הגיעו לצמרת המוסיקלית באירופה. קלרה ובלה הפסנתרניות ודורה הכנרית שהופיעה עם אחד מגדולי הכנרים ברוניסלב הוברמן.בכבוד גדול זוכה משפחת וויזר הוינאית , כאשר ביתם בלה ויזר מסיימת את לימודי המוסיקה שלה בדרגת פרופסור ומקבלת משרה כפרופסורית למוסיקה באקדמיה הלאומית בווינה כאישה היהודייה היחידה שם. היא מצטיינת בעיקר בנגינה בפסנתר, בניצוח ואפילו בזמרה. בעוד בלה ואחיותיה מתפרסמות בעולם המוסיקלי מגיע לווינה דוויד מרקוס מ"אם המושבות", פתח תקווה. דוויד ואביו משה מגיעים לווינה לשם ניתוח קשה ברגלו לאחר שלקה בשיתוק ילדים עוד בהיותו בן 4. שתי המשפחות נפגשות ולא במקרה כי לרוזה אימה של פרופ' בלה ויזר יש אח הגר כבר שנים רבות בפ"ת ורוכש עם הברון רוטשילד קרקעות רבות באיזור המושבה- משה מיליס. הניתוח של דוויד לא כל כך הצליח והוא מבין כי בחקלאות כבר לא יוכל לעסוק כשיחזור למושבה. דוויד נרשם ללמודי ראיית חשבון והזוג הצעיר דוויד ובלה מתאהבים ומחליטים להתחתן. כשושבין לחתונה נבחר ראש עירית תל אביב מאיר דיזינגוף ששהה באותו זמן בווינה לצורך קידום עירו. ראש העיר הדינמי לא מבזבז את זמנו ומיד פונה לפרופ' בלה וויזר- מרקוס ומציע לה להקים בעירו תל אביב קונסרבטוריון למוסיקה. ב1928 עולה הזוג הצעיר לארץ ומתיישבים בקרב משפחתם בפתח תקווה. אבל פרופ' בלה כהבטחת דיזינגוף מיד מתחילה בהקמת הקונסבטוריון הראשון בתל אביב – בשם "שולמית" ברח' בית השואבה 9. בו בזמן בלה לא מוותרת ומקימה גם סניף של "שולמית" במושבה בה היא גרה ברח' רוטשילד 94. הזוג הדינמי והתרבותי גר ביינתים בחצר ביתם של סבא וסבתא מיליס עתירי הנכסים. ב- 13.8.1929  נולדת ביתם היחידה יוספה על שם הסב האוסטרי המפורסם יוסף וויזר.ראש העיר העברית הראשונה לא מסתפק בקונסבטוריון ומחליט לקדם גם תזמורת פילהרמונית רצינית. לשם כך צריך לאסוף כסף רב. אירוע איסוף הכספים למוסד המכובד הזה נערך בגני התערוכה וכמובן שפרופ' בלה ויזר-מרקוס נבחרת לנגנית הפסנתר בנוכחות הכנר הדגול ברוניסלב הוברמן והמנצח האגדי טוסקניני. אבל הפסנתרנית בלה לא מוכנה לנגן אלא בפסנתר בעל רמה גבוהה במיוחד. לשם כך מוזמן מבית החרושת הטוב בעולם לפסנתרים הנמצא בפריס. פסנתר כנף גדול מתוצרת "פליאל". השקת התזמורת הפילהרמונית הישראלית מצליחה מעל למשוער.וכפי שידוע היא זוכה לתהילה עד היום בכל העולם ונקראת ע"ש של ברוניסלב הוברמן. ביינתיים גם הבת היחידה של בלה ודוויד , יוספה מרקוס, זוכה להצלחה גדולה. הקטנה מצטיינות באקדמיה בתל אביב בגיל 12 כשהיא הילדה היחידה הלומדת בין המבוגרים.  יוספה נבחרת כשהיא רק בת 17.5 לצאת עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית לסיבוב הופעות כפסנתרנית ברחבי אירופה אולם מספר ימים לפני יציאת התזמורת נוחת אסון כבד על המשפחה. פרופ' בלה ויזר-מרקוס נפטרת באופן פתאומי כנראה מפגיעה של "חיידק טורף"  בגיל 42" מספרת יוספה מרקוס-פיש.יוספה שבשבילה אמה הייתה גם המורה הרוחנית והנערצת כמוסיקאית , מתמוטטת. "שבע שנים לא יכולתי לנגן . ברחתי מאהבת חיי המוסיקה. "את חזרתה למוסיקה לאחר מות אמה היא מייחסת לבני משפחת ה שבמפגש משפחתי בהם תמיד שרו וניגנו ביקש ממנה אחד מדודיה הרבים כי תנגן להם לזכר אמה את הבלדה של שופן מס' 1 אותו אהבה אמה בלה יותר מכל.יוספה מספרת גם כי קלרה דודתה מוינה הצליחה ברגע האחרון מיד לאחר "ליל הבדולח" להתחמק מן הנאצים ולעלות ארצה לפ"ת כמובן וללמד נגינת פסנתר. לצערה הרב דורה האחות השלישית שהייתה כנרית מצטיינת, נתפסה ונרצחה בעת שניסתה לעלות לרכבת שיצאה מוינה.כיום יוספה בת ה84 ממשיכה במרץ בלתי נלאה ללמד מוסיקה ונגינה על פסנתר בסטודיו שלה שברחוב ז'בוטינסקי. פסנתר הכנף הענק מתוצרת "פליאל" playel  נמצא עדיין אצלה בסטודיו והיא מלאה אנרגיות של התנדבות. מנגנת לכל המבקש בבתי חולים ובאירועים שונים שעורכת כנשיאת ארגון "בני ברית" בפ"ת . שני בנים ילדה יוספה לבעלה דב פיש ז"ל. אין ספק כי מכריה הרבים במושבה יתמהו כי לא פירטנו את כל האותות והפרסים שקבלה יוספה. אבל לשם כך ספר שלם לא יספיק.

  כתבה יעל שהם                                                                                                          תאום והפקה נוני ירון

יוספה ליד הפסנתר

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על יוספה מרקוס-פיש – צלילים של פעם

  1. מעריצה הגיב:

    אין עליך יוספה !!!!!
    אישה מדהימה ונערצת !

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s