בילינסון

אין שם שהפך למותג כל כך ברור כמו השם " בילינסון". אם תשאל אדם להיכן הוא הולך ויענה לך לבילינסון מיד יהיה ברור לך כי יש לו, איזה צרה בריאותית . אין צורך להוסיף את המילה בית חולים. בילינסון הוא בית חולים מהגדולים והוותיקים בארץ , אך מי יודע מי היה אותו אדם בשם בילינסון שזכה ויקראו על שמו בית חולים חשוב כל כך.

הנחת אבן הפינה לבית חולים בלינסון, צלם לא ידוע

הנחת אבן הפינה לבית חולים בלינסון, צלם לא ידוע

דר' משה בילינסון , נולד ליד העיר ירוסלבל שברוסיה ביום כיפור שנת תר"ן (1889). למד באוניברסיטאות מערב אירופה, והוסמך כדוקטור לרפואה. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הרוסית, וממנהּ עבר לציונות. חלוץ העלייה השלישית עולה ארצה 1924 ומצטרף ישר לקבוצת "מעבר" בפתח תקווה, ממקימי קיבוץ גבעת השלושה. באותה שנה 1925 בה מקימים את הקיבוץ , מחליט ברל כצנלסון לייסד את עיתון הפועלים- "דבר".

ברל מזמין את החלוץ בילינסון להיות לעוזרו בהקמת העיתון ולכתוב בו. כישרונו הפובליציסטי התגלה עוד בהיותו באיטליה,בשנים 1917-1923 לשם הגיע מרוסיה מקום לידתו. רק באיטליה החל הדוקטור הרוסי, להתקרב לציונות וליהדות. כבר שם באיטליה הוא מתחיל בכתיבת מאמרים בזכותם של היהודים למולדת. בלי ידיעת מילה אחת העברית הוא מחליט לעלות לא"י ומודיע לחבריו האיטלקים "אני אקים עיתון ציוני – סוציאליסטי ", בעברית. ואמנם בזכות כישרונו כנראה הבלתי רגיל הוא לומד במהירה עברית על בוריה ומיד מתחיל לפרסם מאמרים. רובם בעילום שם, או בשם מושאל(פסבדונים). בנוסף לתפקידים אלה היה גם יו"ר הוועד המפקח של קופת חולים ופעיל בסקטורים נוספים בהסתדרות הכללית. אולם את השפעתו הגדולה ועוצמת האבל על מותו הפתאומי ניתן לראות במאות המאמרים שכתב ב"דבר" ושהשפיעו וחיזקו את הישוב בתקופת מאורעות 1929 ו1936 עם תחילת ה"מרד הערבי". במאמר ההספד שפורסם בדבר ביום הלווייתו ב21.11.1936 כותב עליו ברל כצנלסון כי בילינסון היה קורבן מאורעות 1936 " כל פגיון אשר נדקר בלב יהודי ביפו וכל כדור בתינוק בצפת וכל גורן שרופה וכל פצצה נזרקת עברו דרך ליבך." דר' משה בילינסון נפטר ב19  בנובמבר מהתקף לב . בן 47 היה במותו. נקבר בבית הקברות בטרומפלדור, תל אביב.

משה בילינסון היה היוזם של הקמת "בית החולים למושבות יהודה והשרון",. כדי לממן את הקמתו של בית החולים, פונה ההסתדרות הכללית לחבריה הפועלים, כי יתרמו שני ימי עבודה . בכסף זה התחילו בבנית בית החולים של ההסתדרות , מאחר ובכל איזור תל אביב עד אז היו רק בתי חולים פרטיים או של ארגון "הדסה". הנחת אבן הפינה לבית החולים הייתה ב19 לפברואר1935 ולוקחים בה חלק כל מנהיגי הישוב כולל הנציב העליון הבריטי באותה תקופה  ווקפ.. משה בילינסון לא זכה לראות את השלמת מפעלו הגדול. מבנה בית החולים שנבנה על פי כל כללי הבניה המודרנית באותה תקופה על ידי האדריכל המפורסם אריה שרון (חתן פרס ישראל) שהיה מתלמידי אסכולת הבאוהאוס בגרמניה.

ב2 במאי 1937 הוחלט לקרוא את בית החולים על שמו של דר' משה בילינסון . בהספדים שנשאו לזכרו נאמר: " אילן גדול היה בנחלתנו ושורשיו עמוקים וצמרתו מפוארת- משה בילינסון איש המידה , היחיד." הערצה אליו חצתה גבולות של ארגונים וחילוקי דעות. או כפי שביטא אחד ממספידיו הרבים שפורסמו בעיתונו , "דבר", " ליבו נשרף הבגינו על כבוד העם והארץ בראותו את המתהווה בתפוצות הגולה. 2300 מאמרים כתב בילינסון בתקופה קצרה כל כך. חלקם הגדול קובץ אחר כך למספר ספרים .

בית החולים הוקם בין פתח תקווה לתל אביב ב-27 באוקטובר 1936. מטרתו הייתה להעניק שירות רפואי לבני היישוב המתגוררים במושבות השרון. הקמתו של בית החולים התאפשרה הודות לתרומה של פועלי ארץ ישראל שהקדישו שני ימי עבודה כל אחד למטרה זו. בית החולים תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, ובתחילה נקרא "בית החולים למושבות יהודה והשרון" וכלל עם הקמתו רק כ-70 מיטות. כשלושה שבועות לאחר הקמתו נפטר ד"ר משה בילינסון, היוזם של הקמת בית החולים ויו"ר הוועדהמפקח של קופת חולים, ובית החולים הוסב על שמו.

כתבה יעל שהם

תחקיר נוני ירון

הערה לתמונה: בתמונה נראים ארתור ווקופ הנציב העליון, קרוסבי מושל מחוז יפו, יוסף קופרמן קצין מחוז המושבות איש פתח תקוה, משה שרת, הצייר והראובן רובין

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s