דוד נוביק

עלה ארצה בצעירותו ועסק בנגרות במקוה-ישראל. כשנוסדה יהודייה העברית, עבר לשם עם בת-זוגו. תחילה עסק דוד בנגרות, אבל עד מהרה יצא שמו בתור אחד ממגניה הנועזים והמסורים ביותר של המושבה.
הרב פרומקין בעיתון "חבצלת" (גיליון ז): "אור ליום שלישי א' דר"ח כסלו, בשעה השלישית בלילה, נסעו שני יהודים בעגלה טעונה מיפו לפ"ת, דרך יהודייה, ואחד מבני פ"ת, דוד נגר, נהג בעגלה. על אם הדרך, בין סוכה [סקיה] לכפר-ענה] אונו], התנפלו עליהם פתאום שלושה שודדים מזוינים ומתחפשים [רעולי-פנים], אחד מהם ניתק את רצועות הסוסים, השני ירה בקנה רובה על דוד, והשלישי הוריד מטהו על ראש אחת הנשים. דוד פנה אל השודדים ואמר: 'הנה לכם כל הנמצא אתנו פה בעגלה, אך בנפשות האלו אל נא תהא ידכם לרעה.' ובדברו את הדברים האלה ירדו הנשים מהעגלה.

דוד נוביק

דוד נוביק


"אז התלקחה מלחמה קשה בין דוד ובין השודדים, שעמדו עליו במקלות ובקנה הרובה שבידם, והוא ברצועות סוסיו הכה אותם בכל כוחו כדי להניסם.
שודד אחד התנפל על הנשים החלושות. דוד, השתער על אותו שודד, כדי להציל מסכנה את הנשים. באותו רגע נזדרזו שני השודדים האחרים, תפסו את הסוסים עם העגלה וכל אשר בה וינוסו.
"עוד דוד מתפתל עם אותו שודד והנשים נסו על נפשן, ואחרי שעה ארוכה הגיעו ליהוד.
"ודוד חירף נפשו לרדוף יחידי אחרי השודדים, כי נעצב מאוד על ממון ישראל,
שנפל בידי זרים. כאשר העמידו השודדים את העגלה לרתום את הסוס, התנפל עליהם ר' דוד והצליף עליהם בשארית כוחו ברצועות הסוסים שבידו. מלחמה איומה התלקחה ביניהם: הוא ברצועות העור שבידו והם בקנה-הרובה ובמקלותיהם. אך הוא לא חת מפניהם. חיש קל קפץ על העגלה, עבר על שניים מהשודדים, אשר החזיקו ברסנו, ונמלט.
"דוד בא ליהודייה שלם בגוף וברכוש, לא חסר דבר מכל אשר הובילו בעגלה. [עד כאן דברי הרב פרומקין]"
הגיל לא גרע מעוז רוחו של דוד. "גבורתו הבלתי שכיחה, שגילה במאורעות מאי (1921)," כתב אחד מצעירי המושבה, "הייתה בעינינו לפלא. אדם מעל לגיל שישים נכנס למערכה בתוך ברד כדורי מוות, מעודד את הלוחמים, מפנה את הפצועים, ביניהם גם בנו, לבית החולים, ממהר וחוזר אל המערכה, חוצה את חזית האויב ורץ לראש-העין להחיש את עזרת הצבא האנגלי."
הייתה זו, שעת המבחן הגדולה הראשונה של מגיני פ"ת בכ"ב באדר ב' תרמ"ו [29 במרס 1886]. בדברי ימי המושבה נקרא אותו מאורע "מאורעות תרמ"ו".
כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, שומרים, שמירה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s