נשכחות: אסתר זמצקי, חנה טברסקי, חגית לאלו

לפני כשנה פנתה אלינו סיגל קהת קרינסקי, אוצרת ורשמת אוסף המוזיאון בשאלה האם יש לנו חומרים אודות יוצרות ואמניות בפתח תקוה. ספרתי לה על אסתר זמצקי ארמוני שעבדה כצלמת ראשונה בפתח תקוה. מספר תמונות שלה מצויים בין אוספי הארכיון. מייד התגייסנו למשימה. למרות שהיה לנו ראיון עם הבת שלה יעל מאור, יצאנו שוב לראיין את יעל, הפעם המחשבה והשאלות היו יותר ממוקדות לכיוון היצירה והפעילות של אסתר שהייתה ייחודית לה. קראו את הקטלוג בו מחקר שכתבה סיגל אודות ארמוני ושתי אמניות שעבודות שלהן נמצאות באוסף המוזיאון. כל אחת ייחודית בדרכה האומנותית.
נוני ירון
נשכחות: אסתר זמצקי, חנה טברסקי, חגית לאלו
אוצרת: סיגל קהת קרינסקי
עד שנות ה-70 של המאה ה-20 היו הנשים באמנות הישראלית תמיד במיעוט, ולא היה להן משקל רב בקביעת אופיין של הקבוצות או הזרמים האמנותיים בארץ.1 ההיסטוריה הנשית "נגררה" אחרי ההיסטוריה הגברית או, במקרה הטוב, הייתה משולבת בה. כיוון שכך תפסו הנשים את מקומן באחד משני מרחבים אפשריים: היו שהתמקמו כחלק מן הממסד, ולפיכך קשה לדון בהן בנפרד מן הגברים, שעל פי רוב ייסדו את הקבוצות הבולטות באמנות המקומית והובילו אותן; אחרות פעלו בשוליים, כל אחת לעצמה, מחוץ לקבוצות מוכרות בתולדות האמנות הישראלית.
התערוכה הנוכחית מבקשת לתת במה לשלוש אמניות, שיצירותיהן מצויות באוסף מוזיאון פתח תקוה לאמנות, שתי ציירות וצלמת-ציירת אחת. בזמן אמת לשלושתן לא יוחסה חשיבות מרובה בקביעת אופיים של הזרמים האמנותיים בארץ; אולם כיום, במבט לאחור, דומה שכל אחת בתחומה הייתה ייחודית וחדשנית ביחס לתקופתה.
חנה טברסקי (1969-1900) התרחקה מכל אופנה ויצרה לעצמה מעין אסכולה פרטית, שבאה לידי ביטוי בתערוכות יחיד מעבודותיה. ייחודה נעוץ בחתירה העיקשת להגיע למה שכינתה "המכיל-כול", קרי המופשט. בכך הקדימה בשנים לא מעטות את גל המופשט הגאומטרי, ששטף את הציור הישראלי בשנות ה-70, ובזמנה הייתה בודדה בדרכה זו. ציורה הגאומטרי אינו קר; הוא מאופק, ועם זאת לירי. במידת מה הלכה טברסקי בדרכי מונדריאן, אולם היא פיתחה את שיטתו באִפיונים משלה. היא הרבתה להשתמש בצורות יסוד גאומטריות ובצורות אליפטיות, ובנוסף לצבעי היסוד אדום-כחול-צהוב בתוספת שחור-לבן שילבה ביצירותיה גם גוונים אחרים, במיוחד סגול, אפור, ירוק וכתום.
באוסף המוזיאון שמור מקבץ נכבד ומרשים מיצירותיה, תשעים במספר. בנוסף נתרמו לאוסף לפני כשנתיים גם מחברות הרישומים ופנקסי הרשימות שלה, ובהם נפרשת הגותה האינטלקטואלית, המבליטה את אופייה שוחר התרבות, אישיות שאותה יתאר לימים גבריאל טלפיר כ"אחת הדמויות האינטלקטואליות המעניינות בקרב חוגי האמנות בארץ, שידעה להתבטא לא רק במכחול, אלא גם ברשימות ביקורתיות על בעיות האמנות בדורנו".2
בתערוכה מוצגות זו לצד זו עבודות מופשטות ומופשטות-למחצה מתוך רצון להבליט את ניסיונותיה של טברסקי להפוך דמויות לכדי צורות מופשטות ולהגיע למה שכינתה "טוהר". מאבקה הפנימי להשיג טוהר זה בא לידי ביטוי בעבודותיה בהתרחקות מן האובייקטים ומן הפרטים ובהתקרבות ל"רישום לשמו", שהוא, בעיניה, "מינימום אמצעים, מקסימום תסיסה נפשית" ואשר, על פי רשימותיה, "מעטים הגיעו [אליו] אפילו בזמננו".
חגית לאלו (שטרייט) (1961-1931) נחשפה לציור כאשר יצאה ללמוד חינוך באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, שם נשאבה ללימודי אמנות ואף השלימה תואר שני בתחום זה (1956-1952). עם סיום לימודיה השתלמה אצל האנס הופמן, מאבות הציור האמריקני המופשט. מבחינה אמנותית עבודתה משויכת לאמנות האמריקנית של שנות ה-40 וה-50 ומושפעת הן מאסכולת סן פרנסיסקו, שהדגישה את מרכיב הצבעוניות, והן מאסכולת ניו יורק, שייחסה חשיבות ראשונה במעלה לביטוי האישי הספונטני. עם חזרתה ארצה בשנת 1958 הביאה עמה מארצות הברית את הציור האקספרסיוניסטי המופשט. בארץ נחלה אכזבות רבות, ולא זכתה לחיבוק מצד הממסד האמנותי. ציורה בולט כנושא אופי שונה מן הציור שרווח מסביבה. עבודת הצבע הייחודית לצד עזות הצבע והמבע הרגשי-חושני אינם מתמסרים ל"ליריות" האופיינית להפשטה הציורית של "אופקים חדשים". בכך פורצת עשייתה פתח לציור רענן ובלתי אמצעי, שקודם לכן לא היה כמותו באמנות הישראלית.
ציורה נפתח לנופי הנפש ולחוויה רגשית מועצמת, הנובעת מנפש רגישה ומורכבת. זהו ציור מופשט, שמחוותיו חופשיות ורחבות באופן שלא התמסר לעיבוד הציורי המעודן, שרווח אז באמנות הישראלית. בשנים הספורות של יצירתה, שנגדעה עם מותה בטרם עת, עסקה בשאלות הנוגעות למבנה הקומפוזיציה, ליחסים בין הצורות הדינמיות ולזיקתן לתפישת המרחב הציורי.
אסתר זמצקי (1978-1909) הקימה בפתח תקוה בשנות ה-30 את "סטודיו ארמוני" לצילום. בחלל הסטודיו סיידה בלבן קיר צפוני מזכוכית כדי ליצור תאורה

אסתר זמצקי ארמוני

אסתר זמצקי ארמוני

מיוחדת. בדיוקנאות שיצרה ניכרת השפעת הצילום האוונגרדי הרוסי והגרמני החדש, על זוויות הצילום הבלתי שגרתיות שלו והשימוש בתאורה ניגודית. בכך הקדימה צלמים מקומיים חשובים וידועים, ביניהם הלמר לרסקי, שייבאו מגמות אלה והטמיעו אותן לתוך העשייה המקומית. על מנת להבליט את חדשנותה של זמצקי – מי שציוריה מתקופת לימודיה בסטודיו של צבי שור אמנם הוצגו במוזיאון בעבר, אך תצלומיה מעולם לא הוצגו בתערוכה – מסמיכה התערוכה תצלומים של זמצקי לתצלומים דומים משל הלמר לרסקי. בנוסף פורשת התערוכה היבטים ניסיוניים נוספים בעבודתה, כגון "שרֵפת" הדימוי המצולם באמצעות הצפתו באור, חיתוך הדימוי והדבקתו על רקע נייטרלי.
בתה של זמצקי מגדירה את אמה כ"פמיניסטית", ומספרת כי באמצע שנות ה-30 פעלה להקמת ארגון נשים לשוויון זכויות בפתח תקוה מתוך רצון להעלות בקרב נשות העיר את המודעות למעמדן.3

הערות
1. רות מרקוס, נשים יוצרות בישראל 1970-1920 (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ' 11.
2. גבריאל טלפיר, "אמנים בישראל שהלכו לעולמם", גזית, כרך כ"ו, א'-ח' (1969), עמ' 145.
3. הריאיון עם גב' יעל מאור (בתה של זמצקי) נערך ב-26.11.2012, באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה
ע"ש עודד ירקוני (מנהלת: גליה דובידזון, אחראית אוספים מיוחדים: נוני ירון, נתי מלאכי),
עריכה: מדיה תקשורת.

רשימת עבודות (לפי סדר התלייה, משמאל לימין)
* העבודות מאוסף מוזיאון פתח תקוה לאמנות, אלא אם צוין אחרת
חנה טברסקי
קומפוזיציה, לא מתוארך, שמן על בד, מתנת מרים קיפר לאוסף המוזיאון
טבע דומם, 1949, שמן על בד
פרח אדום, לא מתוארך, שמן על בד
צורות בצהוב, לבן ואדום, לא מתוארך, שמן על בד
קומפוזיציה, לא מתוארך, פסטל על נייר
קומפוזיציה, לא מתוארך, פסטל וגואש על נייר
סמטה בצפת (דו-צדדי), לא מתוארך, צבע מים על נייר
מופשט, לא מתוארך, שמן על בד
קומפוזיציה, לא מתוארך, גואש ופסטל על נייר
חגית לאלו
דמות, לא מתוארך, הדפס
עירום, 1958, פחם על נייר
ללא כותרת, 1956, שמן על בד, מאוסף המשפחה
שירים על מות אהובתי, 1961, פסטל על נייר, מאוסף המשפחה
שירים על מות אהובתי, 1961, פסטל על נייר, מאוסף המשפחה
ללא כותרת, 1960, פסטל על נייר, מאוסף משפחת וורצל
ללא כותרת, לא מתוארך, שמן על בד, מאוסף המשפחה
קומפוזיציה עם ורוד, 1956, תצריב
ללא כותרת, 1960?, שמן על בד, מאוסף המשפחה
נוף, 1956 בקירוב, עיפרון על נייר, מאוסף המשפחה
ללא כותרת (חוף הים?), לא מתוארך, מאוסף משפחת וורצל

אסתר זמצקי
ויטרינה
1. שוטר במשטרת הוד מלכותו (חיים זמצקי), 1931, תצלום שחור-לבן, השאלת רונה סלע
2. דיוקן, לא מתוארך, תצלום שחור-לבן, השאלת רונה סלע
3. דיוקן חיים זמצקי, לא מתוארך, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
4. דיוקן חיים זמצקי, 1926, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
5. יעל (זמצקי) מאור, 1939, תצלום שחור-לבן מודבק על קרטון, השאלת יעל (זמצקי) מאור
6. יעל (זמצקי) מאור, 1939, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
7. יעל (זמצקי) מאור, 1946, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
8. יעל (זמצקי) מאור בחברת סבתא וסבא זמצקי, לא מתוארך, פלטת זכוכית (כנגטיב), השאלת יעל (זמצקי) מאור
9. יעל (זמצקי) מאור, 1938, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
10. פרט גזור מתוך תצלום 9, השאלת יעל (זמצקי) מאור
11. יעל (זמצקי) מאור אוחזת כעך לתינוקות, 1935, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
12. פרט גזור מתוך תצלום 11, מודבק על קרטון, השאלת יעל (זמצקי) מאור
13. יום מתעורר לתחייה, מחברת שירים (מאת אסתר זמצקי), השאלת יעל (זמצקי) מאור,
1971
14. הזמנה לחתונת אסתר רוזנבוים וחיים זמצקי, 1932, השאלת יעל (זמצקי) מאור
15. סטודיו אסתר זמצקי, 1940, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל (זמצקי) מאור
16. ילדים (שלישית מלמעלה: יעל [זמצקי] מאור), 1943, תצלום שחור-לבן, השאלת יעל
(זמצקי) מאור
17. הצהרה על קיום אטליה לצילום של אסתר זמצקי, 19.3.1934, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
18. תמונת מחזור ט' (תש"ח), בית חינוך לילדי עובדים ע"ש משה הס, פתח תקוה, תצלום שחור-לבן, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
19. קייטנת ילדים בכפר בהדרגה, לא מתוארך, תצלום שחור-לבן, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

על הקיר
רפרודוקציה מתוך תצלום 1 בויטרינה
רפרודוקציה מתוך תצלום 3 בוויטרינה
הלמר לרסקי, מתוך הסדרה "חיילים יהודיים", 1943-1942, רפרודוקציה, באדיבות Museum Folkwang, אסן, גרמניה

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, אמנות, ארכיון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s