דר' מניה מררי – רפאת הנשים המיתולוגית

אם הגעת לראשונה אל דר' מררי ואת כבר בהריון מיד הייתה פוסקת , "אל רופאת הנשים צריך להגיע בטרם את נכנסת להריון." דר' מררי דיברה בפסקנות, דעתנות, וקצת בקשיחות אבל הכל כדי ללמד את הנשים לשמור על גופן, להתייחס ברצינות לתהליך ההריון ואח"כ ללידה.

היא הקדישה את כל חייה ללמד את הנשים להקפיד על היגיינה, להיבדק בקביעות, לא לזלזל בעצמן.

מרים מררי(ווסרמן), נולדה ב1909 בקראקוב (פולין), לצבי-אריה וחיה ווסרמן. בהיותה בת 10 אימה נפטרה ואביה נישא שנית והיא עוברת איתו לעיירה צ'רטקוב שבגליציה שם מדברים גרמנית. משאת נפשה הייתה ללמוד רפואה והוריה שולחים אותה לברנו שבצ'כיה ללמוד.

ד"ר מררי

ד"ר מררי

בסתר היא מתכתבת עם אהוב ליבה אליהו שכבר עלה ארצה ומתחיל להתארגן. כאשר נודע לאימה החורגת כי כל כוונותיה של מניה הסטודנטית להשלים את הלימודים ולעלות ארצה ולהצטרף לבן זוגה היא מודיעה לה כי הם מפסיקים לממן לה את הלימודים. אליהו מגיע חזרה לאירופה לקחת את אהבת חייו לארץ. היא באמצע הלימודים בליית ברירה נאלצת לעזוב ועולה עם אליהו ארצה ב14.9.32 . בנה, פרופ' אריאל מררי (מומחה עולמי לפסיכולוגיה של טרור) מספר "כי בנחישות החלה לעבוד כדי לחזור ולהמשיך בלימודיה. לא אמא שלי היא האישה שתוותר על הגשמת חלומה." הזוג הצעיר מתיישב בתל-אביב. מניה מתחילה כמטפלת בעלת ידע רפואי בסופרת דבורה בארון. הם עבדו יום ולילה- הכל כדי לחסוך כסף להמשך הלימודים. אליהו כפועל בנין או כל עבודה מזדמנת ומניה בטיפול, בישול, וניקיון. הם מצליחים לחסוך מעט כסף מניה חוזרת להמשך הלימודים וב1936 מקבלת את הדיפלומה המיוחלת וחוזרת ארצה. אולם בשנים אלה שנות עלית היטלר לשלטון מגיעים מאות רופאים מגרמניה בבורחם מהמשטר הנאצי. הארץ מוצפת רופאים בעלי שם ולרופאה הצעירה לא נמצא מקום עבודה אפילו ללא תשלום.
בנה אריאל נולד ב1939 והינה סוף סוף מציעים לה משרת רופאה בכפר החורש ליד נצרת. הם עוברים לגור שם לתקופת מה שמה החל להתפרסם ורק ב1943 הנהלת קופת חולים מציעה לה את המשרה הנכספת רופאה גניקולוגית בבית חולים בילינסון. על משרה כזאת לא מוותרים והמשפחה עוברת לפ"ת.

על פי חוקי העבודה של בית החולים חייבים הרופאים לגור בדירות מיוחדות לרופאים אולם ללא בן זוג ובוודאי ללא ילדים.
בלית ברירה מוכנס הילד הקטן אריאל למעון בקיבוץ גבעת השלושה הסמוך למקום ואילו האב שכר חדר אצל משפחה בכפר גנים. למעשה המשפחה מתפצלת. האב פועל בנין שאסור לו להכנס לחדרה של אישתו. כדי להתפרנס הוא חייב כי משהו יטפל בבנו הקטן.
הסידור הזה מתקיים מספר שנים. כשהאם מקבלת חופש של יומיים אחת לשבועיים.

רק ב1949 עם בניית המרפאה הראשית של קופת חולים ברחוב רוטשילד היא עוזבת את בילינסון והמשפחה מתאחדת. דר' מררי רופאה בכירה ומוכרת עובדת ימים ארוכים במרפאות קופת חולים בהרצליה , נתניה וכמובן בפ"ת.
אהבתה הגדולה הייתה טיפול בנשות עולי תימן שהתיישבו בראש העין. שתי רופאות נשים בלבד היו באיזור פ"ת ונשות עולי תימן לא רצו כי גבר יגע בהם. הם העריצו אותה והיא מסרה להם את נשמתה. בדעתנות, הקפדה ואפילו בקשיחות היא הדריכה, ודרשה מנהגי היגיינה , לאישה ולילדים. הן היו מגיעות עליה הביתה, והיא נסעה עליהן לראש העין ללא חשבון או מעצורים. היא עבדה במסירות ראתה בעבודתה שליחות ללא וויתורים. דר' מניה מררי עד סוף ימיה למדה ורצתה לדעת את כל החידושים. ולא רק ברפואה גם באמנות וסיפרות.

מוסיף בנה פרופסור מררי: אצל אמא לא היו פשרות , היא חילקה הוראות מדויקות ופקדה למלאן במדויק. הופעתה הייתה תמיד מצוחצחת, מגוהצת, הכל חייב להיות טיפטופ.
גם במשפחה כך וגם למטופליה שהעריצו אותה על כך. כאשר יצאה לפנסיה פתחה קליניקה בביתה והמשיכה לטפל בנשים. בגיל 81 כאשר הרגישה כי קשה לה קצת ללכת ברגל לא וויתרה וביקשה להשתיל לה ברך חדשה. אז זה היה ניתוח נדיר. בגיל 90 נפטרה.

במוזיאון החדש שהחל לקום בפתח תקווה בבית סווטיצקי "שיח נשים" יסופר גם על מניה מררי רופאת הנשים הדגולה.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, נשים במושבה, רפואה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s