"הבאת העומר" – החג שנשכח

מדי שנה עם בוא האביב החלו ההכנות לטקס הבאת העומר. הטקס נערך באחר הצהרים של ליל הסדר. כבר עם החריש וזריעת שדות השעורה ידעו אנשי הפלחה או גידולי השדה היכן יזרע שדה השעורה שלידו תבנה הבמה המרכזית עליה יערך טקס המציין את בוא עת הקציר השעורים. הטקס הקדום אומץ כבר בשנות השלושים בתנועה הקיבוצית ובמושבי העובדים. מקורו של חג זה הינו קדום וכך כתוב עליו במקורות : "מקור המצווה הוא בספר ויקרא(כג, ט):"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם , וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העומר לפני ה' לרצונכם"
בהלכההרבנית פירשו שיש להביא את העומר ממחרתו, שהוא יום טוב הראשון של פסח. לפי זה יש יום קבוע להקרבת העומר, שהוא יום ט”ז בניסן. אחרים קבעו תאריכים אחרים. מכאן כנראה שאין תאריך קבוע להקרבת העומר כל שנה.
עם התחדשות הישוב היהודי בארץ חיפשה ההתיישבות העובדת,לחוג חגים בעלי משמעות חקלאית ולאוו דווקא דתית והפכו את טקס הבאת העומר, לאחד החגים הפופולרים ביותר . מאחר ולא ידוע היה בדיוק כיצד ערכו טקס זהבימי התנ"ך נכתבו הרבה שירים וטקסטים חדשים עבור הטקס כאשר חלק גדול מהם נשענים על טקסטים מן המקורות היהודיים הקדומים.
בעלון השבועי שהתפרסם בקיבוץ גבעת השלושה בשנת 1938 נכתבו הוראות ברורות לדרך עריכת הטקס. במשך ארבעה ימים יתאמנו ילדי הקיבוץ עם שמואל נבון האחראי על המוזיקה והחגים וילמדו את השירים החדשים,יתפרו בגדי מחול וישננו את קטעי הקריאה.
הטקס השתנה לחלוטין ב1944 כאשר באירופה השתוללה מלחמת העולם השניה ונרצחו בני עמנו. קטעי הקריאה מותאמים למתרחש. הכרוז קורא : " ואתה איש גבעת השלושה בקצרך את קצירך הראשון זכור את קציר הדמים המשתולל כיום הזה בעולם". ואז יצאו הבנות במחול שחובר על ידי מתתיהו שלם הרועה מרמת יוחנן במילים: "כפינו נישא אל מרום בפינו תפילת השלום ".
לקראת החג לבשו כל המשתתפים לבן . כל תושבי הקיבוץ השתתפו בטקס. הגברים החזיקו בחרמשים ויצאו אל השדה הקרוב לבמה לקצור את הקציר הראשון בפני המוני החוגגים שהגיעו לכבוד החג לקיבוץ. הבנות הבוגרות הביאו מנחות במגשים נישאים ובקצב מחול. מילדי הגן ועד הכיתות הגבוהות של בית הספר לכולם היה תפקיד. הקהל גם הוא שותף כאשר הכרוז קרא "שנת תבואה חדשה " ענה לו הקהל "עומר, עומר תבואה חדשה" לשובע ולא לרזון, לברכה ולא לקללה."התרגשות היתה גדולה כשנישאו האלומות מן הקציר הראשון אל הבמה.
בתאור מרגש כתבה המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד את המילים האלה לאחר שלקחה חלק בטקס הבאת העומר באחד מקיבוצים:
ובמשק תכונה רבתי, השדות זהבו מקמה. ממשמשת עונת הקציר.
שעורים עליזות, ארוכות השפמים, לוחשות, עם כל רוח וקדות.
שבלים משבלות עומר-שי-בכורן. נתחמה פאת-שדה בסרטים צבעונים,
הוגבהה גם במת-ההנפה משובצה חכלילי נוריות,
!השעורים מרטיטות כמו מונעות-ציפייה: עוד מעט יהי האות
קהל-עם רב כבר נוהר מדריכים, מי ברגל, מי ברכב פאר.
ורבים ורצויים האורחים, הומיה מאדם החצר.

טקס הבאת העומר, קיבוץ גבעת השלושה

טקס הבאת העומר, קיבוץ גבעת השלושה

טקס הבאת העומר, קיבוץ גבעת השלושה

טקס הבאת העומר, קיבוץ גבעת השלושה

עם השנים בהרבה קיבוצים חדלו מלערוך את החג החקלאי הזה. אך עדיין יש השומרים את מסורת חגיגת ראשית קציר השעורים.
בקיבוץ גבעת השלושה שנערך לחגוג את חגיגות תשעים שנה להיווסדו עומדים לשחזר חג זה ולהחזיר עטרה ליושנה.
כתבה יעל שהם
תחקיר חזי ראובני

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s