עיתונות עברית היסטורית "הלבנון"

מדי פעם מובאים ציטוטים מעיתונות התקופה, לכן נקדיש את הכתבות הקרובות בסיפורם של עיתונים אלו.
העיתונות העברית בראשיתה מהווה מקור ראשוני בעל חשיבות עליונה לחקר תולדות היישוב בארץ והנעשה בקהילות היהודיות בתפוצות, והיא שופכת אור על תחיית השפה העברית והכתיבה העיתונאית העברית.
"הלבנון – מכתב עתי לבני ישראל בשפת עבר": העיתון העברי הראשון בא"י. יצא לאור בהפסקות בשנים 1886-1863, בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. מייסדו ועורכו הראשי היה יחיאל ברי"ל [ר"ת ע"ש אביו בן רבי יהודה לייב] . בין עורכיו היו גם: מיכל הכהן, י"מ סלומון ודר' מאיר מרקוס להמן. כתבו בו מחשובי הרבנים האורתודוכסים מאנשי היישוב הישן וראשוני חובבי-ציון. המטרה הייתה להביא חדשות מיישוב א"י והארצות הסמוכות וידיעות על העם היהודי במקומות יישובו. ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית [המתנגדים] בירושלים, התנגד לרעיון יישוב א"י, אם-כי תמך בייסוד המושבה מוצא. ההתנגדות נבעה מכך שרצו להפנות את היהודים למלאכה ולהתיישבות חקלאית, במקום להקדיש עצמם ללימוד תורה בלבד. העיתון, גם, ניהל פולמוס נגד הצעות התיקונים בדת שהציעו חוגי המשכילים.
משנת 1881 שינה 'הלבנון' כיוון והביע תמיכה בתנועת חיבת-ציון והחל לעודד עלייה והתיישבות יהודים בא"י . לעיתון היה נספח 'כבוד הלבנון' ובו חידושי תורה או דברי ספרות.
שנה לאחר צאתו לאור סגרו אותו העות'מאנים, בעקבות הלשנה. לאחר כשנה חידש ברי"ל את הופעתו בפריז [1870-1865]. העיתון עבר למיינץ [1882-1871] כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי בגרמנית "דער איזראליט". בעריכה השתתף גם דר' מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך להתמקד בענייני א"י.
יחיאל ברי"ל: נולד בתקצ"ו [1836] בפודוליה. עבר ממקום למקום, שהה בבוקרשט והיה מקורב למלבי"ם. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 עלה לא"י והתיישב בירושלים. חבר בעדת הפרושים ונשא לאישה את בתו של יעקב הלוי ספיר [בעל 'אבן-ספיר']. ב-1862 הקים עם י"מ סלומון ומיכל הכהן את בית-הדפוס השני בירושלים [הראשון היה של ישראל ב"ק].
בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19 החל לפעול למען הרעיון של הקמת מושבות איכרים יהודים בא"י. פעל להקמת המושבה 'מזכרת-בתיה' [עקרון], עם הרב מוהליבר. בא ארצה עם 11 המשפחות הראשונות של המושבה. ניסיון זה לא עלה יפה ולכן חזר לחו"ל.
פעילותו בענייני העלאת איכרים יהודים מרוסיה לא"י והמשבר הכספי והאישי שעבר גרמו להפסקת הופעת 'הלבנון. אמנם ניסה לחדש את הופעתו בלונדון, ללא הצלחה. לאחר מותו הפתאומי ב-1886, לא היה ל'הלבנון' המשך.

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s