עיתונות עברית היסטורית – "חבצלת"

"חבצלת" – מכתב עתי לבית ישראל: כתב עת עברי שיצא לאור שיצא לאור בירושלים ב-1863 ע"י ישראל ב"ק [נקרא גם דרוקר שפירושו "מדפיס". לפי מסורת משפחתית שם המשפחה הוא ראשי תיבות "בעל-קורא", תפקידו של אבי המשפחה ר' אברהם, בביהכ"נ של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. מסורת אחרת: שמקור השם הוא בן-קדושים, ע"ש אחד מאבות המשפחה שנהרג על קידוש השם]. 1911-1870 ערך את העיתון חתנו ישראל דב פרומקין. שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
כותרת המשנה: "ישמיע חדשות מערי יהודא וחוצות ירושלים: יודיע גדולות מבית תוגרמה [=טורקיה] בכללה: יגיד ויבשר כל הנעשה והנשמע בכל ירכתי תבל לרוות נפש קוראיו דשן…". כותרת המשנה משקפת את מגמת העיתון להעמיד את ירושלים במרכז תודעת קוראיו. העיתון נוסד כמתחרה ל"הלבנון", שהיה עיתונם של הפרושים בעוד "החבצלת" ייצג את קול החסידים ואף הספרדים.
בעיתון היה מדור מיוחד ליישוב הארץ וידיעות על התפתחות היישוב. הדפסת העיתון נפסקה לאחר הגיליון החמישי וחודשה רק לאחר חמש שנים [1870] ואז נוספה מעל הכותרת הסיסמה "מבשרת ציון". ב-1871 הפך לשבועון, שמטרתו הברורה: להשרות תחושת ביטחון ושגשוג ולמשוך מתיישבים לא"י.
ב-1882 הפך אליעזר בן-יהודה לעורך בפועל. 1882-3 נלחם העיתון נגד חברת כי"ח ופקידי הברון שעיכבו, לדעתו, את פיתוח הארץ בדרך עמל עצמאי של יהודים, ונגד המיסיון שפעל בקרב עולי העלייה הראשונה. העיתון כלל מאמרים על השפה העברית ודברי עידוד ותמיכה במושבות העלייה הראשונה. ב-1883 מינה פרומקין את יעקב גולדמן לעורך, ובן-יהודה פרש לערוך את "הצבי" והקו הלוחמני התמתן. לאחר שפרומקין שב מרוסיה היה הרוח החיה בעיתון. העיתון הפך מקורב לחרדים בירושלים ואף יצא נגד האבל הלאומי בפטירתו של הרצל. בשנת השמיטה תר"ע פעל למען שמירת השמיטה ללא הסתמכות על היתר המכירה, כן התנגד לעלייה חפוזה לא"י.
"חבצלת" היה גם שמו של בית הדפוס בו הודפס העיתון. בית הדפוס הוקם בכספי משה מונטיפיורי, כחלק מתכנית ה"פרודוקטיבציה" שלו. בשנותיו האחרונות היה "חבצלת" סולידי ושקט בדרך כלל. הוא המשיך להיות עיתונם של חרדי ירושלים. ב-1911 הופסקה הדפסת העיתון.
ישראל דב בער פרומקין: נולד בתרי"א בפלך מוהילב למשפחה של חסידי חב"ד. בגיל 9 [1859] עלה עם הוריו ואחיו לירושלים. בגיל 15 נישא לביתו של ר' ישראל ב"ק. אשתו נפטרה ונישא שנית לבילקה אחותו של אפרים כהן רייס, מנהל בי"ס למל. פרומקין התגורר בעיר העתיקה ב"חצר החבצלת", שנקראה ע"ש בית הדפוס והעיתון. היה פעיל ציבור וסייע לאנשי "אעלה בתמר", עלייה מתימן, שהתיישבו בכפר השילוח ועזר להם להקים משכני קבע. ניסה אף, ליישב יהודים בנאבי סמואל, אך הניסיון לא עלה יפה. בנו גד היה השופט העליון היהודי הראשון בימי המנדט הבריטי. נפטר בתרע"ד [1914].
כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s