עיתונות עברית היסטורית – "המגיד"

"המגיד" – חדשות וקורות הימים: רחוב כל-שמו בשכונת מחנה-יהודה [ראה גיליון 340 תשע"ג].
השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. יצא לאור בין השנים 1903-1856, תחילה בליק שבפרוסיה המזרחית ואח"כ בברלין, קרקוב ווינה.
1880-1856 נערך ע"י אליעזר ליפמן זילברמן ודוד גורדון. 1886-1880 נערך ע"י דוד גורדון ובנו דב. ב-1890 העביר יעקב שמואל פוקס [פוכס] את העיתון מברלין לקרקוב והיה לעורכו. ב-1896 מינה לעורך עת שמואל מנחם לאזר, שערך את העיתון עד 1903, עת שפוקס הסתבך, נאלץ לעזוב את קרקוב ולסגור את העיתון.
הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1865, לפני חג השבועות בליק. המילה 'עיתון' טרם נוצרה [בן-יהודה יצר אותה ב-1891] ולכן תואר העיתון כ"מכתב קורות הימים". בעמוד הראשון הובטח: "יגיד ליעקב מהנעשה בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי – לתועלתו ולתועלת השפה העבריה הנחמדה". דוד גורדון העורך השני ומתומכי 'חיבת-ציון', הפך את העיתון לאחת הבמות החשובות של תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה, ושל ההתיישבות בא"י.
המטרה הייתה לפרסם ידיעות מהמתרחש בעולם ומהמתרחש בקרב היהודים. כמו"כ פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים לצד ענייני היום. כתבו בו ממיטב סופרי ומשכילי העולם היהודי של המאה ה-19. מ-1893 אסרה הצנזורה הרוסית, הפצת כתב העת ברוסיה, מה שפגע מאוד במרכזיותו ובמימונו של העיתון והביא לסגירתו.
כדי לזכות בקהל קוראים רחב ניסה להימנע מלהתערב בפולמוסים השונים שהסעירו את העם היהודי ברוסיה. עם זאת התנגד העיתון לרעיונות של הרפורמה ביהדות, אך תקף גם את המתנגדים הקיצוניים לשינויים ואת אזלת יד הרבנים לסייע בבעיות השונות שניצבו לפני יהדות רוסיה. משנת1893ועד לסוף ימיו שינה את שמו ל"מגיד לישראל".
העיתון תמך בעלייה ויישוב היהודים בא"י ובתנועת חיבת-ציון והתנועה הציונית.
אליעזר ליפמן זילברמן: נולד ב-1819 בקניגסברג, בן ליהודים שהגיעו מרוסיה. ב-1823, מת אביו והוא התחנך אצל משפחת אמו בפלך קובנה. בבגרותו שב לליק, שם התמנה לשוחט ורב ולקח חלק בפעילות ציבורית בעיר. ב-1862 ייסד את חברת "מקיצי נרדמים" בעיר ליק, כדי לפרסם ספרי יסוד בהגות המימון הראשוני הגיע ממשה מונטיפיורי. ב-1875 החל לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו, "אלה תולדת בעל המגיד". נאלץ להפסיק את הכתיבה, לאחר שקיבל מכתב תקיף מאחד מקוראיו. כאות הוקרה לפועלו קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייפציג. נפטר ב-1882 לאחר מחלה ממושכת.
דוד גורדון: נולד ב-1831 ליד וילנה, קיבל חינוך מסורתי והתקרב להשכלה. ערך את 'המגיד' שנים רבות, עד יום מותו ב-1886.היה פעיל בתנועת חיבת ציון.
יעקב שמואל פוקס: נולד בביאליסטוק בתרכ"ז [1867]. למד לימודים כלליים ושפות זרות, למד שנה אחת בתלמוד-תורה ולאחר מכן בבי"ס כללי. ב-1884 החל לכתוב מאמרים ב'הצפירה' וב'המליץ'. פעיל באגודת "בית ישראל" להפצת דעת העברית בברלין [1886]. נפטר באנגליה בתרצ"ח [1938].

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s