הירקון- מנחל איתן לשמורת טבע

שפעת המים הנובעים ממאות המעיינות שמזינים את נחל הירקון הפכוהו לנחל האיתן הגדול ביותר באזור החוף של ארץ ישראל. אולם לא רק מעיינות מספקים לירקון כמויות אדירות של מים אלה גם אגן ניקוז המשתרע במרכז הארץ ויוצר מעין מניפה כשבסיסה בין ירושלים לשכם.
בספרו של מנחם מרקוס ," מדריך ישראל החדש" כרך 9 מסופר כי עד למלחמת העולם הראשונה היו ביצות רבות וסבך צמחיה צפוף משני עברי גדות הנהר. מצב זה יצר מכשול טבעי חשוב בימי קדם וכך חילק את ארץ ישראל בין צפון הארץ לדרומה. כמות המים הגדולה ואדמה חקלאית טובה הביאו את מייסדיה של המושבה העברית הראשונה פ"ת להתיישב על גדות הירקון ולהתחיל בפיתוח חקלאי. בתקופה זו הגיעה הזרימה במקורות הירקון ל60 מילון מ"ק בשנה.
השלטון הבריטי החל ב1936 ביוזמה לתפוס מקצת מן המעיינות באיזור ראש העין (ראס אל עין) להכניסם לצינורות ולהוביל את המים לתגבור אספקת המים לירושלים. pic6325
השינוי הגדול שחל בזרימת המים ממעינות הירקון אל הנחל חל כאשר מדינת ישראל החליטה כי יש לפתח את הנגב ולספק מים עבור החקלאות המתפתחת בעשרות המושבים והקיבוצים שנוסדו בנגב עם קום המדינה והושבת העולים החדשים שם. בתוכנית שנקראה "אוצרות המים" קובעים מומחי המים של המדינה הצעירה כי " היות ובסביבתו של הירקון אין מחסור במים מפאת האפשרויות הרבות לניצול מי התהום , הננו רואים את עיקר תפקידו באספקת המים לנגב." תכננו והחלו מיד בביצוע. בינואר 1952 במבצע של חברת "מקורות" ,נתפסו 95% ממי המעינות המרוכזים לרגלי מבצר אנטיפטרוס, הקמת סכר והכנסתם לצינורות בקוטר של 66 אינץ'. דרישות ביטחוניות חייבו הקמת מערך תחנות השאיבה והאיגום שניבנו תת קרקעית. החשש מהתנכלות טרוריסטית למפעל המים הענקי הזה דרש מיגון מכסימלי. ב14 ביולי 1955 נסתיימה בנית המפעל ומי הירקון החלו לזרום דרומה בקו שאורכו 108 ק"מ. חגיגה רבת משתתפים נערכה בתחנת השאיבה של "מקורות", בדרך לראש העין. ראש הממשלהד'אז משה שרת אמר: " היום אנו מטים את מי הירקון מן הערוץ בו זרמו מימי בראשית דרומה, למען יפרו שממה ויעזרו לביסוסו והקמתו של ישוב יהודי חקלאיחדש. מחר יבוא תורו של הירדן". התלהבות הישוב בארץ הייתה כה גדולה שיחיאל מוהר חיבר לכך שיר מיוחד עם לחן של משה וילנסקי אותו ביצעה שושנה דמארי– "הורה ממטרה".
"רן קילוח בצינור,
צינורות ‟ עורקי הנגב,
זה דרכו של המזמור ‟
מן הברז אל הרגב
יעלו מימי תהום.
משאבה אומרת לחם!
נגב, נגב, מה מיום?
נגב, ממטרות עליך!
אולם לא רק לנגב נתפסו מעינות הירקון. גם ערי גוש דן מתל-אביב ורמת גן ועד פ"ת כל המרחב העירוני זקוק היה למי שתייה. וכך הוקם "קו דן".
2007_05162007עצמאות0084

גן לאומי ירקון

גן לאומי ירקון


כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s