שפעת המים הנובעים ממאות המעיינות שמזינים את נחל הירקון הפכוהו לנחל האיתן הגדול ביותר באזור החוף של ארץ ישראל. אולם לא רק מעיינות מספקים לירקון כמויות אדירות של מים אלה גם אגן ניקוז המשתרע במרכז הארץ ויוצר מעין מניפה כשבסיסה בין ירושלים לשכם.
בספרו של מנחם מרקוס ," מדריך ישראל החדש" כרך 9 מסופר כי עד למלחמת העולם הראשונה היו ביצות רבות וסבך צמחיה צפוף משני עברי גדות הנהר. מצב זה יצר מכשול טבעי חשוב בימי קדם וכך חילק את ארץ ישראל בין צפון הארץ לדרומה. כמות המים הגדולה ואדמה חקלאית טובה הביאו את מייסדיה של המושבה העברית הראשונה פ"ת להתיישב על גדות הירקון ולהתחיל בפיתוח חקלאי. בתקופה זו הגיעה הזרימה במקורות הירקון ל60 מילון מ"ק בשנה.
השלטון הבריטי החל ב1936 ביוזמה לתפוס מקצת מן המעיינות באיזור ראש העין (ראס אל עין) להכניסם לצינורות ולהוביל את המים לתגבור אספקת המים לירושלים. 
השינוי הגדול שחל בזרימת המים ממעינות הירקון אל הנחל חל כאשר מדינת ישראל החליטה כי יש לפתח את הנגב ולספק מים עבור החקלאות המתפתחת בעשרות המושבים והקיבוצים שנוסדו בנגב עם קום המדינה והושבת העולים החדשים שם. בתוכנית שנקראה "אוצרות המים" קובעים מומחי המים של המדינה הצעירה כי " היות ובסביבתו של הירקון אין מחסור במים מפאת האפשרויות הרבות לניצול מי התהום , הננו רואים את עיקר תפקידו באספקת המים לנגב." תכננו והחלו מיד בביצוע. בינואר 1952 במבצע של חברת "מקורות" ,נתפסו 95% ממי המעינות המרוכזים לרגלי מבצר אנטיפטרוס, הקמת סכר והכנסתם לצינורות בקוטר של 66 אינץ'. דרישות ביטחוניות חייבו הקמת מערך תחנות השאיבה והאיגום שניבנו תת קרקעית. החשש מהתנכלות טרוריסטית למפעל המים הענקי הזה דרש מיגון מכסימלי. ב14 ביולי 1955 נסתיימה בנית המפעל ומי הירקון החלו לזרום דרומה בקו שאורכו 108 ק"מ. חגיגה רבת משתתפים נערכה בתחנת השאיבה של "מקורות", בדרך לראש העין. ראש הממשלהד'אז משה שרת אמר: " היום אנו מטים את מי הירקון מן הערוץ בו זרמו מימי בראשית דרומה, למען יפרו שממה ויעזרו לביסוסו והקמתו של ישוב יהודי חקלאיחדש. מחר יבוא תורו של הירדן". התלהבות הישוב בארץ הייתה כה גדולה שיחיאל מוהר חיבר לכך שיר מיוחד עם לחן של משה וילנסקי אותו ביצעה שושנה דמארי– "הורה ממטרה".
"רן קילוח בצינור,
צינורות ‟ עורקי הנגב,
זה דרכו של המזמור ‟
מן הברז אל הרגב
יעלו מימי תהום.
משאבה אומרת לחם!
נגב, נגב, מה מיום?
נגב, ממטרות עליך!
אולם לא רק לנגב נתפסו מעינות הירקון. גם ערי גוש דן מתל-אביב ורמת גן ועד פ"ת כל המרחב העירוני זקוק היה למי שתייה. וכך הוקם "קו דן".
גן לאומי ירקון
כתבה יעל שהם
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 