מתניה נתיבי ז"ל– אחד מן השלושה

רחוב קטן באזור מושב עין גנים הישן נקרא רח' "השלושה" . מתחת לשלט נרשם "שלושה בני עין גנים שנפלו במלחמת העצמאות, ( נתן בלס, מתניה נתיבי, ויוסף סימבול)." את סיפורו של מתניה סיפרה לי ברכה אחותו הקטנה שהייתה ילדה קטנה כשאחיה נהרג. בקשתי מברכה ספרי לי עליו . " אין מה לספר, הוא היה בן שבע עשרה וחודשיים מה הוא כבר הספיק לעשות." אבל נתנה בידי דברים שכתב עליו אחיו הבכור צבי ז"ל, שנפטר אך כתב כדי שזכרו של מתניה הנער לא ישכח. מתניה הנער היה עבורנו "מגש הכסף" עליו ניתנה לנו מדינה ישראל.
"עוד בהיותו ילד במושב התקבצו סביבו ילדי המושב ובצל עץ התות הענקי, שהיה בחצר ביתו בעין גנים. מתניה היה מרכז חברתי , מומחה בידיו לתקן כל דבר. לעצמו בנה אופנים עם מנוע. בשכונה קראו לו "הילד בעל האופניים עם המנוע". בגיל צעיר מאד כבר פעל בשורות ארגון "ההגנה". ליד ביתנו היה פרדס ובו היה הסליק (מחסן הנשק הסודי שהוחבא מפני השלטון הבריטי , עמוק באדמה. בהשגחת אבינו שמואל " . מתניה נתיבי זל
בפרוץ מלחמת השחרור, עוד בטרם מלאו למתניה 17 התגייס ונשלח מיד לעזרת עמק הירדן שהותקף על ידי כוחותיו של הצבא הסורי. מתניה הנער, בעל מיומנויות בכל כלי המלחמה ובעל מקצוע לפתרון כל הבעיות הטכניות בשטח, הצטיין באומץ לב ותושייה. נלחם בקרבות קיבוצי "מסדה"ושער הגולן. והיה בין ההודפים של כוחות האויב שתקפו בעוצמה רבה את שתי הדגניות. עם נסיגת האויב מעמק הירדן הועבר מתניה נתיבי לעזרת הלוחמים במושבה הוותיקה ,סג'רה שבגליל התחתון. עד אז בכל החודשים שלחם היה כותב מכתבים ושולח להוריו. לפתע פסקו להגיע המכתבים המיוחלים. דאגה חדרה ללב ההורים, אך הימים ימי לחימה קשים לא מקשים קושיות ומטרידים את השלטונות.
צבי, אחיושל מתניה סיפר כי יום אחד בהולכו ברחובה של פתח תקווה נגשה עליו אשה- מכרה ושאלה אותו "נו ואיך ההורים הגיבו ואיך מתמודדים?". צבי לא הבין מה שאלה האשהאך האשה, מיהרה להסתלק. צבי רץ אחריה ושאל אותה על מה היא מדברת? בשפה רפה ענתה כי שמעה משהו על נער מעין גנים שנהרג בקרב על סג'רה. מידית לקח צבי ג'יפ שנתן לו המוסכניק המקומי. "קח את הגי'פ הזה, הוא של רופא שנהרג." צבי וחברו נסעו ישר לרב הצבאי בעפולה אולם שמו של מתניה לא היה ברשימות. כך הם נסעו ממקום למקום עד שהגיעו בסכנת נפשות לאזור הקרבות בסג'רה. "פגשנו את מפקד הגדוד שהיה מפקדו הישיר של מתניה, והוא סיפר כך: " מתניה היה גיבור . כדור פילח את מצחו, כשהוא ניצב מול האויב. הוא נפל בשטח שהיה בשליטתו של "צבא ההצלה" שלקאוקג'י, ב6.6.1948 . במשך מספר ימים לא יכולנו לחלץ אותו משדה הקרב." גוויות הנופלים הועברו לקבר אחים בעפולה. עוד לא היה לנו זמן להודיע למשפחות אנחנו עדיין נלחמים." צבי וחברו חזרו בארבע בבוקר לפתח תקווה להביא את הבשורה המרה להוריו של מתניה שמואל ולאה. חלוצים היו הוריו של מתניה וציונים בכל רמ"ח אבריהם. הם מעולם לא השמיעו קול מירמור או טענה. הם ידעו , אנחנו נאבקים על קיומנו במאבק נגד שבע מדינות ערב שפלשו לארץ ישראל עם הכרזת המדינה על ידי בן גוריון. אחותו של שמואל נתיבי, זיוה איבדה את בנה ארז הירשלר בקרב על קיבוץ רבדים שהיה בגוש עציון. אחותה של לאה נתיבי איבדה במלחמת השחרור את בנה יצחק פוחס שנפל ב"שיירת העשרה" בדרכם לעזרה לגוש עציון.
מסכמת ברכה צוער אחותו הצעירה של מתניה שעדיין גרה ברחוב עין גנים. שלושה בני דודים נפלו לנו במשפחה, במלחמת העצמאות. ואנחנו הלכנו ללוויות וישבנו שבעה. אנחנו משפחת השכול.

רחוב השלושה בעין גנים

רחוב השלושה בעין גנים


שמואל נתיבי גדל במשפחה ציונית ועלה לארץ ב1912 מביאליסטוק שבפולין כחלוץ בעליה שניה. והביא את כל משפחתו ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. המשפחה השתקעה בפ"ת. הוא נישא ללאה לבית גלוזמן , שאביה היה בין מייסדי מושב עין גנים ב1907
לאה ושמואל נתיבי חלוצים ובונים העניקו לילדיהם חינוך ציוני עמוק . שם לא שאלו שאלות. כולם נרתמו לעזרת הכלל . צבי הבכור שרת בצבא הבריטי. למתניה הנער היה ברור שהוא הולך בדרך בה חונך.
כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, נופלי פתח תקוה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s