נטע הרפז- ידו בכל

הקורא את תולדותיו של נטע הרפז(גולדברג) באנציקלופדיה של תדהר על ראשוני הישוב היהודי בארץ ישראל המתחדשת, ובספרים נוספים שנכתבו אודותיו מקבל סחרחורת. מאז עליתו לארץ ב1909 במסגרת העליההשניה ועוד לפני כן בוורשה בירת פולין , היה פעיל בכל מעשה ציוני-סוציאליסטי שנעשה כאן בארץ. היה חבר באגודת "השומר", היה פעיל פוליטי במסגרת מפלגות הפועלים – "פועלי ציון" ו"הפועל הצעיר". היה חברם הקרוב של כל מנהיגי העליההשניה- יצחק טבנקין, ברל כצנלסון, יצחק בן-צבי, רעיתו רחל ינאית-בן צבי, רחל המשוררת ועוד'. כולם שזורים היטב בפעילותו העניפה ברחבי הארץ וגם בחו"ל.

נטע הרפז

נטע הרפז


אולם, את עיקר פעילותו השקיע בביצוע רעיון מקורי ביותר לפתור את בעיית "כיבוש העבודה העברית". ממגוון נסיונות קודמים הבין נטע הרפז , שמשמרות פועלים בשערי פרדסי פתח תקווה , לא יתנו פתרון לפת הלחם לו זקוקים היו הפועלים כדי לשרוד. חייבים למצוא דרך כדי שלפועלים החדשים העולים לארץ ,תהייה תעסוקה ופרנסה בצידה. פרדסני פ"ת לא רצו לקבל את הפועלים הסוציאליסטים. התארגנות עובדים, דרישה לזכויות סוציאליות, ואי נסיונם של הפועלים היהודים בעבודה חקלאית יצרו התנגדות עזה אצל איכרי המושבות לקבלם לעבודה. נטע הרפז יזם רעיון מהפכני. הוא הקים "קבוצות קבלניות" והם הגישו הצעה כלכלית לאכרים. "תנולנו שטחי פרדס . אנחנו נעבדו , נבצע את כל העבודות הדרושות כולל קטיף הכל במחיר שנקבע מראש. הקבוצה הקבלנית הראשונה שהוקמה הייתה קבוצת "אחווה" שקיבלה לעיבוד 17 פרדסים ו7 כרמים. תוך זמן קצר מנתה הקבוצה 80 פועלים שכללה גם גרעין במקווה ישראל. עד מהרה נוסדו עוד קבוצות כאלה בפתח תקווה כמו "העבודה" שמייסדה היה לוי שקולניק (אשכול), הצלחתו של נטע כמובן קידמה אותו לתפקידי מפתח בועד הפועלים, למרכז המפלגה ולועד פועלי יהודה יחד עם אברהם הרצפלד וחבריו.
שכונת תל נטע, לאורך שביל היום רחוב קפלן, צלם, זולטן קלוגר, תחילת שנות ה- 50

שכונת תל נטע, לאורך שביל היום רחוב קפלן, צלם זולטן קלוגר, תחילת שנות ה- 50


פריחת הרעיון הקבלני היתה קצרה. עם גלוי מחתרת "נילי" החלו הצרות עם התורכים. נטע הרפז ועשרה מחבריו מתנדבים להיאסר על ידי התורכים כדי להרגיע את הרוחות ומתוך תקווה כי התורכים לא יתעללו באזרחים בעלי נתינות תורכית שהיתה לכל ה11 מפתח תקווה. הקבוצה נלקחת לדמשק שלושה מחבריה נפטרו ממחלות שנדבקו בכלא התורכי. את נטע הרפז הצליחו לשחרר בכספי שוחד לאחר חמישה חודשים. 10 לירות זהב ניתנו תמורתו והוא שב למושבה.
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה וכניסת השלטון הבריטי שוב מתגייס נטע הרפז והפעם לארגן קבוצות להתיישבות של חלוצי העליה השלישית. קבוצת "מעבר" בהנהגתו ובשיתוף יעקב פרוזנסקי עולים לתיישבות על גבעה נישאה בקצה המערבי של פתח תקווה וביחד עם פלוגת "עין חרוד" הם מקימים קיבוץ שיקרא בהמלצתו על שם שלושת חבריו שמתו בדמשק ,- "גבעת השלושה. הוא ממייסדי "קופת חולים", נציג בקונגרסים הציוניים בבזל, מפרסם מאמרים בעתוני הפועלים- "דבר", "הפועל הצעיר", האחדות ועוד. במלאת 40 שנה לעליתו לארץ הוא נרשם בספר הזהב של הק.ק.ל ע"י מרכז קופת חולים.
פסגת פעילותו הייתה עם הקמת המדינה נבחר כחבר לכנסת הראשונה מטעם מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).
בפתח תקווה עוד בחייו נבנה בית על שמו "בית נטע", שהיה מרכז תעוד ופעילות תרבותית. כלל ספריה רחבה וארכיון הסטורי של תנועת הפועלים במקום. נטע הרפז נפטר ב1970 בגיל 80. השאיר אישה , בן ובת.
אולם פה כל נשכח. את בית נטע מכרה ההסתדרות בשנות השמונים. אפילו רחוב אין על שמו של אחד מן המנהיגים החשובים, היצירתיים ורבי ההשפעה שהיו לה לאם המושבות .

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מנהרת הזמן, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על נטע הרפז- ידו בכל

  1. מרטינה בובר הגיב:

    משהו מאד חסר כאן!
    מכל הסיפור המעניין לעיל- אין לי מושג מה היא שכונת תל נטע, איפה היתה/ עודנה.

    • מרטינה שלום רב

      שכונת תל נטע הייתה שכונה של פעולים. הנהיג אותה ישראל פינברג. לימים ראש העיר של פתח תקווה.
      השכונה הייתה שורה של כמה בתים לאורך מה שהיום רחוב קפלן בפתח תקווה. המשך של בית חולים בלינסון. בית חולים שנייד נמצא על השטחים של השכונה.

      באחת הקבוצות של בני פתח תקווה גברו על "בית נטע" אף אחד לא באמת יודע מי היה ומה היה.
      זהו כל הסיפור
      נוני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s