תל- נטע , השכונה שנעלמה

ותיקי פתח תקווה ודאי זוכרים , את השכונה המערבית ביותר של המושבה ליד בית החולים בילינסון . זו הייתה קבוצת בתים קטנה מוקפת ירק המנותקת מן העיר ורק דרך עפר מובילה אליה.
מה קרה לשכונה. כיצד לפתע נעלמה. מה קרה לדיירי השכונה ולמה היא נהרסה. את כל השאלות הללו הפניתי לבני משפחת הדסי שנולדו בה , גדלו שם ותרמו רבות לעיר פתח תקווה כל אחד בדרכו.
ב1926 רכשה ההסתדרות הציונית באמצעות קרן היסוד, חלקת קרקע, של מאה דונם של "גן קרמניצקי" ,שהשתרע מערבית למושבה פ"ת בשטח שכיום מוקם עליו בית חולים בילינסון. המטרה הייתה ליישב בשטח קבוצות פועלים שעלו במסגרת העלייה הרביעית ולהכשירם לעבודה חקלאית בטרם יעלו ויקימו ישוב חדש בגליל , בעמק חפר ובגוש תל-מונד. עשרות פועלים התקבצו ובאו למקום ושוכנו באהלים או צריפים ארעיים וחיפשו עבודה אצל איכרי המושבה. מנהיג הקבוצה היה מאיר גרבובסקי (ארגוב), לימים מחותמי מגילת העצמאות וחבר כנסת מן הראשונה ועד החמישית שבה נפטר. בין השנים 1926-1928 כללה הקבוצה כ100 פועלים ופועלות מתנועת "צעירי ציון" חדורי להט ציוני להתיישב ולפתח את ארץ ישראל. הפועלים יצאו להתיישבות חקלאית ברחבי הארץ. אולם קבוצה קטנה של 7 משפחות פנתה ל"מרכז החקלאי" ובקשה להכות שורש במקום ולהקים שם את בתיהם. בתמורה התחייבו אנשי הקבוצה לטעת פרדס תפוחי זהב, לעבד אותו וברווחיהם ,להחזיר לבעלי החנויות בפתח תקווה את החובות שהשאירו הפועלים שיצאו להתיישבות. 7 המשפחות התמקמו בצריף גדול שחולק לחדרים וכל משפחה קבלה חדר לעצמה. את בית האריזה הפכו לחדר אוכל , מטבח ומחסו בגדים. לשכונה החליטו לקרוא " תל-נטע" כי חקלאים היו.
יעקב הדסי (שהיה לימים מזכיר פועלי פ"ת ) ואחיו נחום (חבר מועצת העיר שנים רבות ויקיר העיר)נולדו במקום והם מספרים:. " רק כעבור כעשר שנים החלו חברי הקבוצה, לבנות את בתיהם הפרטיים, כל אחד מן הקבוצה בנה בית בן חדר וחצי , מטבח קטן ושירותים פרטיים ויצאנו למרחב." "אנחנו הלכנו בדרכי העפר עד לבית הספר לילדי עובדים , ביה"ס ע"ש משה הס. כל בוקר יצאו 14 ילדי תל-נטע ללימודים. כחניכי תנועת העבודה הונף הדגל האדום ביום האחד במאי. הווי נפלא נרקם בין ילדי תל-נטע המבודדים. ההורים כל אחד יצא לעיסוקו. זילבר, מנהל סולל בונה בפ"ת. ישראל פיינברגואשתו לנה במועצת הפועלים, ניסקהופוטרמן בתנובה, ושלושה חקלאים.

יעקב הדסי עובד בלול התרנגולות

יעקב הדסי עובד בלול התרנגולות


לנו ,מספרים האחים הדסי בגאווה ,היו 10 פרות, אבא שלנו היה חקלאי. ב1936 הקימו לידם את בית החולים בילינסון שהלך והתרחב. עם קום המדינה אפילו נסלל כביש, והשכונה צורפה רשמית לפ"ת. אולם עם השנים התרוקנה השכונה מילדיה שגדלו.
ב1968 בזמן שישראל פיינברג כבר היה ראש עירית פ"ת, הוחלט כי חייבים להקים את בית החולים לילדים, בתרומת , שניידר ואת מרכז לטיפול אונקולוגי. השכונה הקטנה הייתה תקועה כעצם בגרון לפיתוח בית החולים. בהסכמת שני הצדדים פונתה השכונה ונהרסה ואילו המשפחות קבלו פיצוי בתמורה לדונם וחצי ובית שהיה להם,בשווי שלוש דירות של אז. ארבע משפחות בנו ביתמשותף ברחוב צהל ושתי משפחות בנו ברח פיכמן. דירה אז עלתה 33.500 ל"י.( לירות ישראליות). כן, אומרים האחים הדסי, ההורים הסתפקו בכך " מקום לגור בו וכסף קטן למחייה. הם הרי היו חקלאים ופנסיה לא הייתה להם."
בנות משפחת זילברמן בתל- נטע

בנות משפחת זילברמן בתל- נטע


עירית פ"ת נענתה לבקשת חבר מועצת העיר נחום הדסי והקימה גן קטן ממול לשכונה ובו סיפורה של תל-נטע, השכונה שנעלמה.
ילדי תל-נטע

ילדי תל-נטע


כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s