שלמה מילר – הבכור שנפל

אביב 1947 בפתח תקווה וסביבותיה היה סוער. התסיסה בקרב ערבים התגברה ככל שהלכו וקרבו הדיונים באו"ם על עתידה של ארץ ישראל לקראת הכרעה. הבריטים הודיעו שהם מבקשים להוציא את כוחותיהם מהארץ. והשאלה למי יעבור השלטון ניסרה באוויר. מדי לילה "פקדו" יחידות ערביות ופגעו בבתי תושבים ששכנו בפרוורי המושבה. באחד הלילות נהרג צמח הלפרין, חבר שכונת גאולה הצמודה לשעריה . משה מליח שיצא לשמור על "שכונת החיילים המשוחררים", נתקל בקבוצת ערבים שחדרה לאיזור. הם פגעו בכלבו ולאחר שהשיב אש נמלטו הפורעים לעבר "בהדרגה"(היום כפר מעש), וחדרו לבית הקצה הכפר . השומר מליח שעקב אחריהם הניסם אך בדרכם, פצעו שני ילדים והוא עצמו נפצע.
הנהגת הישוב דרשה מהממשלה הבריטית כי תפעל להבטיח את שלום התושבים. למרות הגדלת השמירה הבריטית, לא פסקו ההתנכלויות כנגד קריית מטלון, סגולה , עין גנים ועוד. השקט לא חזר לאזור. באחד הלילות ,נרצח אהרון שבילי משכונת חסידוף , עקבות המרצחים הובילו לכפר הערבי פג'ה ולשבט "ערב סאוארקה", השוכן בין גת רימון ויהודייה.

שלמה מילר

שלמה מילר


הוחלט במפקדת "ההגנה" שלא להסתפק יותר בהגברת השמירה אלא לנקוט בפעולת תגמול רצינית שתרתיע את הפעילות הערבית העוינת ותמנע את המשך הגניבות והרצח.
התאריך שנקבע היה ה20 במאי 1947 . בתכנון ההתקפה לקחו חלק אנשי המודיעין בשיתוף עם דני מס (אחר כך, מפקד כוח הל"ה שנפלו בדרכם לגוש עציון) , רופאים ואנשי מגן דוד , נוטרים וכוח פלמ"ח . יחידה אחת של הפלמ"ח בראשה הוצב שלמה מילר, התארגנה מבעוד מועד ב"משק הפועלות", ופנתה לכיוון הכפר פג'ה. היחידה השנייה לכיוון יהודייה. המידע המודיעיני קבע כי ראשי הכנופייה שאחראית לפעילות הרצחנית בפ"ת מתרכזת בבית קפה מסוים בתוך הכפר. בספר של ז. יואלי" כובשים ובונים" על תולדות פ"ת הוא מצטט את אחד ממשתתפי הפעולה ראובן ספירשטיין : " שלושה היינו, אנשי חי"ש שצורפנו לפלמ"ח לביצוע הפשיטה בפג'ה. יום לפני הפעולה היינו בפרדס בעין גנים שבו הוכן חומר הנפץ. בערב רוכזו כל המשתתפים . שלמה מילר מפקד היחידה מסר לנו על התפקיד שלפנינו. הסביר את דרך ההתקדמות , ההתקפה והנסיגה."
שלמה מילר, מיתוך חוברת לזכרו

שלמה מילר, מיתוך חוברת לזכרו


בשעה 9 בערב הצטיידו בנשק- סטנים, טומיגנים, רימונים וחומר נפץ לפיצוץ בית הקפה. הכוח בראשו שלמה מילר, הסתער על בית הקפה בעוד אנשי החבלה מניחים מטען חומר נפץ. בחילופי האש נהרגו 3 ערבים . שלמה מילר נפצע קשה וצנח. הכוח התארגן לנסיגה כשהם מנסים לעצור את הדם הרב ששתת ממילר. הוא הובא לבית חולים השרון אך כעבור מספר שעות נפטר. בית הקפה וסביבותיו פוצצו בחומר נפץ. המשורר נתן אלתרמן הקדיש לאירוע שיר הנקרא " פתח תקווה והמשטרה" הוא לועג לפעילות המשטרה הבריטית , ומשבח את פעילות כוחות ההגנה. " במקום המשטרה, יוצאת קבוצה אחרת למנוע את האש מלגרוף את המחוז".
שלמה מילר הבן הבכור של גבעת השלושה , נפל ב20 למאי 1947 והיה לחלל הראשון של מלחמת השחרור בטרם החלה.
בחוברת שיצאה לזכרו נכתב: "הידיעה שנפל, הממה אותנו והלמה על ראשיינו כבקורנס כבד."
בנם של זוסיה ולובה מילר, ממקימיה הראשונים של גבעת השלושה הקדיש עם בגרותו את כל זמנו לשורות הביטחון. בגיל צעיר עבר קורס טייס בחברת "אווירון" והיה מהטייסים הראשונים של הפלמ"ח. כל ילדי הקיבוץ היו מחכים כשטס מעל לקיבוץ במטוסו ומשליך סוכריות וממתקים לילדים. דמותו המצודדת. יפה תואר, גבוה, חייכני ונעים הליכות הייתה נערצת בישוב וכך גם גודל המכה. הלוויה ההמונית החלה מבית חולים בילינסון דרך בית עירית פתח תקווה לעבר בית הקברות הקטן של קיבוץ גבעת השלושה. מנהיגי פ"ת לצד חברי הקיבוץ ליוו את מילר בדרכו האחרונה. חברו מנוער וידידו הקרוב נתן קליין (לימים המשורר נתן יונתן ) הקדיש שיר לשלמל'ה. " היה שקט ילדי והחרש
האור כבה ודעכה האש
יד אמא מן הערש תשמט
הלילה נח בינינו רע מת.
בן 23 היה שלמה מילר בנופלו.

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, נופלי פתח תקוה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s