שירת אסתר

הרחוב שירת אסתר נמצא בשכונת קרול ותחילתו ברח' אסירי ציון וסופו ברח' ללא מוצא. נקרא ע"ש המשוררת אסתר ראב.
אסתר נולדה ב-1894, במושבה פ"ת, שהוריה לאה ויהודה ראב, היו בין מייסדיה. אביה ר' יהודה ידוע כחורש התלם הראשון, בין חופרי הבאר הראשונה והשומר הראשון במושבה. בהיותה בת 15, אסר עליה אביה ללמוד בביה"ס של המושבה, בו למדו במעורב בנים ובנות. התנגדותו פגעה בה ולדבריה אף השפיעה עליה לאורך שנים.

אסתר ראב, דיוקן אישי, ציונה תג'ר

אסתר ראב, דיוקן אישי, ציונה תג'ר


אסתר הייתה המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי הארץ. עובדה זו בולטת בשירתה שהושפעה מהנוף הארצישראלי ולכן כונתה "המשוררת הצברית הראשונה". בשיריה ביטאה את אחדות נפשה, הרהוריה וכיסופיה, עם נופה הבתולי הראשון של אם המושבות. השפעת הארץ ניכרת בכתיבתה ובתיאורים המופיעים בשיריה. הלשון הפשוטה והארצית בה היא משתמשת וסגנונה התמציתי, החד לעיתים. היא ייחודית בכך ש'שירי הארץ' שלה אינם ניסיון להביע מתוך עולמה את האהבה לארץ, אלא הם עצמם עולים ומתפתחים מתוך חווית הארץ, שלעיתים מכוונת אליה במפורש. מראשית ילדותה, ספגה מחוויות חיי המייסדים ומאבקם הקשה בטבע ובאדם. כך היא מתארת את המושבה: "מראה המושבה היה עצוב קצת. הבתים היו רחוקים זה מזה וסגורים, והתריסים על-פי רוב מוגפים; אנשים אלה היו חדשים בארץ…אנשים אלה היו מיוחדים במינם…". היא מתארת כיצד חיה ממש את החקלאות, אביה היה מודד את התבואה על-פי גובהה, וכיצד נעצבה כאשר עקרו כרם-יין שנכשל. חייהם היו קשים, בשל כשלון החקלאות במושבה, ובקושי היה מה לאכול.
מזגה הסוער ושאיפתה לאורח חיים חדש, קרבוה לאנשי העלייה השנייה. חרף התנגדות בני משפחתה יצאה לקבוצת דגניה ב-1913. לאחר שנה חזרה לפ"ת. בסוף 1921 נישאה בקהיר לבן-דודתה, יצחק גרין, ושהתה מספר שנים במצרים. חזרה ארצה והתגוררה בת"א עד 1944 ואח"כ חליפות בכפר-סבא, ת"א, פ"ת, אבן-יהודה, כפר-יחזקאל וטבעון, שם נפטרה (4.9.1981) ונקברה בפ"ת. מרבית חייה התפרנסה ממה שהשאיר לה בעלה הראשון, יצחק גרין, שמת ב-1930. את שיריה החלה לפרסם בראשית שנות העשרים. היא נחשבת כאחת המשוררות הגדולות בספרות העברית החדשה. שירתה לירית, שורשית ורוויית נוף הארץ, שיריה קובצו באסופות: "קמשונים", "שירי אסתר ראב".ו"אסתר ראב/כל השירים". כמו"כ הופיע הכרך "אסתר ראב/כל הפרוזה".
אסתר נולדה בבית הראשון של משפחתה בפינסקר 21 ובשנים 1910-1901 גרו בביתם החדש ברח' רוטשילד [כיום הוא נקרא 'בית אלישיוב'], 'הבית החדש' נראה בעיני אסתר כארמון. ב-1978 הוענק לה התואר "יקירת העיר".
"הבית החדש"
בית אלישיב רחוב רוטשילד 48, צלם טודי זכריה שדה

בית אלישיב רחוב רוטשילד 48, צלם טודי זכריה שדה


כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, אמנות, נשים במושבה, סופרים, סיפורי פתח תקוה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s