מאבקים פנימיים במושבה המתחדשת

מייסדי פ"ת והמתיישבים הראשונים היו יהודים דתיים, מירושלים וממזרח אירופה, והם המשיכו לקיים מצוות ולשמור על אורח חיים דתי. גם הבילוסטוקאים, שחידשו את ההתיישבות במושבה בשנת תרמ"ג – 1883 היו שומרי מצוות.
בשנת תרס"ה – 1905 החלו להגיע מרוסיה החלוצים, בני העלייה השנייה , שהביאו אתם אורח חיים שונה ותרבות אחרת. החלוצים שהגיעו בעלייה השנייה הביאו אתם רעיונות סוציאליסטיים (חברתיים) חדשים; הם האמינו בתחייה הלאומית באמצעות עבודת האדמה, ופעלו למען עבודה עברית במושבות: הם ביקשו להחליף את הפועלים הערבים ולעבוד במו ידיהם בכל העבודות הנדרשות, בלי להירתע גם מן הקשות שבהן.
באותה תקופה היו בארץ 28 מושבות, ובכולן העסיקו המתיישבים פועלים ערבים. פ"ת הייתה המושבה הגדולה מכולן באותה תקופה, והיא משכה אליה רבים מן החלוצים בני העלייה השנייה. שם הקימו בשנת תרס"ה (1905) את מפלגת הפועלים הראשונה בארץ ישראל" – הפועל הצעיר" – שמטרתה המרכזית הייתה לממש עבודה עברית במושבות (ובערים). חלוצים אלה, לא היו דתיים ולא שמרו מצוות – ועל רקע זה נוצר מתח רב בינם ובין תושבי המושבה הוותיקים, הדתיים. ותיקי המושבה התלוננו, כי הפועלים הצעירים אינם שומרים על חוקי המושבה, חוגגים את חג הפועלים (אחד במאי), אינם שומרים את השבת ועוד. החלוצים מצדם התלוננו על היחס המתנכר והמתנשא של אנשי המושבה כלפיהם, ועל הניסיונות לכפות עליהם את חוקי המושבה ואורח החיים שלה. לטענתם, המתיישבים הוותיקים מציעים "פתח ייאוש" – ולא "פתח תקווה".
* העלייה השנייה: העלייה של חלוצים צעירים מרוסיה בשנים 1903 – 1914, על רקע הפרעות ביהודי רוסיה. שאפו לממש בא"י לא רק את רעיון התחייה הלאומית – אלא גם רעיונות סוציאליסטיים חדשים. הם האמינו בעיקרון של "חיי עבודה" – ועבודת אדמה בפרט – וביקשו לממש רעיונות אלה, ולקיים בא"י (שהייתה אז בשליטת הטורקים) עבודה עברית ושמירה עברית. וברוח הרעיונות הסוציאליסטיים של עבודת אדמה וחיי שיתוף ושוויון הקימו בני העלייה השנייה את הקבוצות והקיבוצים בא"י. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) פסקה העלייה השנייה.
עם החלוצים שהגיעו ארצה במסגרת העלייה השנייה, ובאו לעבוד בפ"ת (ובמושבות אחרות), היה גם צעיר ושמו דוד גרין – הוא דוד בן גוריון, לימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, ראשית המושבה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s