מיישוב ישן – להתיישבות חדשה

היהודים שחיו בארץ ישראל במאות 18 – 19 היו בני "היישוב הישן*"; רובם חיו בירושלים והתפרנסו בעיקר מכספי תרומות של קהילות היהודים בחוץ לארץ. אך בשנות ה- 80 של המאה ה- 19 החלו להישמע קולות חדשים בקרב קבוצה קטנה מבני היישוב הישן בירושלים. אחד המנהיגים הבולטים של קבוצה זו היה יואל משה סלומון מירושלים. אליו הצטרפו בני ירושלים נוספים וכן עולים מהונגריה, ובהם – יהושע שטמפפר ודוד גוטמן. כל אלו היו יהודים דתיים, שהחליטו לממש רעיון חדש – ואף נועז: להקים מושבה חקלאית בארץ ישראל, ולהביא אליה אנשים "אשר יחפצו ליהנות מיגיע כפיהם" במטרה לשפר את "מצבם החומרי או אולי גם את מצבם המוסרי". אבל מלבד המטרה המיידית של שיפור מצב היהודים בארץ הציבו המייסדים את הייעוד הלאומי החדש – "להשיב לתחייה את הארץ השוממה".
על מייסדי פתח תקווה כתב ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את הדברים האלה: "יואל משה סלומון מירושלים, יהושע שטמפפר, אליעזר ראב ודוד גוטמן מהונגריה, היו אנשי חזון ומהפכה, וחזו מעבר למציאות הקיימת וייסדו [את] פתח תקווה. הם נתקלו במכשולים, נרתעו – וחזרו והמשיכו…". ואמנם תקוותם של המייסדים לא הייתה לשווא, ובסופו של דבר קמה המושבה וצמחה ואף התפתחה, ועוד לפני קום המדינה (בתקופת המנדט הבריטי) – בשנת תרצ"ז – 1937 – הפכה לעיר בארץ ישראל.
*כך נקראו היהודים שחיו בא"י במאות 19-18, עד שהחלו העליות הציוניות בסוף המאה ה- 19. בשנות ה- 80 של המאה ה- 19 חיו בא"י כ– 24,000 יהודים. רובם התרכזו בירושלים, והשאר – בצפת, טבריה וחברון. האוכלוסייה היהודית ביישוב הישן הייתה מורכבת משתי קבוצות עיקריות – ספרדים ואשכנזים – שבמרכזן עמדו תלמידי ישיבה "שתורתם אוּמָנוּתָם". רוב אנשי היישוב הישן התקיימו מכספי החלוקה – מנדבות ותרומות ששלחו קהילות היהודים בחוץ לארץ ליהודי א"י. "אורח החיים היה שמרני ונוקשה, כשהרבנים משגיחים בקפדנות על קיום המצוות – במיוחד בקרב היהודים האשכנזים. בקרב היהודים (והרבנים) הספרדים הייתה יותר פתיחות למגע עם הסביבה הנוכרית, ללימוד שפות וגם לרכישת מקצוע (שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל בעת החדשה, תשכ"ט).
כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, ראשית המושבה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s