הספרייה העירונית (ע"ש אליהו ספיר ז"ל)

[דברי הספרן יחיאל כהן, בספרו של טרופה, ראשית- 70שנה לפ"ת]
אליהו ספיר [אביו של יוסף, ראש העירייה 1940-1950], בעל השכלה תורנית וכללית, השתלם בשפות העברית והערבית ובחקלאות. עם סיום לימודיו התקבל כמורה לעברית וערבית בבי"ס פיק"א. בכל המרץ שאף להחדיר את העברית בקרב תלמידיו. אך המחסור בספרים היה בעוכריו. ב-1892 נצנץ במוחו רעיון הספרייה. מכספו קנה את הספרים העבריים הראשונים, שהיוו את הבסיס לספרייה עד היום.
בגלל שלא הסתדר עם מנהלת ביה"ס , התפטר ועבר לסג'רה לנהל חווה חקלאית. ב-1904, התמנה למנהל בנק אפ"ק.
הספרים הופקדו בידי כמה מתלמידיו וחייבם להמשיך ברכישת ספרים ולמשוך קוראים. מאמציהם לא הועילו, בעיקר בגלל מחסור באכסניה לספרייה. הרופא ברנשטיין-כהן, הקדיש חדר אחד לספרייה וגם נידב ארון לספרים. ידו של הרופא הייתה בכל הפעולות התרבותיות במושבה, בה נטלו חלק אנשי העלייה השנייה. מאידך התנגדו לפעילויותיו, החוגים הדתיים. כך החלה "מלחמת הצעירים והזקנים" [ראה גליון 23 בהעלותך תשס"ו]. כתוצאה מסכסוך זה, גירש הועד את הרופא מהמושבה. הספרייה נסגרה והספרים הוסתרו במקום בטוח.
לאחר זמן נמצא לספרייה גואל – יעקב קרול [מהפרדסנים הראשונים]. פנו לשינקין, שהמליץ על יחיאל כהן, הספרן המיתולוגי. הוא מספר: "קניתי מנורת-לוכס, להארת האולם…ארגנתי נשף עם תלמידי יק"א ומההכנסה העמדתי שוב את הספרייה על תלה. הספרייה הפכה למוסד היחידי שהמה מקהל רב כל ערב, באו להחליף ספרים, לקרוא עיתונים ולנשום אוירה של תרבות עברית. הדתיים עדיין לא קבלו את הספרייה. הרב דר' אוירבך, מנהל בי"ס נצח, אסר על תלמידיו להיכנס לספרייה".

יחיאל כהן

יחיאל כהן


ב-1917, חנה צבא תורכי בפ"ת והחרים בתים רבים ונישל את דייריהם. כהן חשש שגם חדר הספרייה יוחרם, תוך סיכון אישי, פנה למפקד התורכי, וכנתין עותומאני, הורשה להיכנס אליו. שליחותו הצליחה והספרייה נשארה.
בזמן גירוש תושבי פ"ת לת"א, נסגרה הספרייה לחלוטין ונפתחה מחדש רק לאחר סיום מלה"ע הראשונה. כהן חזר רק ב-1932 ומצא אותה הרוסה. מ-5000 כרכים נשארו רק כ-1500. הוקם ועד ציבורי ובעזרתו החל כהן לחדש את הספרייה.
ספריית ספיר

ספריית ספיר


זכורני, כתלמיד בבי"ס נצח, שגם אנו החלפנו ספרים בספרייה, ללא התנגדות המנהל הרב אוירבך. הספרן, היה דמות שקשה לשכוח, הוא הכיר את כל הספרים וידע בע"פ מה נמצא ואפוא. כיום ממוקמת הספרייה בבניין העירייה ויש בה גם ספרייה תורנית.
הרב ד,ר משה אויירבך

הרב ד,ר משה אויירבך


כתב שמאי עציון
קישור לרשימת הספריות באתר עריית פתח תקוה
קישור לאתר של רשת הספריות

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, סיפורי פתח תקוה, ספריות, פיק"א, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s