המשוררת הפתח תקוואית, אסתר ראב, שמרדה במוסכמות השיריות של דורה ושילמה על כך מחיר, זוכה בשנים האחרונות להכרה שלה היא ראויה. בטקס לציון מאה שנים להיוולדה אסתר ראב ,סיפרה המשוררת ש' שפרה-:
"הייתה לה תחושה של בדידות גדולה, של זרות כלפי הסביבה שבה היא כותבת ובה היא מתקיימת כמשתתף. יחד עם זה הייתה לה תחושה של נבחרות. היא אמרה לי: 'השירה היא הצד הגברי שבי. היסודות שלי אינם נשיים. אני כותבת שירים גבריים… אילו נולדתי שנית, הייתי רוצה להיוולד גבר. אינני אוהבת להיות ותרנית. בחור יכול להשיב מלחמה. הוא פשוט נותן בוקס בשיניים",
אסתר ראב, דיוקן, צייר גליקסברג חיים
היא נולדה בפתח תקווה ב-1894 להורים שעלו מהונגריה ב1875 והיו ממייסדי המושבה. אסתר, הייתה בת יחידה (היו לה שלושה אחים) לאב נערץ עליה ולאם שהיא שנאה במיוחד. בית הוריה, יהודה ולאה, היה בניין חד-קומתי ובו נולדה בחג הפורים ולכן נקראה אסתר, על שם המלכה, דמות מהמגילה שראב כינתה אותה כעבור שנים "זונה גלותית", בגלל השימוש שעשתה בקסמיה הנשיים. באביה, שהיה איכר וגם משכיל, ראתה גם אב רוחני. כישרונה בלט כבר בילדותה, "החרוזים יצאו באופן אינסטינקטיווי. אבי עוד עמד על זה. כשהייתי ילדה הייתי מדברת בחרוזים והיו צוחקים עלי". כשהייתה כבת 15 וחצי, בסוף 1909, הוציא יהודה ראב את בתו מבית הספר במושבה, שבו למדה כשבע שנים, והורה לה להישאר בבית בעוד חבריה ממשיכים ללמוד וזאת משום שלמדו בכתה מעורבת של בנים ובנות. במשך השנתיים שבהן נשארה בבית היא כתבה יומן, שפורסם לראשונה זמן קצר לאחר מותה ב-81'. "ההורים האלה, עם הרבה אגואיזם שלהם, ומצבי בבית הזה, עם כל התהומות ההולכים ומתרבים, הן אני כל כך רחוקה ולא מובנה ונידחה". בניגוד לרוב היוצרים בני זמנה שהיו עולים חדשים, הייתה ראב ילידת המקום והרגישה קשר עמוק לארץ ישראל – לריחות , לצבעים ולנוף. או כפי שכנתה עצמה – " דרדר השדה".
על שירתה כתבה :"אני יולדת שירים כמו תרנגולת המטילה ביצים. לפעמים יוצא שיר שלם עגול, הוא יוצא כמעט בלי הכרה ואחרי שבוע, כשאני קוראת, אני תמהה אם אמנם אני כתבתי זאת". ספר שיריה הראשון "קמשונים " יצא לאור ב1930 בהוצאת "הדים". נישאה פעמים אך הייתה חשוכת ילדים. ביתה במושבה הפך למקום מפגש לסופרים ומשוררים ואנשי בוהמה. בין באי ביתה היה המשורר אברהם שלונסקי, המשוררת יוכבד בת-מרים והסופר אשר ברש.
כנס אקדמי ראשון על יצירתה של "המשוררת הצברית הראשונה" נערך רק אחרי 25 שנים למותה. חוקר הספרות אריאל הירשפלד, שקרא משיריה ,הדגיש את השימוש הנרחב והנדיר שעשתה בשיריה בשמות העבריים של צמחי הארץ. "ראב גם הייתה חושנית מאוד וכנראה מתירנית", אמר, "וזה הבדיל אותה בצורה חריפה מן העולם ואף יצר ניכור סביבה, בתקופה שבה עדיין רווח המוסר התרבותי היהודי המסורתי".
גם מוסיקה היתה חלק מעולמה. בבית ניגנו ושרו וראב אהבה מוסיקה קלאסית והכירה את הסימפוניות של בטהובן, אבל הטבע והנוף היוו את התשתית לכל. "הטבע היה נפלא, היולי, הסוף הירוק בירקון היה נפלא", כתבה. "היינו נוסעים בקרון והייתי משתעשעת עם אחי, מכה אותם והם אותי, מעולם לא נכנעתי להם. אבא חינך אותי כמו בן, להילחם ולהגן על עצמי". שיריה הראשונים התפרסמו בראשית שנות העשרים, בספר בשם "קמשונים".
"אסתר ראב היא משוררת אדירה", אומרת דנה אולמרט, המלמדת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. "אני אוהבת את הנטייה המוטבעת בה לשבור מסגרות, את ההעזה שלה לכתוב בריתמוס חופשי; את זה שהיא חוגגת את המיניות שלה; זה שיש בה הרבה כוח. היא לא מצטנעת ולא מנסה להציג את עצמה כרכה וענוגה. היא לא משחקת את המשחק הנורמטיווי המצופה מנשים. יש לה חופש פנימי וזה מדהים כשחושבים על זה בהקשר ההיסטורי. במובן מסוים היא הסבתא-רבא של יונה וולך. היא לא מנסה לכתוב כמו שאחרים כותבים והיא לא מנסה לכתוב בעברית תקנית. מבחינתה, נורמטיוויות ותקניות הם דברים שנועדו לפירוק. החשדנות שלה כלפי נורמטיוויות אינה תולדה של בורות או חוסר ברירה. זו בחירה מודעת".
אחיינה של אסתר ראב, בנו של בנימין אחיה , הסופר וחוקר תולדות פ"ת ,אהוד בן עזר סיפר את סיפור חייה בספרו "ימים של לענה ודבש" שיצא בהוצאת "עם עובד" בשנת 1998 .
לאחר מותה הביא לדפוס אהוד בו עזר את כל יצירתה שכונסה בשני ספרים: "כל השירים" בהוצאת ביתן-זמורה, 1988 ו" כל הפרוזה" בהוצאת "אסטרולוג" 2001 . בספר "ימים של לענה ודבש" סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב, הוצאת "עם עובד", מספר אהוד בן עזר על ימי הדבש בילדותה במושבה פתח תקוה, הקרבה לטבע, ידידיה משוררים, ציירים ואנשי תרבות שראו בסלון ביתה סלן תרבותי חברתי. למול ימי הדבש ימי לענה בערוב ימיה על היותה ערירית, האכזבות מחייה האישיים ומנישואיה ובדידותה.
כתבה יעל שהם
הערת הארכיון
קישורים לעמודים ברשת הקשורים לאסתר ראב
קראו בעיתון האינטרנטי שכותב אהוד בן עזר בגליון 123 מתאר את תולדות חייה של המשוררת
בול שהופק לכבוד אסתר ראב במסגרת סדרת בולים שהופקה לכבוד נשים פורצות דרך קישור לעמוד של התאחדות בולי ישראל, אסתר ראב, קישור לעמוד בויקיפדיה המתאר את תולדות חייה כרוניקה ביבליוגרפית- אסתר ראב כתב אהוד בן עזר שירונט, מילים ואקורדים לשירים של אסתר ראב
חדשות בן עזר גליון 333
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 
פינגבאק: אסתר ראב וטרומפלדור | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני