העליות, האיכרים והפועלים

משנת 1905, נוהרים רבים מבני העלייה השנייה, לפ"ת. באותה שנה הגיעו למעלה ממאה איש. עבורם, העבודה אינה רק אמצעי-פרנסה אלא תכלית ההגשמה הציונית. "כיבוש העבודה" מידי הערבים כדי לפתח כאן עם חדש, מושתת על "העבודה עברית". התנהגותם החופשית של העולים גרמה להתנגשויות בינם לבין היישוב הישן, שבתוכם שומרי מסורת חרדיים. גם חוסר האמון בכושרו הפיסי של העולה לעבוד בפרדס ובכרם, גרם לחיכוכים קשים. בפורים תרס"ה (1905) הוקמה אגודת הפועלים שנקראה "הפועל הצעיר". השם ניתן על ידי זלמן גיסין, מאיכרי פ"ת, שהיה בין המייסדים. תוכנית האגודה התבססה על כיבוש מקצועות העבודה "העלאת מצבו הטבעי והתרבותי של הפועל העברי בא"י", ייסוד קופות מלווה, מטבחי פועלים, חנויות קואופרטיביות, חוות התיישבות וכן הפצת הלשון והתרבות העברית.
בתרע"א (1911) נפתח בפ"ת מועדון הפועלים הראשון בארץ. בנשף הפתיחה השתתפו רבים מצעירי המושבה. המועדון היה למרכז הרוחני של ציבור הפועלים, אך גם האיכרים בני המושבה ביקרו בו (מבנה מועדון הפועלים עמד שנים במקום בו עומד היום בית ההסתדרות, ברחוב ההסתדרות). כן התקיימה בפ"ת הוועידה השנייה של "פועלי יהודה", בה הונח יסוד לקופת חולים.
נפתח גם חדר-חולים לעולים מתימן, שעלו ארצה שנה קודם לכן והתחלואה הרבה הפילה בהם חללים רבים. בתרע"ג, הושלם בניין השכונה הראשונה בארץ לעולי תימן – זוהי "מחנה יהודה", אחת השכונות הוותיקות בפ"ת.
לאחר מלחמת –העולם הראשונה הפכה פ"ת למרכז תנועת ההתחדשות הציונית .
כאן נוסדו והתארגנו גרעינים להתיישבות חקלאית ועירונית, הפזורים היום בכל רחבי המדינה. כאן גם נתגבשו דפוסי השמירה וההגנה, שלאורם פעלו הלוחמים לתקומת ישראל.

קבוצת פועלים ופועלות סוללי כבישים, צלם בן נעם ניסן.

קבוצת פועלים ופועלות סוללי כבישים, צלם בן נעם ניסן.


שנות המלחמה-העולמית הראשונה היו שנים קשות ליישוב בפ"ת: משבר כלכלי קשה בהיעדר יכולת לייצא לאירופה את היבול החקלאי, מכת ארבה שניחתה על השדות, גזירות של השלטון התורכי ורדיפה של עסקני הציבור. עם זאת הצליחו אנשי "ועד המושבה", בדרכים שונות, להמשיך ולשמור על עצמאות היישוב ועל העזרה ההדדית בתוכו. פ"ת הדפיסה בולים משל עצמה, ואף שטרות כסף פנימי, שהיו מטבע רשמי בתחומי המושבה. עם תום המלחמה, החלה המושבה לשקם את עצמה. ב – 1921 נתנו לה הבריטים, שכבשו את ארץ-ישראל, מעמד של "מועצה מקומית", עובדה שהיוותה מנוף חשוב לפיתוח.
בפ"ת החל תהליך של עיור, עד שבשנת 1937, הוענק לה מעמד של עיר.

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s