פרעות תרפ"א (האינתיפאדה הראשונה), 1.5.1921

הפרעות החלו ביפו, עיר מעורבת של ערבים ויהודים. ערביי יפו בסיוע כפריים ערביים מהסביבה, החלו לתקוף שכונות הגובלות ביפו. ההמון יידה אבנים הכה, שדד חנויות והתקיף את בית העולים שלגביו היווה "סמל לעלייה היהודית" השנואה. הפרעות נמשכו שלושה ימים, נרצחו 43, נפצעו 140, בין הנרצחים היה יוסף חיים ברנר, שעם עלייתו ארצה התגורר בפ"ת בצריף של משפחת פסלוב, ברח' ווולפסון פינת עין-גנים . הצריף שוחזר.
לאחר שהמהומות ביפו שקטו, התחילה התנפלות מאורגנת על המושבות העבריות ביהודה ושומרון. הערבים התנפלו על רחובות, פ"ת, כפר-סבא וחדרה.
אנשי פ"ת התארגנו להגנת המושבה, כשבראשם אברהם שפירא, ראש השומרים. ב-3 במאי התרבו הסימנים כי המושבה והישובים שבקרבתה: כפר-סבא ועין-חי (כיום כפר מל"ל), צפויים להתקפה ערבית. שני הישובים הקטנים נעזבו, והועלו באש ע"י הערבים. התושבים הועברו לפ"ת וצורפו למגינים.
ב-5 במאי החלה התקפה מאורגנת שהתנהלה במקביל מצפון ומדרום. הלחץ אילץ את המגינים לוותר על קו ההגנה החיצוני ולהתרכז סביב האזור הבנוי של המושבה.
שפירא, בראש קבוצת פרשים, יצא לרדוף אחר עדר המושבה שנשדד. המגינים שנשארו בעמדות בלמו את התוקפים מצפון, קרוב לקו ההגנה. המחסור בתחמושת ועדיפותם המספרית של הערבים סיכנו את המושבה. בשלב קריטי זה הגיעה פלוגת פרשים בריטית (חיילים הודים) שהבריחה את התוקפים אל מעבר לירקון. בינתיים גילה מטוס בריטי את הערבים שעלו על המושבה מדרום וכיוון אליה יחידה הודית שנייה שהניסה אותם. המושבה ניצלה הודות להגנתה המסודרת ולסיועו של הצבא הבריטי מול אויב שמנה כ-800 איש. ארבעה מהמגינים: אבשלום גיסין, חיים-צבי גרינשטיין, זאב אורלוב ונתן רפופורט, נפלו בקרב בכ"ז בניסן.
אנדרטה לזכר ארבעת החללים, הוקמה בתרפ"ב (1922) והוצבה בחצר בית פקידות הברון (לימים בית הועד/העירייה) ברח' מונטיפיורי. מידי שנה בכ"ז בניסן, עלו כל תלמידי המושבה לאנדרטה לחלוק כבוד לגיבורי פ"ת. ב-1956 עם העברת העירייה לרח' חיים עוזר, הועתקה האנדרטה לשם. (בשבועות הקרובים נספר את סיפור חיי הגיבורים).

אנדרטה עומדת ברחבת העירייה

אנדרטה עומדת ברחבת העירייה

אנדרטה עומדת כיום בגן העצמאות יד לבנים

אנדרטה עומדת כיום בגן העצמאות יד לבנים


מפת הקרב

מפת הקרב


גבולות המגורים של המושבה

גבולות המגורים של המושבה

כתב שמאי עציון
הערת הארכיון
איך נפלו גיבורים: הנצחת ארבעת חללי מאורעות תרפ"א בפתח תתקוה. מאמר שכתב ד"ר יוסי לנג ז"ל שהתפרסם בספרו "לפתח תקוה"בהוצאת הארכיון. במאמר מתואר בפרוט סיפור הנצחתם של הרוגי המאורעות. סיפורן של האנדרטאות משקף את סיפורה של המושבה פתח תקוה

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, שומרים, שמירה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s