הפרעות החלו ביפו, עיר מעורבת של ערבים ויהודים. ערביי יפו בסיוע כפריים ערביים מהסביבה, החלו לתקוף שכונות הגובלות ביפו. ההמון יידה אבנים הכה, שדד חנויות והתקיף את בית העולים שלגביו היווה "סמל לעלייה היהודית" השנואה. הפרעות נמשכו שלושה ימים, נרצחו 43, נפצעו 140, בין הנרצחים היה יוסף חיים ברנר, שעם עלייתו ארצה התגורר בפ"ת בצריף של משפחת פסלוב, ברח' ווולפסון פינת עין-גנים . הצריף שוחזר.
לאחר שהמהומות ביפו שקטו, התחילה התנפלות מאורגנת על המושבות העבריות ביהודה ושומרון. הערבים התנפלו על רחובות, פ"ת, כפר-סבא וחדרה.
אנשי פ"ת התארגנו להגנת המושבה, כשבראשם אברהם שפירא, ראש השומרים. ב-3 במאי התרבו הסימנים כי המושבה והישובים שבקרבתה: כפר-סבא ועין-חי (כיום כפר מל"ל), צפויים להתקפה ערבית. שני הישובים הקטנים נעזבו, והועלו באש ע"י הערבים. התושבים הועברו לפ"ת וצורפו למגינים.
ב-5 במאי החלה התקפה מאורגנת שהתנהלה במקביל מצפון ומדרום. הלחץ אילץ את המגינים לוותר על קו ההגנה החיצוני ולהתרכז סביב האזור הבנוי של המושבה.
שפירא, בראש קבוצת פרשים, יצא לרדוף אחר עדר המושבה שנשדד. המגינים שנשארו בעמדות בלמו את התוקפים מצפון, קרוב לקו ההגנה. המחסור בתחמושת ועדיפותם המספרית של הערבים סיכנו את המושבה. בשלב קריטי זה הגיעה פלוגת פרשים בריטית (חיילים הודים) שהבריחה את התוקפים אל מעבר לירקון. בינתיים גילה מטוס בריטי את הערבים שעלו על המושבה מדרום וכיוון אליה יחידה הודית שנייה שהניסה אותם. המושבה ניצלה הודות להגנתה המסודרת ולסיועו של הצבא הבריטי מול אויב שמנה כ-800 איש. ארבעה מהמגינים: אבשלום גיסין, חיים-צבי גרינשטיין, זאב אורלוב ונתן רפופורט, נפלו בקרב בכ"ז בניסן.
אנדרטה לזכר ארבעת החללים, הוקמה בתרפ"ב (1922) והוצבה בחצר בית פקידות הברון (לימים בית הועד/העירייה) ברח' מונטיפיורי. מידי שנה בכ"ז בניסן, עלו כל תלמידי המושבה לאנדרטה לחלוק כבוד לגיבורי פ"ת. ב-1956 עם העברת העירייה לרח' חיים עוזר, הועתקה האנדרטה לשם. (בשבועות הקרובים נספר את סיפור חיי הגיבורים).
אנדרטה עומדת ברחבת העירייה
אנדרטה עומדת כיום בגן העצמאות יד לבנים
מפת הקרב
גבולות המגורים של המושבה
כתב שמאי עציון
הערת הארכיון
איך נפלו גיבורים: הנצחת ארבעת חללי מאורעות תרפ"א בפתח תתקוה. מאמר שכתב ד"ר יוסי לנג ז"ל שהתפרסם בספרו "לפתח תקוה"בהוצאת הארכיון. במאמר מתואר בפרוט סיפור הנצחתם של הרוגי המאורעות. סיפורן של האנדרטאות משקף את סיפורה של המושבה פתח תקוה
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 
פינגבאק: 70 – 140 – 70 | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני
פינגבאק: אבו קישק | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני