אדריכל ההיסתדרות

יותר מ70 מבני ציבור למיניהם- בתי חולים, בתי-ספר, מרכזי תרבות וספורט ועד לשכת עבודה ובית ההסתדרות הכלהכל תכננו הארכיטקט אנדרי לייטסדורף עם שותפו למשרד איליה בלזיצמן בפתח תקווה. רובם של המבנים היו ביוזמת הסתדרות העובדים. מה היה כל כך מיוחד ומתאים להסתדרות שקיבלו דווקא את עבודותיהם של משרד ארכיטקטים זה. לשאלה זו הקדישו עבודות שנעשו במסגרת האקדמית של ביה"ס בצלאל במחלקה לארכיטקטורה. במשך למעלה מ25 שנה פעלו השניים במשותף ובנו מאות בניני ציבור ובתים פרטיים ברחבי הארץ אבל אין ספק כי פתח תקווה זכתה להשפעתם הניכרת ביותר על עיצובה העירוני.
בנו של אנדרי לייטסדורף הארכיטקט טומי לייטסדורף החל רק לאחרונה לאסוף ולחפש את כל עבודותיו של אביו ולעקוב אחר דרך עבודתו וייחודי הארכיטקטוני. לדבריו : " אבי היה איש צנוע ביותר ולא החשיב פרסום ואפילו שמירה מסודרת וארכיון של עבודותיו לא אורגן כראוי. הוא היה אנטי תזה לשוויצר הישראלי. "
אנדרי לייטסדורף נולד ב1905 בברטיסלבה שבצ'כסלובקיה למשפחת עורכי דין יהודים בעלי שם. ב1927 הוא מסיים בהצטיינות את הטכניון הגרמני בפראג בתואר כפול של מהנדס ואדריכל. השילוב של שני התארים היווה ערך מוסף בעבודתו, שגם תכנן וגם עסק בכל חישוב כמויות וחומרים עד הפרט האחרון בפרויקטים בהם עסק. ב1939 בלחץ של קרובת משפחה שהרגישה שהמלחמה הולכת וקרבה עלה עם אשתו פיני ובנו הפעוט טומי ארצה. טומי אומר "כי זה היה מזלם , רוב משפחתם הושמדה בשואה." אנדרי שמצליח להגיע עם רכוש רב לארץ ישראל מנסה להיקלט במקצוע בו הצטיין בארץ מוצאו, ארכיטקטורה, אך באותו הזמן בארץ כמעט ואין עבודה. הוא נאלץ למכור את כל הריהוט שהביא אתו ארצה ולבסוף אפילו את מכונית הסקודה היוקרתית שהיתה אז הראשונה והיחידה בארץ. פיני לייטסדורף מקימה יחד עם רות דיין את מפעל "משכית" שהפך לסמל של האופנה הישראלית בחו"ל. רק ב1946 הוא מקים יחד עם שותפו איליה בלזיצמן את משרדם המשותף והעבודה מתחילה לזרום. צמד האדריכלים זכו ב 20 תחרויות 7 מהם בפרס ראשון. הקו של המשרד בהכנת הפרוגרמה היה- פשטות, ניקיון ופונקציונליות.
טומי זוכר את הישיבות עם מזכיר מועצת הפועלים בפתח תקווה פנחס רשיש שנבחר אח"כ לראש העיר. "כנראה שהיושרה של החינוך היקה , הצניעות והמקצועיות כבשו את ליבו של רשיש, הייתה בינייהם סימביוזה מופלאה." באותם ימים של ראשית שנות החמישים לחברות ההסתדרותיות היה תקציבים והם לא וויתרו על רמה מקצועית גבוהה בבנייה למרות שחומרי הבניה היו סטנדרטים.
אחד מן הרעיונות החשובים שיזמו שני השותפים היה לבנות לבית ההסתדרות אולם. הרעיון הפרקטי הזה קבע כי ציבור חברי ההסתדרות עורך כנסים לקראת בחירות. בראיון שערכו תלמידות בצלאל חגית קולב ומיטל צור ב2005 לאיליה בלזיצמן הוא אומר: " אז באותה תקופה לא בנו אולמות ואנחנו בפתח תקווה התחלנו את הפרוגרמה שבכל בית הסתדרות יהיה אולם כדי לאסוף את הקהל ואם כבר אולם, אז למה לא שישמש גם כאולם קולנוע שיביא קצת כסף ובצורה זו פתרו כמה בעיות. " מודל זה עבר אח"כ גם לבתי הסתדרות אחרים בארץ.
ב1970 נפטר אנדרי לייטסדורף מדום לב והוא בן 65. כיום אוסף בנו של אנדרי את כל מגוון עבודותיו של אביו ושותפו. במגמה לשמר את העיצוב הייחודי שהיה להם בתפיסת הבניה של מבני הציבור. רבים מבניני הציבור בפתח תקווה כגון "בית יד לבנים", או בית החולים "בית רבקה" עדיין עומדים על תילם ומתפקדים בייעודם המקורי. אולם האמפיתאטרון הקייצי "אורון" שנבנה בקצהו הדרומי של רחוב רוטשילד, נהרס כבר מזמן.

בית ההסתדרות מקושט לכבוד חגיגיות ה- 40, 1960צלם, בן נעם ניסן,

בית ההסתדרות מקושט לכבוד חגיגיות ה- 40, 1960צלם, בן נעם ניסן

כתבה יעל שהם