בשנים 1939-1933, עלו ארצה כרבע מליון יהודים. זו הייתה העלייה החמישית. רבים מזהים עלייה זו, עם עולי גרמניה ולכן כונתה "עליית הגרמנים" או "עליית היקים". למעשה הוו עולי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, לא יותר מרבע העלייה כולה. אמנם הם היו מיעוט, אך הטביעו חותמם, במידה ניכרת, על היישוב כולו.
משפחתנו עלתה מגרמניה בחודש אלול תרצ"ג [1933], והתיישבה במושבה פ"ת, רח' פינסקר 23. בית זה, בנוי מחימר וקש, עדיין קיים, אך עומד להריסה. באותה שנה עלו מספר רופאים לפ"ת, ביניהם: דר' יעקב בכרך וחמיו דר' וירצבורגר ומשפחותיהם. חגית אהרונוף לבית תרצה ויהושע ירון, נכדתו של דר' בכרך מספרת כי היקים הם זן שניחן בשתי תכונות שאינן משתלבות במרחב שלנו, תמימות ויסודיות. התמימות תהיה להם לרועץ כי הם "יבלעו" את כל הלוקשים ש"יאכילו" אותם, אך היסודיות תקנה להם יתרון. סבא יעקב הכין עצמו לעלייה מבחינה מקצועית. ידע שהוא הולך למדבר, לכן הצטייד בספרות מקצועית על רפואה טרופית…המשפחה מגיעה לפ"ת לאחר שר' שלמה שטמפפר, ראש המועצה, מבטיח להם כי במקום בי"ס טוב, "נצח-ישראל", בניהולו של הרב דר' אוירבך…באשר לפרנסה הרי שהמושבה זקוקה לרופאים, כי אין רופאים. למעשה היו מספר רופאים, שאף עלו בשנות ה-30 מגרמניה. לדר' בכרך לא היו בעיות פרנסה, כי שמו הלך לפניו אף בקרב הבדואים, שכינו אותו "חכים אלמני", כלומר הרופא הגרמני. דר' בכרך היה יהודי דתי, לכן פנו אליו יהודים דתיים, שהעדיפו רופא דתי. הסבא נהג להפריש "מעשר" לצדקה מכל הכנסותיו. סבא רבה, דר' וירצבורגר שהיה תלמיד חכם, נתן שירות רפואי חינם לתלמידי הישיבה. בנוסף לעבודתו נהג ללמוד גמרא בבית הכנסת הגדול. הדירה הראשונה של משפחת בכרך הייתה ברח' אחד-העם, זה היה בפאתי המושבה. אך המרפאה חייבת להיות במרכז, לכן שכרו שלשה חדרים ברח' מונטיפיורי. עד כאן חלק ממה שספרה הנכדה של דר' בכרך.
מכשירים רפואיים של ד"ר בכרך יעקב ואשתו חנה רות
כתב שמאי עציון
הערת הארכיון
חגית אהרונוף, נכדתם של ד"ר יעקב וחנה-רות בכרך, הפקידה בארכיון מסמכים, כלי בית וכלי עבודה רפואיים של ד"ר בכרך.
קישור לדף אודות משפחת בכרך באתר הארכיון
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 